ביאור הגר"א/יורה דעה/שג
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ואינו פושטו כו' ואם כו'. ר"ל דגם במוצאו בבגד שלו הדין כן כגי' שלנו בבגדו כו' וכמ"ש בספ"ג דמנחות:
(ב) וכן בבה"מ כו'. ירושלמי פרק בתרא דכלאים והביאו הר"ש שם מתני' ד' וכתב ובפרק כו' ושמא כו' וכ"כ הרא"ש שם ובנדה ועוד כתב שם בפירושו ול"נ דוקא כשהוא עצמו מוצא כלאים בבגדו כו' אבל אדם שרואה בבגדי חבירו כו' וכ"כ בנכה בתי' האחרון וכגי' הנ"ל בבגדו:
(ג) אסור כו'. תוספתא פ"ג דמכות לענין מלקות וכתבה הרמב"ם ע"ש:
(ליקוט) אסור כו'. לשון הרמב"ם המלביש את חבירו כלאים אם היה הלובש מזיד הלובש לוקח והמלביש עובר משום ולפני עור לא תתן מכשול ואם לא ידע הלובש שהבגד הוא כלאים והיה המלביש מזיד המלביש לוקה והלובש פטור וז"ל התוספתא פ"ג דמכות המלביש את חבירו כלאים והמטמא את הנזיר אע"פ שהמלביש מזיד והמטמא מזיד חייב היו שניהן שוגגין פטורין וע"כ ט"ס וכצ"ל בזמן שהמלביש מזיד והמטמא מזיד המלביש והמטמא חייב היה הלובש מזיד והנטמא מזיד הלובש והנטמא חייב היו שניהם שוגגין שניהם פטורין. אבל במקיף ומשחית וקורח ושורט וכתובת קעקע אינו כן בשניהם מזידין שניהם חייבים כמ"ש בתוספתא שם וכמש"ל סי' ק"פ וי"ל כאן שלא נצטוו אלא הלובש והנטמא (ע"כ) (ועיין בב"ח שגורס ג"כ בהתוספתא כנ"ל וע"ש טעמא דמילתא. ולפ"ד הרמב"ם בפ"ה מה' נזירות ופ"ג מה' אבל ל"ג והמטמא את הנזיר אלא ה"ג והמטמא את הכהן. כ"ש):
(ליקוט) אסור כו'. לשון הרמב"ם סוף הל' כלאים המלביש את חבירו כלאים אם היה הלובש מזיד הלובש לוקה והמלביש עובר משום ולפני עור לת"מ ואם לא ידע הלובש שהבגד הוא כלאים והיה המלביש מזיד המלביש לוקה והלובש פטור והרא"ש תמה עליו בתשובתו להרשב"א ועכ"מ שם וע"ל סי' ק"פ סי"א שכ' אם שניהם מזידים שניהם לוקים וכ"ה בתוספתא שם וכמש"ש ע"ש (ע"כ):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |