ביאור הגר"א/יורה דעה/רנז
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ומ"מ כדי כו'. כמ"ש במ"ד ובתנחומא ריש פ' פקודי ד"א איש אמונות זה משה שנעשה גזבר על מלאכת המשכן כו' אע"פ שהיה משה גזבר לעצמו הוא קורא לאחרים ומחשב על ידיהם שנאמר אלה פקודי המשכן אשר פקד משה אין כתיב כאן אלא אשר פקד ע"פ משה ע"י משה ביד איתמר כו' שנו רבותינו מי שהיה נכנס לתרום את הלשכה לא היה נכנס בפרגוד חפות כו' שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום שנאמר והייתם כו' משנגמרה מלאכת המשכן א"ל בואו ואני עושה לפניכם חשבון א"ל משה אלה פקודי המשכן כך וכך יצא על המשכן כו' אותה שעה נתפייסו כל ישראל על מלאכת המשכן מי גרם לו ע"י שישב ופייסן הוי אלה פקודי כו':
(ב) וכ"ז כו'. כמש"ש ולא יחשבו כו' כי באמונה כו' וכמ"ש במ"ר שם ולא יחשבו זה דורו של יואש שהיו עושין באמונה:
(ג) או שנתמנה כו'. כמ"ש (גטין נ"ב) באפטרופוס דא"צ לחשב עמהן באחרונה וא"צ שבועה משום דא"כ ממנעי ולא עבדי וה"ה כאן משא"כ אם נעשו באלמות. שם:
(ד) וכשרוצים כו'. עש"ך ועבא"ה סי' נ"ג סכ"ו:
(ה) ואם אין כו'. אע"ג דא"י לקיים את הנתינה מ"מ יקיים ההפרשה וכמש"ש חד דאמר ולא כו' וצריכא דאי כו'. ר"נ:
(ליקוט) ואם אין שם עניים כו'. וכמ"ש בפיאה בחולין (קל"ד ב') לוי זרע בכישור כו' וערשב"א בר"ה שם (ע"כ):
(ו) ומניח כו'. ואינו עובר אף בג' רגלים ומ"ש ג' רגלים לא קאי אצדקה דלא כרשב"א ותוס' שכתבו בג' רגלים עובר אף בכה"ג. שם בר"נ ע"ש:
(ליקוט) ואם אין שם כו'. דעת תוס' דמש"ש ג' רגלים בברייתא בצדקה היינו בדליכא עניים ולהדורי עלייהו ודעת הרשב"א דרבא בעשה וברייתא בלא תעשה וסבירא ליה גם כן אפילו בדליכא עניים עובר בג' רגלים אבל הר"נ פסק כדברי הרמב"ם שאף בג' רגלים ואף בעשה לא עבר וכן נראה לי דטעמא דרגלים ורגל א' משום כיון דבלאו הכי בא בבהמ"ק וכמ"ש ובאת שמה כו' וה"נ בצדקה תליא בעניים ואין ענין כלל צרקה לרגלים (ע"כ):
(ז) וכ"ז כו'. ממ"ש בפ"ק דערכין (ו') עד שלא בא ליד הגבאי כו' והטעם דעד שלא בא ליד גבאי דאין רשאי לחלק בעצמו שע"ד הגבאי נדר כמ"ש בסי' הקודם והגבאי אינו תובע אותו ויודע שהוא חייב מותר לשנותו כיון שאין הפסד לעניים וכמש"ש והא ר' ינאי יזיף ופרע כו' וז"ש ואם אין כו' ולא מקרי כו' ואם אמר כו' והכל כנ"ל דכל שבידו לחלקם כו':
(ח) ודוקא כו'. הרא"ש וכמו הגבאי דא"צ לחלק מיד וכנ"ל וכמש"ש והא ר' ינאי כו' שאני כו' ואם איתא הרי צריך לחלק מיד:
(ט) וכן אם התנה כו'. רמב"ם ופשוט דהכל אחר התנאי ועבא"ה סי' קנ"ד ס"ח:
(י) צריך כו' ואם כו'. ע"ל סי' ר"ג ס"ד:
(יא) כשחסר כו'. ירושלמי פ"ו דכתובות הלכה ה' וכן המשיא את היתומה כו' א"ר חנינא זאת אומרת שאומרין לפרנסים ללוות דו פתר לה בשאין בכיס לווין עד חמשים אבל אם יש בכיס מוסיף א"ר יוסי זאת אומרת שאין אומרים לפרנסים ללוות דו פתר לה בשיש בכיס אבל אם אין בכיס פוחת כהדא בילדה א' ביומיה דר' אמי אמר ישת למועדא א"ל ר"ז כו' יתכול דמריה דמועדא קיים ואתיא דר"ח כר"ז ודר' יוסי כר' אמי. ומשמע שר' אמי קבל דבריו של ר"ז:
(יב) וכשימצא כו' וא"צ כו'. שם פ"ג דגטין הלכה ז' המלוה את כו' אילין דר' נחמיא אשאלין לצבורא פריטין אתא עוברא קומי רבנן אמרין ליה לית צבור כולא עתיר לית צבור כולא מעני:
(יג) מי שמפריש כו' ודוקא כו' ואין לחוש כו'. מתני' וגמ' דגטין ספ"ג ל' א' המלוה כו ואינו חושש כו' ושם ב' העשיר העני כו' אלא דשם אמרינן דוקא במכרי או במזכה להם ע"י אחר וכ"פ הרמב"ם [ועש"ך ס"ק י"ג] ועוד אמרינן שם דאם מתו נוטל רשות מן היורשים אבל הרמב"ן כתב דוקא בכהן ולוי אבל בעני לא מהני וכמ"ש בירושלמי שם ר' חייא בר עוקבא בשם ריב"ח ביורשי כהונה ולויה היא מתני' אבל ביורשי עני אין לעני נחלה תני בר קפרא אין לך אדם שאינו בא לידי מדה זו אם לא הוא בנו כו' ועסה"ת סוף שער ס"ה ועוד אמרינן בגמ' שם שאם הלוון בב"ד מפריש בחזקת עניי ישראל ועתוס' שם ד"ה א"ב שדוקא בחזקת עניי העיר:
(יד) הגבאי שאומר כו'. ממ"ש בפ"ק דב"ב (ח' ב') הא הימוני מהימן כו'. שם:
(טו) גבאי כו'. בירושלמי פ' בתרא דפאה ר"א הוה פרנס חד זמן נחית לבייתיה א"ל מאי עבדיתון א"ל אתא חד סיעה ואכלין ושתין וצלין עלך א"ל ליכא אגר טוב נחית זמן תניין א"ל מאי עבדיתון א"ל אתא חד סיעה חורי ואכלין ושתין ואקלונך א"ל כדין איכא אגר טוב ר' עקיבא בעון ממניתיה פרנס א"ל נמלך גו בייתיה הלכון בתריה שמעון קליה דאמר ע"מ מתקל ע"מ מבזייה:
(טז) (ליקוט) לא יתן כו'. עתוס' דכתובות כ"ו א' סד"ה אין ובקדושין כ"ז א' ד"ה נתון כו' (ע"כ):
(יז) המחלק כו'. עבה"ג ובפ"ב דשבת (כ"ג א') שלא יראה שעה פנויה ויאמר לקרובו כו':
(יח) ודוקא כו'. ע"ל סי' רנ"א ס"ג ואף דתנן בפ' בתרא דפאה היה מציל כו' דוקא במעשר עני:
(יט) המניח כו'. כמ"ש (גטין י"ד א' וש"מ) אין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר:
(כ) אבל אם כו'. כמ"ש בפ"ג דב"מ (ל"ו מ"ב) כל המפקיד ע"ד אשתו ובניו הוא מפקיד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |