ביאור רבי חיים קניבסקי לירושלמי/שביעית/ד/ג
| < הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי מראה הפנים רידב"ז |
ביאור רבי חיים קניבסקי לירושלמי
שביעית ד ג
הלכה ג מתני' חוכרין נירין מן העכו"ם בשביעית אבל לא מישראל ומחזיקים ידי עכו"ם בשביעית אבל לא ע"י ישראל ושואלין בשלומן מפני דרכי שלום:
גמ' רבי חייא רבי אימי חד אמר חרש בה טבאות ואנא נסב לה מנך בתר שמיטתא וחרנא אמר אישר מאן דאמר חרוש בה טבאות ואנא נסב לה מינך בתר שמיטתא מהו שואלין בשלומן אישר מ"ד אישר מהו שואלין בשלומן בשלום ישראל שלום עליכם דלמא רבי חיננא בר פפא ורבי שמואל בן נחמן עברון על חד מחורשי שביעית אמר ליה רבי שמואל בר נחמן אישר א"ל רבי חיננא בר פפא לא כן אולפן רבי (תהלים קכט) ולא אמרו העוברים מכאן שאסור לומר לחורשי שביעית אישר א"ל לקרות אתה יודע לדרוש אין אתה יודע ולא אמרו העוברים אלו עובדי כוכבים שהן עוברין מן העולם ולא אמרו לישראל ברכת ה' עליכם מה ישראל אומרים ברכנו אתכם בשם ה' לא דייכם כל הברכות הבאות לעולם בשבילנו ואין אתם אומרים לנו בואו וטלו לכם מן הברכות הללו ולא עוד אלא שאתם מגלגלין עלינו פיסים וזימיות גולגליות וארנוניות הורה רבי אימי לרדות °עמו:
מתני'. חוכרין נירין מן העכו"ם בשביעית. מקבל ישראל מן הנכרי שדה חרושה כדי לזורעה במוצאי שביעית בכך וכך כורין לשנה. ומקבל ממנו אפי' בשביעית ואפי' שגורם ע"י כך שהנכרי יחרוש בשביעית דהא שדה חרושה קבל ממנו מותר דאין העכו"ם מצווה על שביתת שדהו בשביעית: אבל לא מישראל. משום דגורם לו שיחרוש בשביעית, והר"מ פי' דאסור ליקח את השדה שחרש כבר בשביעית מישראל וקנס הוא שקנסו על שחרש בשביעית: ומחזיקין וכו'. בגמ' מפ':
גמ'. ר"ח ור"א. פליגי מאי מחזיקין ידי עכו"ם דתנן: חרוש בה טבאות וכו'. אומר לו חרוש את השדה היטיב ואני מקבלה ממך במו"ש ומותר לו לומר כן משום דאינו מצווה על שביתת שדהו וכדפרישית: וחרנא אומר איישר. אומר לו חזק אבל לא יאמר לו חרוש בה טבאות דדומה כמי שחורש בשביל הישראל: מהו שואלין בשלומן. דתנן: איישר. אומר לו לנכרי חזק, אבל לא יאמר לו שלום ששמו של הקב"ה הוא ואין לאומרו אל הגוי: מ"ד איישר מהו שואלין בשלומן. מ"ד דמחזיקין דתנן היינו איישר מה חזר ואמר ושואלין בשלומן: בשלום ישראל שלום עליכם. ה"פ שואלין בשלום ישראל החורש בשביעית ומפני דרכי שלום, ולישראל הוא דאומר שלום עליכם: דלמא. הוה עובדא: ולא אמרו העוברים. ברכת ה' אליכם, פי' לא יאמר לעוברים על רצונו של מקום ברכת ה' ולא יברך אותם ומכאן שאין אומרים וכו': לדרוש אין אתה יודע. אין זה פי' המקרא: ולא אמרו לישראל ברכת ה' אליכם. לא אמרו להם בואו וטלו מן הברכות אשר נתברכנו מעם ה': מה ישראל אומרים ברכנו אתכם בשם ד' וכו'. פי' הברכה אשר נתברכתם בה בשלנו היא ואנחנו ברכנו אתכם ואתם מגלגלים עלינו מיני מיסים וארנוניות: הורה ר' אימי לרדות עמו אסור. לענין נחתום העושה בטומאה הורה שאסור לרדות עמו פת מהתנור משום דמתני' בע"ז ס"ל דאסור לגרום טומאה לחולין בא"י. וכולה סוגיא דשביעית איתא שם בע"ז ואגב סוגיא דשביעית שהועתק כאן הועתק גם הא דהורה ר"א:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |