ביאור הגר"א/יורה דעה/ריב
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) הנודר כו'. לשון הרמב"ם ומפרש דקאי אנודר ממש והביא הראב"ד ראיה לזה בפי"ב מה"ש מהירושלמי שמביא הרא"ש שם בתורה מותר כקדושת תורה ר"ל כמ"ש דאדעתיה אגוילים שנתקדשו ע"י האותיות ואין כאן דבר הנדור במה שכתוב בה אסור כקרבנות הכתובים בה:
(ב) שהרי כו'. בירושלמי אמר משום קרבנות כנ"ל אבל בגמ' אמר משום הזכרות וכן גירסת הראב"ד בירושלמי:
(ג) אבל הנשבע כו'. כ"ד הראב"ד דגמ' לא איירי אלא בנודר כנ"ל אבל דעת הרמב"ם דה"ה לנשבע כמש"ש וראיה דבתוספתא תני לה בשבועה. כ"מ. ובתוספתא שלנו בפ"א דנדרים תני לה בנדרים ודעת הר"נ ורא"ש דוקא בשבועות ומ"מ כתב ב"י דאין להקל בשבועה שהרי הגאונים החמירו מאד בשבועה כמש"ל סי' ר"ג ס"ג. וע"ל סי' ר"ה ס"א בהג"ה י"א כו' ולפ"ז אף בנדרים אין להקל ואף לפי' הר"נ ורא"ש בחילוק בין ת"ח לע"ה מודי דאין חילוק דהא גמ' מייתי לה אנדרים דמתני' ואין חילוק אלא לענין בה ובמה שכתוב בה לת"ח. ומ"מ דין של הרמב"ם אמת דקאי אנדרים דהירושלמי א"א לומר אלא בנדרים אלא דקשה להרמב"ם דגמ' נקט מטעם דגוילין ואזכרות וע"כ גמ' מיירי בשבועה וירושלמי בנדרים וכן הרמב"ם בשבועות כתב לשון הגמ' וכאן כתב טעם של הירושלמי ולאו דוקא קרבנות אלא ה"ה לכ"ד איסור הנדור כגון תרומת הלשכה וכיוצא וז"ש ש"כ איסור ר"ל איסור הנדור ועכ"ז בר"נ והראב"ד דחק עצמו לפרש גם הגמ' בנודר כנ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |