ביאור הגר"א/יורה דעה/קנא
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) דברים כו'. לשון הרמב"ם והטור:
(ליקוט) דברים כו' היו כו'. השמיט (הרמב"ם) הא דאמרינן שם תרנגול למי מותר כו' וגם מש"ש שמותר למכור חבילה כו' וגם בעיא דרב אשי ויהבי ליה שחור ושקיל כו' וכבר נתקשו בזה ב"י ולח"מ (ע"כ):
(ב) ואם קונה כו'. טור וש"פ. והרמב"ם השמיטו וצ"ע:
(ג) וכן אם כו'. הם דברי המחבר ונראה שהוציא ממש"ש ואפילו אמר תרנגול זה עובד כוכבים שעשה כו':
(ד) (ליקוט) אא"כ פסלן כו'. מתני' שם (ע"כ):
(ה) אסור למכור כו'. דזהו בכלל פירושן ועתוס' שם ד"ה חצב. ובמסקנא כו':
(ו) ודוקא לכהן עבודת כוכבים. בתוס' הנ"ל א"כ אסור לעולם כו' וגם כו' משמע דברישא דוקא לכומר:
(ז) או לעובד כוכבים כו'. רי"ו:
(ח) י"א הא כו'. כמש"ש ו' א"ב ועתוס' שם סד"ה מנין. ומיירי כו' אבל הר"ן שם כ' דכל מש"ש היינו לאיסור דאורייתא אבל מ"מ אסור מדרבנן שהרי מחוייב להפרישו מאיסור והיאך יסייע ידי עוברי עבירה וכ"ב תוס' בשבת ג' א' ד"ה בבא כו' והרא"ש שם. ד"מ וז"ש ויש מחמירין כו' ומגמ' דעבודת כוכבים שם משמע דאפילו מדרבנן מותר בעובד כוכבים דאל"כ הדק"ל מאי נ"מ הא מתני' אינו אלא מדרבנן וקושית הר"ן ותוס' דשבת י"ל דוקא בישראל אסור לסייע אבל דינו של המרדכי לא נראה דדוקא באית ליה אמרו שם דאינו עובר ולא במוצא דאל"כ תקשי ההיא דנדרים ס"ב ב' וכי לא היה עצים בעולם ועי"ל כמ"ש הר"ן דמדרבנן אסור ומ"מ נ"מ דלפני אידיהן כיון דאין ידוע שקונה לעבודת כוכבים אלא דרבנן גזרו בכה"ג לא גזרו סוף סוף ההיא דנדרים מכרעא כסברא שניה וכ"ה דוחק גדול שכל המתני' וכן שם ט"ו ב' רבה זבין כו' שלא ה"ל ליקח חמור במקום אחר וכן כלי זיין דשם:
(ליקוט) י"א הא כו'. לכאורה נראה שלמד ממש"ש ו' למאי נ"מ דאית ליה בהמה כו' אכל לא דמי לשם דשם כבר אית ליה אלא מדפריך וכי אית ליה כו' והתניא כו' הב"ע כו' וכ"כ תוס' בחגיגה י"ג א' בד"ה אין כו' אבל צ"ע מהא דנדרים ס"ב רב אשי ה"ל כו' וכי לא ה"ל לקנות במקום אחר עצים ועוד דמ"מ איסורא מיהא איכא ועתוס' דשבת ג' א' בד"ה בבא בו' מ"מ איסורא כו' ואפי' אי מיירי בעובד כוכבים כו' ר"ל דאינו מצווה על השבת אבל אי שייך לפני עור בעובד כוכבים אסור אף בעובד כוכבים אף בכה"ג שיכול ליטלו ועבע"י (ע"כ):
(ט) אסור כו'. תוס' י"ד ב' ד"ה חצב וש"פ:
(י) או ביום כו'. מרדכי והכל לפ"ע וקושית הש"ך תמוה דלמה לא הקשה על תוס' שם שכתבו א"כ אסור לעולם כו':
(יא) אבל בשאר כו'. שם בתוס':
(יב) אם לא כו'. גמ' שם:
(יג) או שיודע כו'. שם ר"ה זבין כו' ועתוס' שם ד"ה אימור כו' ודחקו שם אבל הרא"ש כתב שם בשם רב האי דמיירי דנראה לו שהעובד כוכבים אינו לוקח אלא לשחיטה והרמב"ן מפרש בשמכרה לטבח וכמ"ש בירושלמי על מתני' דשביעית שהביאו שם בגמ' בש"א לא ימכור כו' אם כשמכרה לטבח ד"ה לשחיטה ואם כשמכרה לאריס ד"ה לחרישה אלא כינן קיימין כשמכרה לסרסור:
(יד) ועכשיו כו'. שאנו כמו סרסרים שאינן מכירין בקולינו ועוד שאנו מתי מעט ואם לא נמכור להם נפסיד וכמש"ש ב' א"ר אי אפשר ה"נ. תוס' ורא"ש וכתב הרא"ש שכ"ה בירושלמי ר' סימון ה"ל כרמון נטועין כו' שאל לר' יהושע מהו להשכירם לעובד כוכבים א"ל במקום שאין ישראל מצויין כהדא שריא כו' ע"ש:
(טו) בא"י כו'. הרא"ש וש"פ דלא כרמב"ן וכמש"ש במתני' אין משכירין כו' וער"ן שתי' דברי הרמב"ן אבל לא הסכים עמו ומ"מ פשטא דמתני' משמע כדברי הרמב"ן מדחילק בבתים ושדות ולא חילק כאן וכ"מ בגמ' שם י"ד ב' דקל טב כו' והתנן כו' (ולא משני דנ"מ בדקל טב דאסור למכור אף בח"ל) אלא שי"ל דקושיתם הוא משום דר"מ אוסר מכירת שדות אף בח"ל אבל זהו לדעת הרמב"ם דמעשר אילן מד"ת אבל תוס' וש"פ חולקין ע"ז:
(ליקוט) בא"י כ"ד כו'. דקי"ל כר' יוסי דבח"ל הכל מותר כ"ש מחובר לקרקע ודעת הרמב"ן דמחובר לקרקע כיון שאפשר לימכר משיקצץ לא התירו אף בח"ל. ר"נ ע"ש והסכים להלכה כדברי הרמב"ם וש"פ (ע"כ):
(טז) (ליקוט) אבל מוכרים כו'. פסק כר' יהודה משום דלר"מ אפילו יודע בודאי שיקוץ מ"מ אסור כמש"ש התם טעמא כו' דלאו ברשותיה קיימי ולא כו' וה"ה לבהמה דחדא פלוגתא הוא כמש"ש וע"כ לא קמיבעיא להו אלא לר' יהודה אבל לר"מ ודאי דאסור אפילו יידע בודאי שישחוט ואמרינן שם ט"ו א' ד"ה זבין ההוא פרה לעובד כוכבים כו' א"ל אימור לשחיטה כו' ופי' ר"ה גאון והביאו הרא"ש שם שהיה נראה לו שאינו לוקח אלא לשחיטה אבל הרי"ף שם פסק כר"מ דסתם מתני' כוותיה ומ"ש הרא"ש טעמו של הרמב"ם משום דמיבעיא לגמ' אליביה (וע"ל סי' של"א ס"ק קפ"א ובאה"ע סי' פ"ג ס"ק ד') וכ"כ בכמה מקומות צע"ג דבכמה מקומות מיבעיא לגמ' דלא כהילכתא ואליבא דב"ש ושקיל וטרי אליבייהו הרבה וצע"ג (ע"כ):
(יז) אף כו' בקבע. כדברי תוס' שם ד"ה אף כו' ויש רוצים להביא כו' וכ"כ הר"ש שם וש"פ וז"ש בהג"ה והאידנא כו':
(ליקוט) בקבע. כמ"ש בתוספתא כאן וכאן לא ישכיר כו' אבל משכירין להם ארוות ואוצרות ופונדקאות אע"פ שידוע שמכניס לתוכו עבודת כוכבים וצ"ל הטעם משום שאינו בקבע וכ"כ הרא"ש שם אע"פ שתוס' דחה שם ועוד כ' טעם אחר משום ר' חיים דמ"ש בתוספתא כאן וכאן כו' לא קאי אלא אא"י וסוריא אבל בח"ל מותר ושכ"ה בירושלמי בהדיא אף במקום שאמרו להשכיר כו' הא במקום שנהגו למכור מוכר ומשכיר אף לבית דירה ע"ש בתוס' [וכ"כ הר"נ דהאי לא תביא כו' אסמכתא בעלמא דתורה לא אסרה אלא שלא יכניס ישראל לביתו הלכך בא"י שמצווין לשרש אחריה אסרו חכמים וכ"מ ממ"ש בסיפא ובכ"מ לא ישכיר ואם גם הרישא בכ"מ ל"ל ובכ"מ. שם] (ע"כ):
(יח) השוכר כו'. דשכירות קניא במקצת ר"ל דמש"ש שכירות לא קניא היינו לחומרא ודחקו ההיא דב"מ נ"ו ב' אבל כבר תי' תוס' שם ובעבודת כוכבים ט"ו א' וש"מ דדוקא באונאה וז"ש בהג"א שם ואין נראה וע"ש [אבל יש להחמיר ע"פ מ"ש הרא"ש להתיר שכירות לעובד כוכבים האידנא נהי דלדידן שכירות לא קניא כיון שיד אומות תקפה ובדיניהם שכירות ליומא כממכר כו' ומ"ש שיד אומות תקפה ל"ד דבלא"ה עבדינן כדיניהם כמ"ש בעובדא דר"מ בר רחל (ב"מ ע"ג ב') כדיניהם עבדינן כו' וכ"ש בישראל מעובד כוכבים דקניא]:
(יט) שאינו מכירו. תוספתא הביאו הרא"ש שם וכן משמע בפ"ז דחולין (צ"ג ב') במתני' שולח ירך לעובד כוכבים ובעירובין ס"ד ב' ועתוס' שם ד"ה ולמדנו כו' ובפסחים כ"ב א' ובעבודת כוכבים כ' א':
(כ) מותר לפרנס כו'. דמש"ש עם עניי ישראל ל"ד עם. הר"ן שם (וע"ל סי' רנ"א ס"ק ב'):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |