ביאור הגר"א/חושן משפט/רלח
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) או שהעיד כו'. דל"ל לשמא כתב כו' דהא בלא"ה גובה ממשועבדים כמש"ש מ"א ב'. רמב"ן ולקנוניא ג"כ לא כיון שהעיד על עצמו ה"ה שלו ויכול לעשות כל מה שירצה ולקוחות אינהו דאפסידו אנפשייהו:
(ב) ויש כו'. עסי' ל"ט ס"ד ומש"ש:
(ג) יש מי שאומר כו'. דשמא אינו רוצה ליקח ובזה השטר יחייבנו ליקח וכמש"ו ואם לא כו':
(ד) ויש כו' אם משמע כו'. ר"ל שכותב בתוך השטר כן שאין אדם רוצה להשביע א"ע כמ"ש בפ"ג דסנה' וכ"ש בשאינו שלו:
(ה) ויש מי כו'. כמש"ו שהרי כו' וכמ"ש הרמב"ן מ"ש הר"י הלוי ושמא יכריחנו ליתן המעות ע"פ השטר כיון דקי"ל דכותבין שטר למוכר כו' י"ל שלא בידיעתי נכתב השטר וע"ל סי' לט סי"ז מש"ש:
(ו) ולכן. ט"ס הוא וצ"ל וכן כו' ועבה"ג והוא טעם דלכן כתבין למוכר כו' ואין בזה חוב ללוקח חדא דאי להכריח ליתן ליתן מעות כנ"ל ועוד דהלוקח נאמן כו' ועבתשובה שם שכ' שלדעת הג' כל שכותבים ואח"כ נותנים מעות על הלוקח להביא ראיה וחלק עליהם כמ"ש כאן וע"ל סי' קצא ס"ד שכ' כדעת הגאון ועב"י שם בשם הרשב"א:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |