ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/סיום

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג סיום

דבר הגדתי ליעקב וכו'. זהו ע"פ לשון הכתוב (תהלים קמ"ז י"ט) מגיד דבריו ליעקב וגו' לא עשה כן לכל גוי וגו'. ומש"כ באשרי. הוא עפ"מ דתנן אמר רחב"ע (סוף מכות וסוף אבות) רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות וכו'. פנות שמים וארץ לא יכילוהו. קאי על הדבר. שהוא התורה. וכוונתו עפ"מ שאמרו (עירובין כ"א ע"א) לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד. אמרו דוד ולא פירשו. אמרו איוב ולא פירשו. דכתיב ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים וכו'. עד שבא זכריה בן עידו ופירשו וכו'. נמצא כל העולם כולו אחד משלשת אלפים ומאתים בתורה עיי"ש. אל תפירהו אתה בחרי. נראה דהכוונה עפ"מ דאמרו בירושלמי (פ"ב דביצה סוף ה"ו) אמרו לו וכו' ומקילין על כל ישראל להיות אופין פיתן גריצין. וחרי. ואמרינן שם עלה ורבנן שמעין לה מן הדא והנה שלשה סלי חרי על ראשי עיי"ש. ופי' הערוך (ערך תר השני) וז"ל כלומר חררות גדולות הראויות למלך עכ"ל עיי"ש. ורצה לומר לבל תפר תורה ומצותי' מרב עונג וטובה. כדכתיב (דברים ח') השמר לך וגו' לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום. פן תאכל ושבעת וגו' ורם לבבך ושכחת וגו'. גוי אחד בארץ. ע"פ הכתוב (דה"י א' י"ז) ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ וגו'. נטעתיך. ע"פ הכתוב (ישעי' ס' כ"א) נצר מטעי. - העטתיך כליל הוא בהדרי. ע"פ הכתוב (יחזקאל ט"ז י"ד) כליל הוא בהדרי אשר שמתי עליך וגו'. וכוונתו ע"פ מה שאמרו (במדרש שוחר טוב מזמור צ') והדרך על ביניהם. זה יצחק ורבקה וכו' ראתה אותו הדור ביותר לבוש ומעוטף בציצית וכו'. ואין הדרך אלא טלית הדור הדומה להדור שלך שנאמר הוד והדר לבשת וכו'. אמר רבי חזקיה בזמן שישראל מתכסין בציצית לא יהיו סבורין שמא תכלת הן לובשין אלא כך יהיו ישראל מסתכלין בציצית כאילו הדר שכינה עליהן שנאמר וראיתם אותו. אותם לא נאמר אלא אותו להקב"ה הוי והדרך על בניהם עיי"ש. ומובא ברוקח (סי' שס"א) עיי"ש. ועי' מנחות (מ"ג ע"ב). וזהו שכתב רבינו הגאון ז"ל העטתיך כליל הוא בהדרי. - פארי בך אתפאר. ע"פ לשון הכתוב (ישעי' שם) מעשה ידי להתפאר. וכתיב (שם מ"ד כ"ג) ובישראל יתפאר. ועוד (שם מ"ט ג') ישראל אשר בך אתפאר. וכוונתו למה שאמרו (פ"ק דברכות ו' ע"א) א"ל רנב"י לרחב"א תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו. א"ל ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. ופריך ומי משתבח קב"ה בשבחייהו דישראל. ומשני אין דכתיב את ה' האמרת היום וה' האמירך היום וכו'. אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם וכו' ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ עיי"ש. ויותר נראה שכוונתו למה שאמרו במכילתא (בשלח פ"ג) על הכתוב עזי וזמרת וגו'. והובא בילקוט (ישעי' רמז תס"ז) בנוסחא מתוקנת יותר. והכי איתא התם. ישראל אשר בך אתפאר אמר הקב"ה אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם וכו' ישראל אומר שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. ורוח הקדש אומרת אשריך ישראל מי כמוך ומי גוי גדול וכו'. ישראל אומר כי תפארת עוזמו אתה. ורוח הקודש אומרת ישראל אשר בך אתפאר וכו' עיי"ש. - כמלאכי עבדי יעקב וישראל בחירי. לשון הכתוב (ישעי' מ"ה ד') למען עבדי יעקב וישראל בחירי וגו'. וזש"כ בך אתפאר כמו שאני מתפאר בישראל בחירי שכתוב בו ובישראל יתפאר. וכתיב ישראל אשר בך אתפאר. והנה לא מצינו בפירוש ביעקב שנקרא מלאך. אלא דכיון שמצינו דיעקב אבינו היה מכלל הנביאים שנתנבאו לישראל. כדפירש"י ז"ל (פ"ק דמגילה י"ד ע"א) בשם בה"ג ע"פ ברייתא דסדר עולם עיי"ש. וידוע דהנביאים נקראו מלאכי ה'. כדפירש"י שם עיי"ש. והוא מבואר במדרש רבה ותנחומא (ריש ויקרא). וכן הוא בבראשית רבה (פרשה ס"ח) ובמדרש שוחר טוב (מזמור ק"ג) עיי"ש. וא"כ גם יעקב אבינו עה"ש בכלל מלאך ה' הוא. וזש"כ רבינו הגאון ז"ל כאן מלאכי עבדי יעקב. ויותר מזה מצינו (פ"ק דמגילה י"ח ע"א) שהקב"ה קראו ליעקב אל עיי"ש. ובודאי לא שייך אלקות ביעקב אבינו. אלא הכוונה שהיה נקרא כן כמו שנקראו מלאכי עליון ששמם כשם רבן. כמש"כ הרמב"ן ז"ל (ריש פ' וירא י"ח ג') עיי"ש. ועי' מש"כ הראב"ע ז"ל (תהלים קל"ו ב'). ובראשית רבה (פרשה ע"ח). ובמדרש שו"ט (מזמור צ"א) על קרא דכי מלאכיו יצוה לך עייש"ה. ובחולין (צ"ב ע"א) וישר אל מלאך יעקב נעשה שר למלאך עיי"ש. ועי' פסיקתא זוטרתא (בראשית ל"ב כ"ט) כי שרית עם אלהים ועם אנשים. איקונין שלך עם העליונים ועם התחתונים:

· מעבר לתחילת הדף