ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/עשה/כז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג עשה כז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והענק תעניק. מצות הענקת עבד עברי כשיוצא בשש או ביובל או במיתת האדון. היא מ"ע נמנית אצל כל מוני המצוות כולם. וגם יש בה שני לאוין. לא תשלחנו ריקם שמנאוהו כל מוני המצות כולם. ולא יקשה בעיניך בשלחך אותו חפשי מעמך שמנאוהו הבה"ג וכל סייעתו. וכן הרמב"ן והרשב"ץ ז"ל הסכימו בזה להבה"ג. אבל הרמב"ם וסייעתו לא מנו לאו זה. ורבינו הגאון ז"ל לא מנה אף אחד מהנך שני לאוין אלו. והנה מה שלא מנה רבינו לאו דלא תשלחנו ריקם. אין בזה מקום קושיא. דהדבר פשוט דלטעמי' אזיל. שכן דרכו ז"ל בכל מצוה שיש בה ל"ת ועשה שלא למנות אלא האחד מהן. כמו שנתבאר אצלנו לעיל בכמה דוכתי. אבל מה שלא מנה לאו דלא יקשה בעיניך וגו' צריך ביאור. דאפי' נימא כפי' הרשב"ם ז"ל (בפי' עה"ת פרשת ראה) דאזהרה זו קאי על הענקה שלא יקשה בעיניו מה שחייבתו תורה להעניק להעבד בצאתו. מצאנו וגרנו ויקבו עיי"ש. מ"מ ענין אחר הוא לגמרי. ואין זה בכלל מצות עשה דהענקה. ויש למנותו בפ"ע. ומש"כ בזה הרמג"א ז"ל בעשין הנוספות להרמב"ן (מצוה ט"ז) ליישב דעת הרמב"ם שלא מנאו דבריו תמוהים עיי"ש. והרשב"ץ בזה"ר (לאוין ס"ק נ"ז) כתב על הרמב"ם בזה. דאזהרה זו שכחה הרמב"ם עיי"ש. והנה לפנינו דגם רבינו הגאון ז"ל לא מנה לאו זה. וגם הסמ"ג לא מנאו. ויותר מזה דגם הרא"ם ז"ל ביראים (בסי' פ"ו פ"ז) שמנה מ"ע דשילוח עבדים ומ"ע דהענקה ול"ת דלא תשלחנו ריקם עיי"ש מ"מ לא זכר כלל ל"ת דלא יקשה בעיניך. אע"פ שהוא סובב הולך על מנין המצוות של הבה"ג. וכפי הנראה אין לנו אלא לומר שלא הי' נמנה לאו זה בנוסחת הבה"ג שלפניו. גם באזהרות רבינו הגאון ז"ל שעל סדר עשרת הדברות. אע"פ שמנה שם (בדבור כבד) עשה דהענק תעניק. ובדבור לא תשא מנה לאו דלא תשלחנו ריקם עיי"ש. משום דבאזהרותיו שם נמשך הגאון יותר אחר דברי הבה"ג. מ"מ לא מנה שם לאו דלא יקשה בעיניך ונראה לי ברור דטעמם משום דס"ל דהך קרא דלא יקשה בעיניך לאו לאזהרה אתי אלא לתנחומין והבטחה בעלמא. לומר שאין לו להתאונן ולהצטער על אבוד ממונו דאין זה אבוד וחסרון. שבעבור זה יברכך ה' בכל אשר תעשה והרי זה ממש כלאו דלא ירע לבבך כמו שביארתי לעיל (בעשה כ"ה) עיי"ש. וכן הרשב"ם ז"ל שם השוה שני מקראות הללו עיי"ש. ובאמת דכל הנך רבוותא ז"ל שלא מנו לאו דלא יקשה בעיניך לא מנו ג"כ לאו דלא ירע לבבך. והדברים מוכיחים דטעם אחד לשניהם כמו שביארנו. ולשיטתייהו אזלי. ואין להאריך בזה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.