ביאור הגר"א/אבן העזר/קטז
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ותוספת. דאף בלא הכיר בה י"ל תוספת כמ"ש למטה:
(ב) וכל תנאיה. יבמות פ"ה א' י"ל כתובה פירות כו' ועמש"ל סי' קט"ו ס"ה:
(ג) אפילו לותה כו'. עבה"ג ודלא כהרמב"ם:
(ד) ואם זן כו'. דבתוספתא תניא שהוא זכאי במעשה ידיה והיינו בכה"ג דוקא וכמ"ש בכתובות נ"ח ב' שאינה ניזונת כו' ושם כי תקנו כו'. שם ז"ל התוספתא שניה אינה כאשתו לכ"ד אין לה כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות ואינו זכאי לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה ולא יורשה ולא מטמא לה אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכ"ה ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לנתין וממזר ה"ה כאשתו לכ"ד י"ל כתובה ופירות ומזונות ובלאות וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדרים ויורשה ולא מטמא לה והביאו נ"י פ"ט דיבמות ועתוס' פ"ט ב' ד"ה כיון כו':
(ה) אבל תוספת כו'. דלא כהראב"ד שפי' שם מ"ש מחברותיה קאי אשניות בלבד וחלקו עליו כל הפוסקים והסכימו לפי' הרי"ף דאכולהו קאי וכן הוא להדיא בירושלמי נשים שאמרו א"ל כתובה הגון היתומה והשניה והאילונית ל"ש אלא כתובת מנה ומאתים אבל כתובה של אלף דינר נוטלת והביאו הר"ן וש"פ:
(ו) ואין לה כו'. כנ"ל סי' קט"ו ס"כ:
(ז) אפילו מזונות כו'. דבהכיר בה די"ל מזונות היינו דוקא אחר מותו כנ"ל א"כ סיפא דברייתא דיבמות שם שאמרו שם שניו' מד"ס א"ל כו' היינו בכה"ג וה"ה לאילונית דכללינהו במתני' דכתובות שם וה"ה לאלמנה בלא היכר בה דדין איילונית לה כמ"ש בגמרא שם וכנ"ל:
(ח) ואינו חייב בפרקונ'. זהו מ"ש אין לה פירות וזהו לאביי שם נ"א נ"ב אבל לרבא אפילו הכיר בה אינו חייב דשם בהכיר בה מדדייק שם מתנאי כתובה שאני קרא כו' ערש"י שם ד"ה אלמנה כו' וד"ה ממזרת כו' ועתוס' שם ד"ה ממזרת כו' וביבמות פ"ה א' ד"ה אלמנה כו' וז"ש ואפ"ה אינו כו' וכן פרש"י שם ושם ומ"ש ואינו חייב כו' הוא מדברי הרא"ש דכתובות ושם הא דקא' א"ל פירות מפ' בתוס' שא"ל פרקונ' שהיא תחת פירות וגם אינו משלם פירות שאכל אע"פ כו' וז"ל הר"ן במתני' שם ומפורש בפ' יש מותרות דאלמנה י"ל פירות כו' והיינו דין פירות שאם נשבית או יפדנה או ישלם פירות שאכל ואע"ג דא"ר בפ"ד דאינו חייב לפדותה היינו שאינו חייב להוסיף משלו אי פדיונה יותר על פירות שאכל אבל פירות מהדר אי לא פריק לה:
(ט) ואפילו הם כו'. עתוס' בכתובות שם ד"ה אילימא והא דתנן כו' וה"ה להנך דבחד גוונא מיירי:
(י) ונכסים כו'. הרי"ף וש"פ ועבה"ג והר"ן כתב דדינה כממאנת ומש"ש איפכ' כו' היינו לפי הס"ד דאיתמר עלה ומרש"י שם סד"ה ואי דליתנהו כו' אם באת בו' והשתא ניחא דבלאות דמתני' קאי אנ"מ כמו שאמר שמואל ואכולהו קאי אבל לפי' הרי"ף צ"ל דבאיילונית קאי אנצ"ב דוקא ולאו בחד גוונא:
(יא) חייבי כו'. וצ"ע דביבמות שם ב' אר"פ בעולה לכ"ג כו' ולכ"ע לא קילי מחייבי לאווין וכל שקל יותר חמיר לענין כתובה יותר שלכן שניות א"ל בתובה כמש"ש ר"א הללו כו':
(יב) איילונית כו'. כמש"ש אשה ואינה אשה כו' ואין חילוק בינם לבין ח"ל אלא דבח"ל בעמוד והוצא קאי לכך א"ל מזונות בחייו משא"כ באיילונית:
(יג) בין כו'. מדמפליג במתני' שם באיילונית ולא בשניה ועוד דיבמות שם. ת"ר אלמנה כו' וע"כ בהכיר בה בנ"ל וקתני סיפא שניות מד"ס כו'. הרי"ף לכתובות שם והרא"ש וש"פ:
(יד) חוץ מנ"מ כו'. עתוס' שם ד"ה ה"ג ר"ח כו' וקשיא כו' וי"ל כו' וכיוצא בזה תירץ הרמב"ם בפי' בפ' יש מותרות שמ"ש ולדידה בדידה וז"ל וזה הדין אמנם הוא קנה לשניה על העברה לפי שהדעת נוטה אחר שא"ל כתובה שלא יהיה לבעל חוקי הנשואין ולא יהנה מנ"מ אבל מצד הקנס עשינו כ"מ שלה כנכסי שאר הנשים כו' ונשתוה בזה דין כדין זולתה ואע"ג דאמרינן בכתובות שם והאר"נ כו' ההיא פליגא ואנן קיי"ל כר"נ פי' הר"ן דפליגא ארב שימי אבל ארב כהנא ל"פ דרב שימי ס"ל דר"כ לא משוה אותה לשאר נשים אבל ר"נ ס"ל דמשוה אותה לשאר נשים וכ' הר"ן וכן כל מש"ש דליתנהו בנ"מ הוא בהוציאן ברשות דלא כרש"י שם סד"ה אידי ואידי אבל תוס' שם ד"ה אילימא כו' פי' כדברי רש"י עיין שם והרמב"ם פי' בכולהו שאבד או נגנב מאליו וכמש"ל בסס"א וכן כ' שם בממאנת בהלכה ט' וצ"ע מימרא דרב שימי לפירושי והראב"ד והרא"ש פי' ג"כ דר"נ כרב כהנא ס"ל ופי' בדרך אחר ועברא"ש שם:
(טו) ולפדותה כו' אבל כו'. תוס' שם בד"ה אילימא והא דתנן כו' והשמיט בטוש"ע דין הבלאות כאן וסמך אמ"ש בסימן קנ"ה ס"י וט"ס שם קנ"ה בטור מ"ש ואם אינו בעין צריך לשלם וצ"ל אין צריך לשלם ובש"ע שם טעות גדול וצריך למחוק מתיבת מנכסי צ"ב עד פטור וב"י דחק עצמו בטור וכבר תמהו עליו וכ"כ עליו בדו"פ ובטור שם ובש"ע כתב ע"פ מ"ש ב"י אבל היא שגיאה גדולה כנ"ל ועבה"ג:
(טז) שאכל פירותיה. לדברי רש"י ותוס' אפילו קרן של נ"מ לא כנ"ל ס"ד אלא לפי' הרמב"ם דוקא בפירות דאמר פירא הוי וכנ"ל לפי' הר"ן:
(יז) ואפי' הם כו'. תוס' בד"ה הנ"ל לסברת' דאף קרן אין לה ואף לפירש הרמב"ם צ"ל כן דאל"כ בלאות היינו פירות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |