ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/לא תעשה/קמז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג לא תעשה קמז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אל תחשבו בליעל. ותגשו. כתיב (בפרשת ראה) השמר לך פן יהי' דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע וגו' והוא אזהרה שלא למנוע מלהלות מפני השמיטה. ומנאה הרמב"ם (לאוין רל"א). וכן כל שאר מוני המצות הבאים אחריו. אבל הבה"ג וסייעתו ז"ל לא הזכירו לאו זה. אלא שראיתי באזהרות הר"א הזקן ז"ל שהוא מהנמשכים אחר הבה"ג וכתב במנין הלאוין. וז"ל אביון לחון לא ירע לגלגל מדה במדה. מלומר קרבה ראה מה כתוב בצדה עכ"ל עיי"ש. וכוונתו בזה ללאו. דלא ירע לבבך שמנה הבה"ג. ומדכתב מלומר קרבה. מבואר דס"ל דקרא דלא ירע לבבך היינו סיום האזהרה דהשמר לך פן יהי' דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה וגו' דכתיב סמוך להך קרא. והכי משמע ודאי פשטי' דקרא. דחדא אזהרה היא. דקאמר קרא השמר לך פן יהי' דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך וגו' נתן תתן לו ולא ירע לבבך וגו'. וכבר הביא הרשב"ץ ז"ל בזה"ר לאוין (סי' ע"ט) בשם המפרש שהבין במה שנמנה באזהרות הרשב"ג לא ירע לבבך. דכוונתו ללאו זה דהשמר לך וגו' לאמר קרבה שנת השבע. והרשב"ץ ז"ל לא נראה לו זה. וכתב דמה שמנה הבה"ג לאו דלא ירע לבבך. כוונתו כמו שביאר הרמב"ן ז"ל (בלאוין הנוספין לדעתו לאו ?"ז) לאזהרה שלא ליתן צדקה בעין רעה עיי"ש. אבל מדברי הר"א הזקן ז"ל מבואר דהעיקר כדברי המפרש. וכן מתבאר מדברי הר"י אלברגלוני ז"ל באזהרותיו. שכתב וז"ל ושמור גלגל החוזר כי היא סבה בגלל הדבר הזה יוסיפו לך וכו' עיי"ש. ובלתי ספק כוונתו בזה ללאו דהשמר לך פן יהי' וגו' ולא ירע לבבך כי בגלל הדבר הזה וגו'. ומבואר דס"ל דאזהרה אחת היא. וכן הבין בדעת הבה"ג שהוא נמשך אחריו תמיד. ומפרשי אזהרות הר"י אלברגלוני לא עמדו בזה על דעתו. ואין להאריך בזה. ומש"כ רבינו ותגשו. כוונתו בזה ללאו דלא יגוש את רעהו וגו' (בפרשת ראה). והוא אזהרה שלא לתבוע חוב שעברה עליו שנת. השמיטה. ויש בה גם עשה דשמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו. ומנאוה כל מוני המצות. אבל רבינו אזיל לטעמי' דאחר שמנה הלאו אינו מונה העשה. וכמו שביארנו לעיל (עשין ס"א) עיי"ש. אבל באזהרותיו שע"פ עשרת הדברות לא מנה לאו דלא יגוש. אלא מנה (בדבור לא תגנב) עשה דשמיטת כספים. וזהו שכתב שם. שמט משאתך עיי"ש. והיינו עשה דשמט כל משה ידו. וזהו איפוך מדרכו כאן. וזו אחת מחזרותיו שחזר בו כאן ממש"כ שם. וגם לאו דהשמר לך פן יהי' וגו' השמיט שם לגמרי והוא תמוה. וכאן השלים מה שחסר שם. ומה שמנה הרמב"ם (עשין קמ"ב) את הנכרי תגוש עיי"ש. כבר דחה דבריו הרמב"ן ז"ל (בשורש ששי) עיי"ש בדבריו וזו היא ג"כ דעת הבה"ג ורבינו הגאון ז"ל וכן הסכים הרשב"ץ (עשין סי' ל"ז) עיי"ש.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.