ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/לא תעשה/כו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג לא תעשה כו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מקרח. והקיף. והשחת. כתיב לא יקרחה קרחה בראשם. (פרשת אמור) וכתיב לא תשימו קרחה בין עיניכם למת. (פרשת ראה). וכתיב לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך (פ' קדושים). ונקט רבינו הגאון סידרא דמתניתין (פ"ג דמכות). דתנן הקורח קרחה בראשו. והמקיף פאת ראשו. והמשחית פאת זקנו. והשורט שריטה אחת על המת וכו'. הכותב כתובת קעקע וכו' עיי"ש. ולהכי נקט נמי לשון השחתה סתם. אע"ג דאינו עובר אלא דוקא בגילוח בתער אבל השחתה בעלמא לא מיתסר. וכדתנן במתניתין שם ואינו חייב עד שיטלנו בתער. דלא קיי"ל כר"א דאמר התם אפי' לקטו במלקט או ברהיטני חייב. אלא נמשך אחר לישנא דמתניתין שם. והנה בקרחה יש שני לאוין. כמשכ"ל דבכהנים כתיב לא יקרחו קרחה בראשם. ובישראל כתיב לא תשימו קרחה בין עיניכם. וכתב הרמב"ם (בסה"מ לאוין קע"א) דהיינו טעמא דאין שני הלאוין באין במנין אלא במצוה אחת. משום דלא באו אלא להשלים דין המצוה. ומה שחסר זה גילה זה עיי"ש ובשורש תשיעי. וכ"כ הרשב"ץ (בזה"ר לאוין סי' נ"ה) עיי"ש. אבל לדרכו של רבינו הגאון ז"ל אין צורך לזה. דבלא"ה כיון דכהנים נמי בכלל כל האזהרות שנאמרו לישראל. א"כ הלאו האמור בישראל גם הכהנים בכלל. אלא שנאמר בכהנים לאו מיוחד בפ"ע. ובכל כיו"ב דרכו ז"ל שלא למנות רק הלאו האחד שכולל הכל. ולא הלאו שלא בא להזהיר אלא על פרט אחד שכבר הוא בכלל האזהרה הכללית. והנה הרשב"ץ ז"ל שם כתב עוד וז"ל והקרחה אינה נאסרת אלא ביד לא בכלי וכו' עכ"ל עיי"ש. והוא דבר מתמיה אצלי. ולא ידענא מנ"ל הא. וגם לא מצאתי לו חבר בכל הפוסקים. ואדרבה מסתימת דברי כולם מבואר שאין חילוק בזה כלל. ובהדיא כתב בסמ"ק (סי' ע"ג) דחייב על הקרחה בין ביד בין בכלי עיי"ש. והביא דבריו להלכה בארחות חיים (ח"ב סי' כ"ב) עיי"ש. ואולי משמע לי' הכי מלשון הרמב"ם ז"ל (סו"פ י"ב מהלכות ע"ז) שכתב וז"ל אחד הקורח בידו או בסם או הטביל אצבעותיו בסם והניחם וכו' עכ"ל. משמע דדוקא בכל הני גווני דמ"מ קורח בידו. אבל בכלי לא. אבל אין מזה שום הכרח כלל. דאין דרכו של הרמב"ם לכתוב דינים מדעתו. ולכן לא הזכיר דאפי' בכלי. ולא הביא אלא סם דמפורש בגמרא (פ"ג דמכות כ' ע"ב) עיי"ש. אבל ודאי אין חילוק בזה בין יד לכלי דאטו יד כתיב בקרא. ואכמ"ל בזה:

וראיתי באזהרות הר"א הזקן ז"ל שכתב באזהרה זו וז"ל מצוה בבין העינים משום לסרחה על כל ראש קרחה עכ"ל עיי"ש. והדברים סתומים ואינם מובנים לכאורה. וגם נראין הדברים כסותרין זא"ז. דמתחילה כתב דהמצוה היא רק בין העינים. והיינו כדכתיב בקרא דפרשת ראה לא תשימו קרחה בין עיניכם. ושוב כתב על כל הראש. וגם איך יתכן לומר דהמצוה היא בבין העינים. הרי בספרא (פרשת אמור) ובספרי (פרשת ראה) ובפ"ק דקידושין (ל"ו ע"א) ובפ"ג דמכות ילפינן בגז"ש דקרחה קרחה לחייב על כל הראש כבין העינים. ולא כתיב בין עיניכם אלא לגז"ש לתפילין עיי"ש. ואמנם נראה דביאור דבריו עפ"מ שהקשה הרא"ם ז"ל (בפרשת אמור. ובפרשת ראה) היכי מצינן למידרש גז"ש איפוך מאי דמפורש בקרא בהדיא. דהא בקרא בין עיניכם כתיב. אדרבה הו"ל למידרש איפכא לקולא. מה כאן בין עיניכם אף כאן בין עיניכם דוקא. דבזה לא מיעקר קרא דבראשם. משום דגם בין העינים ראשם מיקרי. אבל לא איפכא. ואף דבעלמא לחומרא גמרינן. שאני הכא דאי אפשר למידרש איפוך המבואר בקרא והניח בצ"ע עיי"ש ובמש"כ האחרונים בזה ואין דבריהם מספיקים אבל הר"ב לבוש (בלבוש האורה) תירץ בזה (בפרשת אמור). דלא גמרינן הך גז"ש אלא למלקות שאין לוקין אלא על מת דוקא אבל לאיסורא ולעונש בידי שמים חייבין אפי' שלא על מת ועל כל הראש עיי"ש בדבריו. ולפ"ז לפי דבריו הא דגמרינן בגז"ש דקרחה קרחה היינו על כל הראש לאיסורא בעלמא. ואתי גז"ש לגלויי דלא נאמר בין עיניכם אלא לענין מלקות אבל איסורא איכא גם בכל הראש. והדר גמרינן כהנים מישראל דמה ישראל לא לקי אלא על בין העינים אף כהנים לא לקו אלא על בין העינים ולא נאמר בהו בראשם אלא לאיסורא ולעונש בידי שמים. וכן גמרינן דליכא מלקות אלא בקורח על מת. אבל איסורא איכא בכל ענין. ודבר גדול חידש הרב ז"ל בזה. וממתניתין דמכות ומלישנא דברייתא שם לא משמע הכי כלל עיי"ש. וגם מדברי הראשונים ז"ל לא מתבאר כן. ואמנם כדעתו נראה מדברי הר"א הזקן ז"ל וזהו שכתב מצוה בבין העינים. דעיקר האיסור לא אסרה תורה אלא בבין העינים. כדכתיב בהדיא בקרא בין עיניכם. ורק משום לסרחה על כל ראש קרחה. כלומר משום גזירה בעלמא דילמא אתי לידי קרחה בבין העינים נאסר גם בכל הראש. ויותר הי' נכון להגיה לסרכה. כלשון התלמוד (בשבת פרק תולין ובפרק בכל מערבין) דאמרינן דלמא אתי למסרך עיי"ש. אבל גם לשון לסרחה אפשר לפרש מלשון סרחון ועבירה. כלומר כדי להרחיק מן העבירה. כן נראה מוכרח בכוונת הר"א הזקן ז"ל. ואמנם עיקר הדבר חידוש גדול הוא וצ"ע טובא ואכמ"ל בזה:

והנה הבה"ג מנה שני הלאוין האמורים בקרחה. ולטעמי' אזיל שמנה ג"כ לאו דלא תלבש ולא יעלה. דכלאים בשני לאוין. אף דתרוייהו צריכי להשלים הדין. וגם לא הלך בדרכו של רבינו הגאון ז"ל שלא למנות שני לאוין שבמצוה אחת אחד כללי והשני פרטי רק במצוה אחת. ולכן גם כאן הלך בשיטתו למנות לא יקרחו קרחה בראשם האמור בכהנים ולאו דלא תשימו קרחה בין עיניכם. האמור בישראלים. בשני לאוין חלוקים. וכן בשריטה מנה הבה"ג שני לאוין. בבשרם לא ישרטו שרטת. האמור בכהנים (בפרשת אמור). ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם דכתיב בישראלים (בפרשת קדושים). והרמב"ם וסייעתו לא מנאום אלא במצוה אחת. משום דלא באו שניהם אלא להשלים דין המצוה. כמש"כ הרשב"ץ (בזה"ר לאוין סי' נ"ה) עיי"ש. ולשיטתייהו אזלי. וכן רבינו הגאון ז"ל לשיטתו אזיל. ולא מנאן אלא במצוה אחת לקמן בסמוך. מטעם שביארנו לעיל בלאוי דקרחה. אבל הבה"ג לשיטתו אזיל ושפיר מנה שני הלאוין בשתי מצות חלוקות. אבל הר"א הזקן והר"י אלברגלוני והר"ש בן גבירול ז"ל באזהרותיהם. אע"פ שהם נמשכים תמיד אחר הבה"ג. לא מנו בין בקרחה ובין בשריטה אלא מצוה אחת עיי"ש. ודברי הר"א הזקן ז"ל צ"ע שהוא ז"ל מנה בכלאי בגדים שני הלאוין כהבה"ג. וא"כ דבריו סותרים זא"ז. אבל הר"י אלברגלוני והר"ש ב"ג מנו גם בכלאים מצוה אחת. ולשיטתם אזלי. וכן רבינו הגאון לא מנה בשעטנז אלא מצוה אחת (לקמן לאוין קי"ט) וכשיטתו. וכן באזהרותיו (בדבור לא יהי' לך) מנה קרחה ושריטה אחת אחת. ובדבור לא תחמוד מנה בשעטנז ג"כ רק מצוה אחת כמו הכא. וגם בהשחתת זקן מנה הבה"ג לאו דפאת זקנם לא יגלחו האמור בכהנים (בפרשת אמור). וגם לאו דלא תשחית פאת זקנך האמור בישראל (בפרשת קדושים). אבל רבינו הגאון ז"ל. וכן הרמב"ם וסייעתו ז"ל. וגם הר"א הזקן והר"י אלברגלוני והר"ש בן גבירול ז"ל לא מנאוה אלא מצוה אתת. וכולם לטעמייהו אזלי. כל חד כטעמי' כמו שביארנו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.