ביאור הגר"א/אבן העזר/לב
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) כותב כו'. ולא הזכיר עדים דא"צ כלל לעידי חתימה כיון דע"כ צריך לעידי מסירה כמש"ג ונותנו כו' ועמ"ש בס"ס זה בהג"ה:
(ב) בפני עדים. כנ"ל בס"ס שקדם וז"ש שם ור"א לטעמיה כו' ועידי מסירה ע"כ בעינן:
(ג) ואם כו'. דהבעיא היתה בדיעבד ועוד שם אתמר כתבו לשמה ושלא כו':
(ד) ה"ז כו'. שהרי"ף פ' כר"פ ור"ש דאינה מקודשת דאותבוהו לרבא שם מיתבי אין כו' ואע"ג דשני לא סמכינן עלה דרב אשי דהוא בתרא אוקמוה בכתובות ק"ב ב' בשטרי ארוסין והרז"ה כתב אדרבה דמש"ש בכתובות שם ת"ר אין כותבין כו' הוא סייעתא ודאי לא שטרי ארוסין כו' וא"כ רב אשי ס"ל דלאו בשטרי ארוסין איירי וע"ש פי' שמפרש אבל הרשב"א והרמב"ן דחו דבריו ע"ש ושם. ובה"ג ור"נ גאון פ' כרבא ורבינא משום דרבינא בתרא הוא וקי"ל כוותיה אבל הרשב"א כ' דאין זה הרבינא שבימי ר"א ועתוס' שם ד"ה רבה כו' דאל"כ לא הוי מבעי ליה בכתובות שם דהל"ל ממתני' דאין כותבין ועוד כתב הרא"ש דר"י בכ"מ פי' כר"א נגד רבינא וע"ש:
(ה) אע"פ שהשטר כו'. קדושין מ"ח א' הב"ע כגון כו' ואב"א כו' ואב"א כו' וז"ש בירושלמי והביאה הרי"ף ריש קדושין בשטר הדא דתימא בשטר שאין בו ש"פ אבל אם יש בו ש"פ כסף הוא דנ"מ בשטר פסול. ר"ן שם:
(ו) ספק כו'. כנ"ל סימן ל"א:
(ז) ומקדשה ע"י אביה. וע"י עצמה יתבאר בסימן ל"ז ס"ז בהג"ה:
(ח) יש מי כו'. וכ"כ הרשב"א בחידושיו דמ"ש בתך כו' לישנא קייטא נקט דהא מקשינן לגירושין לכל מילי כמש"ש וכתיבת שמות בגט מד"ת הוא משום ספר כריתות כורת בינו לבינה מפורש בין פלוני לפלונית וכ"כ הר"ן ומ"מ (וכ"ה בירושלמי) פ"א ריש הלכה ב' סדר מכירה כך הוא אני פלוני מכרתי בתי לפלוני סדר קידושין כך הוא אני פלוני קדשתי בתי לפלוני ר' חגי בעי קומי ר' יוסף החליף ואמר אני פלוני לקחתי בתו של פלוני אני פלוני קדשתי בתו של פלוני א"ל ומה בנך אבל אם החליף לשון מכירה בלשון קדושין או לשון קדושין בלשון מכירה לא עשה כלום. וט"ס בקדושין וצ"ל ברישא אני פלוני לקחתי בתו של פלוני וכמ"ש בברייתא הביאו בבבלי ט' א' ת"ר בשטר כיצד כו' ואר"ן כו' ואמר שם הא לא דמי כו' התם כו' ובבעיא צ"ל אני פלוני קדשתי בתי לפלוני וז"ש החליף כו' ר"ל של מכירה בשל קדושין ואמר אבל אם החליף כו' ומיהו בגמ' דידן מ' דאפילו בדיעבד לאו כלום הוא כמ"ש שם ה' ב' נתן הוא ואמרה היא ספיקא כו' וכ"ש בשטר:
(ט) כתבו כו'. גיטין יו"ד א' וערש"י שם ד"ה ה"ג אלא כו' וכ"כ בע"ה וש"פ:
(י) או כו'. באיסור הנאה של תורה דוקא והוא דעת הרשב"א ועמ"ש בסימן כ"ח סכ"א בהג"ה:
(יא) ויש מכשירין. במחובר הוא דעת הרשב"א סי' ת"ר וכ' דוקא בגיטין משום דכתיב ונתן ובירושלמי משום דכתיב ספר יראים ממ"ש בתוספתא המקדש בעיר הנדחת וביושביה בדימוס ובימה שעלה אינה מקודשת מ' דוקא משום דהוא איסורי הנאה. וכל דבריו אינן מובנים דמ"ט משום דכתיב ספר או ונתן מאי איכא הא כתיב ויצאה והיתה וכנ"ל וכמ"ש רש"י שם בגיטין והיא דתוספתא איירי בקידושי כסף דכן איירי כל פרקין דשם וכ"ש לדעת המכשירין באיסורי הנאה בשטר. והמכשירין באיסורי הנאה עמ"ש בסימן כ"ח שם וכ"ד הר"ן אצל מ"ש בשטר מנלן ע"ש והרשב"א בתשו' נמשך אחרי דברי בע"ה שכ' קדשה במחובר אינה מקודשת דמקשינן ויצאה והיתה וכמ"ש בפ"ק אלא מלתא כו'. וכמש"ש והקשה בע"ה מהתוספתא פ"ד דקדושין המקדש באשרה ופירותיה בנידחת כו' כמ"ש שם אבל הרשב"א בחידושיו ריש קדושין חזר בו ותירץ דהתוספתא בקדושי כסף ר"פ קמא דגטין בקדושי שטר וכ"כ הר"ן שם וכ' דקדושי כסף לא מקשינן לגט כמ"ש שם ט' א' בעי ר"ל כו' הווית ליציאות מקשינין כו' או דילמא הויות כו' וכ' שדעת הרשב"א כן:
(יב) וא"צ כו'. יבמות ל"א ב':
(יג) כתבו כו'. עתוס' שם ד"ה למעוטי כו' וענ"י שכ' בזה כמה דיעות והעיקר הוא כדעת הרשב"א דכ' בלא ע"מ לא מהני אפילו כת"י כמ"ש בקדושין ס"ה א' וכנ"ל ס"א אבל בעידי מסיר' סגי אפי' בלא עדים כלל וכמש"ש מ"ח א' הב"ש כגון שקדשה כו' וראוי לטעמו כו' וע' ברשב"א שם: (ליקוט) כתבו כו' ע' מש"ל דשטר ודאי פסול אבל כסף כשר דכסף לא איתקוש ליציאה כמש"ש ט' ב' א"ד הויות להדדי כו' ואף שכ' הר"ן שאפשר לדחות דכסף א"צ לשמה משום דלאו בטיבוע מקדש אלא בשויו דבריו דחויין דא"כ מאי קאמר א"ד הוויות כו' ואף הרשב"א חזר בחיבורו וכן בתשובה אלף רכ"ו חזר בו ג"כ ע"ש. וטעמו של הר"ן משום שזהו החילוק שמטבע אינו נעשה חליפין אבל בדמים קונה משום דבחליפין דעתיה אצורתא כו' כמ"ש בב"מ ה' ב' משא"כ בדמים והטעם שבחליפין בעינן כלי וע' תוספת שם ד"ה אין מטבע כו' בזה (מה שיגעתי לעיל בסימן כ"א סק"א. מצאתי כאן בדברי אא"ז הגאון אמרו חז"ל תאמין) מתורץ קושית הגמ"ר בפ"ק דקדושין סימן תרי"א גרסינן כו': או על איסורי הנאה כו'. כ"ה דעת הרשב"א בתשו' דוקא באיסורי הנאה ד"ת כמ"ש בירושלמי אבל כבר כ' בסימן כ"ח סכ"א דלא קי"ל כוותיה דהא גם בגירושין קי"ל דכשר בכ"ע וכ"ש בקידושין דהא בירושלמי עצמו משוי לה להדדי וכ"כ הר"ן בריש קדושין גבי בשטר מנלן וכ"פ הרב בסי' כ"א שם:
(יד) נתן לה כו'. ממ"ש בירו' והביאו הרי"ף ורא"ש הד"ד בשטר שאין בו ש"פ כו'. אלמא שצריך ליתן השטר לה וער"נ שם. וכן בגירושין בגיטין כ' ב' וע"ה א' וז"ש בקדושין מ"ח א' הב"ע כגון כו' ושמין את הנייר דע"כ נותן לה גם הנייר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |