ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/עונש/לה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג עונש לה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כלתו. ואשת אביו יעודה. כתיב (פרשת קדושים) ואיש אשר ישכב את כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם. וכל מקום שנאמר דמיהם בם הרי זה בסקילה. וגם באשת אביו כתיב שם מות יומתו שניהם דמיהם בם. ואזהרת כלתו מנאה לעיל (לאוין צ"ה). ואזהרת אשת אביו שם (לאוין צ"ד) עיי"ש. ומש"כ רבינו הגאון ז"ל אשת אביו יעודה. צ"ע בכוונתו. ולכאורה משמע דכוונתו לומר בזה שהיתה נשואה לו או ארוסתו. מלשון הכתוב אשר לא יעדה. אבל זה תמוה. דנהי דאין להקשות תיפוק ליה משום אשת איש או ארוסה. דמצד אשת איש נפק"מ לענין מצות סקילה. דאילו מצד אשת איש ליכא אלא עונש חנק. או לענין אם התרו בהם משום אשת אב. ולא משום ארוסה או אשת איש. דליכא עונש אלא מצד איסור אשת אב. אבל יש לתמוה למה התנה שתהא יעודה דוקא. והא ודאי מיחייב משום אשת אב אפילו לאחר שנתגרשה או נתארמלה מאביו. כדתנן בפרק ארבע מיתות (נ"ג ע"א) עיי"ש. ואפילו נימא דאין כוונתו בזה אלא לומר שנתייעדה לו אע"פ שאח"כ גירשה או מת. ולא אתי בזה לאפוקי אלא כשלא נתקדשה לו כלל מעולם. אלא היתה אנוסתו או מפותתו או פלגשו. אכתי קשה שהרי כבר כתב אשת אביו. ואנוסה ומפותה ופלגש ודאי אינן בכלל אשתו. ולמה חזר וכתב יעודה. ועוד דאין יעוד אלא לשון קידושין. וכדאמרינן בפ"ק דקידושין (י"ט ע"ב) כיצד מצות יעוד וכו' עיי"ש. וא"כ היינו ארוסה. ואע"ג דליכא להקשות דתיפוק ליה דבת סקילה היא משום נערה מאורסה כמשכ"ל. ובלא"ה משכחת לה כמה גווני דאין לארוסה דין נערה המאורסה ליסקל. כמבואר בפרק ארבע מיתות (ס"ו ע"ב) עיי"ש. וגם נפק"מ בנתגרשה או נתארמלה. מ"מ הדבר קשה למה לי שתהא ארוסה. ובפרט אחר שקראה אשת אביו. דמשמע ודאי שהיתה נשואה לו והיה לו בה אישות. וגם ארוסה נמי בכלל אשתו. ומדחזר וכתב תו יעודה משמע שבא לפרש דדוקא יעודה. דהיינו ארוסה ולא נשואה. וזה תימא. וקצת היה אפשר לומר דכוונתו ע"פ מאי דאמרינן בפ"ק דקידושין (י"ט ע"א) אין יעוד אלא מדעת דאמר רחמנא יעדה עיי"ש. ופירש"י מדכתיב לשון יעדה למידרשה מלשון דעה עיי"ש. וא"כ אפשר לומר דכוונתו לומר שאינם חייבין אלא כשעשו מדעת ובמזיד שהיתה ידועה להם שהיא אשת אביו. ואע"פ שכן הדין בכל העונשין כולן. מ"מ כתבו כן כאן לצורך החרוז. אבל זה רחוק ואינו נכון כלל. ולכן נראה יותר דכוונתו לומר אשת אביו או יעודה. כלומר בין נשואה ובין ארוסה חייב עליה משום אשת אביו. וה"ה לכלתו דבין נשואה ובין ארוסה חייב סקילה. וכדתנן התם במתניתין הבא על אשת אב חייב עלי' משום אשת האב בין בחיי אביו ובין לאחר מיתת אביו בין מן האירוסין ובין מן הנשואין. הבא על כלתו וכו' בין מן האירוסין ובין מן הנשואין עיי"ש. וזהו שכתב יעודה. כלומר ואפילו יעודה דהיינו ארוסה ואתרוייהו קאי בין על אשת אביו ובין על כלתו דרישא:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.