ביאור רבי חיים קניבסקי לירושלמי/שביעית/ט/ב
| < הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי |
ביאור רבי חיים קניבסקי לירושלמי
שביעית ט ב
הלכה ב מתני' שלש ארצות לביעור יהודה ועבר הירדן והגליל ושלוש שלוש ארצות לכל אחת ואחת גליל העליון וגליל התחתון והעמק מכפר חנניא ולמעלן כל שאינו מגדל שקמין גליל העליון מכפר חנניא ולמטן כל שהוא מגדל שקמין גליל התחתון ותחום טבריא העמק וביהודא ההר והשפלה והעמק ושפלת לוד כשפלת הדרום וההר שלה כהר המלך מבית חוורן עד הים מדינה אחת ולמה אמרו שלוש ארצות שיהו אוכלין בכל אחת ואחת עד שיכלה האחרון שבה ר"ש אומר לא אמרו שלש ארצות אלא ביהודה ושאר כל הארצות כהר המלך וכל הארצות כאחת לזיתים ולתמרים:
גמ' ולבהמתך ולחיה וגו' כל זמן שחיה אוכלת מן השדה הבהמה אוכלת מן הבית כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית רבי חמא בר עוקבא בשם רבי יוסי בר רבי חנינא שיערו לומר אין החיה שבהר גדילה בעמק ולא גדילה חיה שבעמק בהר דיקליטיאנס אעיק לבני פנייס אמרין ליה אנן אזלין אמר ליה סופיסטה לא אזלין לון ואין אזלון לון חזרון לון ואי בעית מבדקא אייתי טביין ושלחון לארעא דרחיקא ובסוף אינון חזרון לאתריהון עבד כן אייתי טביין וחפי קרנתייהו בכסף ושלחון לאפריקא ובסוף תלתין שנין חזרו לאתריהן תני רשב"ג אומר סימן להרים מילין לעמקים תמרים לנחלים קנים לשפילה שקמין ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר (דברי הימים ב א) ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרוב אית דבעי מימר למידת הדין אתמר ואית דבעי מימר לעגלה ערופה איתמר איזו עמק בגליל כגון בקעת גנוסר וחברותיה וכן כיוצא בהן איזה הר שביהודה זה הר המלך ושפלתו זו שפלת דרום ועמק שלו מעין גדי עד ירחו איזה הר שבעבר הירדן תני רשב"א אומר כגון הרי מכוור וגדור וכן כיוצא בהן ושפלתו חשבון וכל עריה אשר במישור דיבון ובמות בעל ובית בעל מעון וכן כיוצא בהן ועמק שלו בית הרים ובית נמר' וכן כיוצא בהן °ובעמק בית הרים ובית נמרה וסוכות וצפון יתר ממלכת סיחון מלך האמורי אשר מלך בחשבון. בית הרים בית רמתה. בית נמרה בית נמרון. סכות תרעלה. צפון עמתו. שפלה שבהר כהר והר שבשפלה כשפלה מן מה דתני הר והרו עמק ועמקו שפל ושפלתו הדא אמרה שפלה שבהר כהר והר שבשפלה כשפלה אמר ר"י מתני' אמרה כן וההר שלה כהר המלך מבית חורון ועד ים מדינה אחת פרא כורין אמר ר"י עוד היא יש בה הר ושפלה ועמק מבית חורון ועד אמאום הר מאמאום ועד לוד שפלה מלוד ועד הים עמק ניתני ארבע מעורבות הן תני אין בסוריא שלש ארצות איתא חמי אילין עמק שביהודא אינו אוכל עד הר יהודא ועמק שבגליל אוכל עד הר יהודא כל הארצות כאחת לזיתים ולתמרים תני אף לחרובים תני אוכלין על התמרים עד שיכלו מיריחו ועל הזיתים עד שיכלו ממרון ומגוש חלב:
מתני'. שלש ארצות לביעור. כתיב ולבהמתך ולחי' אשר בארצך תהי' כל תבואתה לאכול ודרשינן לה בספרי כל זמן שחי' אוכלת מן השדה האכל לבהמתך שבבית כלה לחי' שבשדה כלה לבהמתך מן הבית וזה דין ביעור האמור בכ"מ. ואמר בכאן שג' ארצות הן חלוקות בדין ביעור דבכל אחת מהן אוכלין עד שיכלה האחרון שבה ואעפ"י שיש עוד מזה המין בארץ אחרת: יהודה ועבר הירדן וגליל. ומפרשינן לה בבבלי פ' מקום שנהגו דגמירי אין חי' שביהודה גדילה בגליל ואין חי' שבגליל גדילה ביהודה והלכך כשכלה האחרון שבגליל מבער מן הבית ואעפ"י שעוד מצוי זה המין ביהודה דכיון שאין חי' שבגליל הולכת ליהודה נמצא שכבר כלה לחי' שבגליל אבל בגליל עצמו דרך החי' שהולכת ממקום למקום והלכך כל שמצוי באיזה מקום מזה המין א"צ לבער: ושלש שלש ארצות לכל אחת ואחת. לגליל עצמו נמי יש ג' ארצות חלוקות וכן לעבר הירדן ויהודה ואלו הן ההר והשפלה והעמק שבכל אחת ומשום דאין חי' שבהר גדילה בעמק כמבואר להלן בגמ' ומשכלה האחרון שבהר צריך לבער מן הבית ואף שלא כלה עוד בשפלה ונמצא ט' ארצות חלוקות שמיהודה לגליל לא תצא החי' לעולם ואפי' מהר להר ומשפלה לשפלה וג' לכל אחת ואחת הרי ט': גליל העליון. זה ההר: וגליל התחתון. זה השפלה: והעמק. שבגליל, ואזיל ומפ' איזהו גליל העליון: מכפר חנניא ולמעלן כל שאינו מגדל שקמין. שהשקמין סימן לשפילה וכל שאינו מגדל שקמין הוא הר וזהו גליל העליון: ותחום טבריא. זהו העמק שבגליל: וביהודא. חלוק בו ג' ארצות ההר והשפלה והעמק, ועבר הירדן חלוק נמי לג' ארצות להר ושפלה ועמק אלא שלא איתפרש במתני' איזהו הר עמק ושפלה שלו ובגמ' מפ' לה: ושפלת לוד כשפלת הדרום. לוד הוא מארץ יהודה ויש בו עצמו הר ושפלה ל"א דנדון כולו כהר או כשפלה אלא יש לנו לחלקו ולדון שפלה שבלוד כשפלה שביהודה היא שפלת הדרום פי' שאוכלין בשפלת לוד עד שיכלה האחרון שבשפלת הדרום והר שלה כהר של יהודה הוא הר המלך: מבית חורון ועד הים מדינה אחת. פי' והוא העמק שביהודא: ושאר כל הארצות כהר המלך. כהר המלך שביהודה דכיון שהוא הר רב הפירות אוכלין בכל מקום עד שיכלה האחרון שבו: וכל הארצות כאחת לזתים ולתמרים. שאוכלין. בכל מקום עד שיכלה אחרון שבהם בכל מקום שהוא לפי שדרך להביאן ממקום למקום:
גמ'. שערו לומר אין חי' וכו'. והלכך נתנו ג' ארצות לכל אחת ואחת: דיקליטניס. מלך רומי: אעיק לבני פנייס. הי' מיצר לבני פנייס: אמרין לי' אנו אזלין. אמרו לו בני פנייס נלד מכאן לדור במק"א: סופיסטה. השר שלו: לא אזלין וכו'. לא יילכו מכאן בני פנייס ואפי' יילכו במהרה ישובו: ואי בעית מיבדקא. אם רוצה אתה לנסות את הדבר: אייתי טביין וכו'. קח לך צבאים שהורגלו בזה המקום ושלחם לארץ רחוקה וצבאים יוכיחו שבסוף יחזרו למקומן: וחפי קרנתייהו כסף. ציפה בתוך קרניהם קצת כסף כדי שיהו ניכרים ולסוף ל' שנים חזרו למקומן, וכ"ז ללמדך שאין חי' שבהר גדילה שבעמק שאינה יוצאת ממקום שהורגלה בכך: סימן להרים מילין. מין עצים שגדלין בהר. מילין, עפצים: אית דבעי מימר למדת הדין אתמר. הא דתני רשב"ג לענין מקח וממכר אתמר שאם אמר לחבירו הרים אני מוכר לך צריך שיהו שם מילין וכן כולם, דאם באת לפרשו לענין ביעור ליתן סימן איזהו הר ושפלה ועמק לא הוצרך ליתן סימן לנחלים, שזה לא שנוי במשנה ומינה שמעי' שלענין מו"מ נמי איתמר: ואית דבעי מימר לעגלה ערופה תנן. הא דאמר לנחלים קנים לענין עגלה ערופה תנן דכתיב בה והורידו וגו' את העגלה אל נחל איתן וסימן לנחל קנים ותו לית את שמע מינה אם לענין מו"מ נמי אמרה: איזהו הר שבעבר הירדן. דבמתני' לא שמעי' איזהו הר שפלה ועמק שבעבר הירדן ואזיל בברייתא לפ' אלו הן: וכל ערי' אשר במישור. ואלו הן הערים דיבון וכו': בית הרים בית רמתה. הולך ומפ' הפסוק איזהו בית הרים בית רמתה וכן כולם: שפלה שבהר כהר והר שבשפלה כשפלה. מיבעיא לי' מה דין שפלה שאצל הרים כגון אם יש מקום שפלה קצת אצל הר המלך שביהודה כהר הוא נדון דמשכלה בהר כבר הגיע זמן הביעור ואף שעוד לא כלה בשפילה משום דאין החי' עוברת בהר לילך אל מקום שפלה הלכך משכלה בהר ולא תמצא סביבותי' לאכול הוא זמן הביעור או דלמא כשפלה נדון כיון דהחי' שבכאן גדילה היא בשפילה: מן מה דהני הר והרו וכו'. ההר והרו פי' כל סביבות ההר נמי נדון כהר משמע אפי' שפלה שבהר: וההר שלה כהר המלך. ממתני' גופא דאתי לאשמועינן בלוד שבארץ יהודה שהר שלה כהר המלך פי' שהוא נדון כהר ואינו נגרר אחד השפלה שבלוד לידון כשפלה משמע הא בשאר מקומות זולת לוד מקום שעיקרו שפילה אף ההר שאצלו נדון כשפילה ואשמועינן דבלוד כיון שחלקה הר וחלקה שפילה יש לך לחלקו ולידון את ההר שלו כהר ואת השפילה כשפילה: פרא כורין. מדינה אחת שאמרו במתני' מבית חורון ועד הים פרא כורין היתה נקראת: עוד היא יש בה הר וכו'. אף שאמרו במתני' שהיא מדינה אחת והיא העמק שביהודה מ"מ יש בה ג"כ הר ושפלה ועמק: ניתני ארבע. פי' אמאי לא חלוקה בית חורון לג' ארצות בדין ביעור שהרי יש בה הר שפלה ועמק, ומעתה יהא ד' ארצות חלוקות יהודה ועבר הירדן והגליל השנויין במשנה ובית חורון זו הרביעית: מעורבות הן. הר ושפלה ועמק שבבית חורון ואין כל אחד תחום לעצמו הלכך נדון הכל כמדינה אחת ובתר עיקר שלו שהוא עמק שביהודה: אין בסוריא ג' ארצות. ואוכלין שם בכל מקום עד שיכלה האחרון שבה: איתא חמי. אר"ש דמתני' שאמר דלא אמרו ג' ארצות אלא ביהודה ושאר כל הארצות כהר המלך אתי לאקשויי, בא וראה: אילין עמק שביהודא אינו אוכל עד הר יהודה. בעמק שביהודה עצמו אין אוכלין על הר המלך שהוא הר שביהודה פי' שמשכלה בעמק יבער מן הבית ואפי' שלא כלה בהר המלך דהא לר"ש נמי אמרו ג' ארצות ליהודה: ועמק שבגליל אוכל עד הר יהודה. ואילו בעמק שבגליל שהוא רחוק הרבה מיהודה אמרת אוכלין עד שיכלה האחרון שבהר המלך והלא אם תבוא חי' מעמק שבגליל להר שביהודה לא כ"ש שמיהודה עצמו תבוא מעמק להר ולא משני מידי: עד שיכלו מיריחו. ששם מצויין הרבה תמרים ושם כלה באחרונה:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |