בגדי קודש/שיר מעם המחבר

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בגדי קודש TriangleArrow-Left.png שיר מעם המחבר

שיר נאה שיר הגון שיר משובח. חקו ממתקים וקולו מחמדים[1]
כולל כל השמונה עשרה ברכות במספרן כמשפטן.
עתה הבאתיהו אל הדפוס להנות ולזכות את הרבים

אָדוֹן שְׂפָתָי נָא תְהִי פוֹתֵחַ

לָבֹא בְשֵׁם קָדְשָׁךְ לְהִשְׁתַּבֵּחַ

כִּי בִלְתְּךָ נִשְׁמַת יְצוּר נוֹפֵחַ

אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה וְאֵין פּוֹצֵחַ

מָגֵן לְאַבְרָהָם בְּנוֹ זוֹבֵחַ

מַחְסֶה לְיִצְחָק לָךְ כְּאִשֶׁה רֵיחַ

צוּר יַעֲקֹב אִישׁ תָּם וְשָׂר נוֹצֵחַ

זוֹכֵר זְכוּת אָבוֹת פְּדוּת שׁוֹלֵחַ

גִבּוֹר מְכַלְכֵּל כֹּל בְּעֵין הַשְׁגֵחַ

מָטָר וְטָל מוֹלִיךְ לְפִי צוֹמֵחַ

וּלְהַחֲיוֹת מֵתִים לְקֵץ יָפֵחַ

אֵל נֶאֱמַן צוּרִים כְּמוֹ פוֹלֵחַ

אִם לִי יְהִי אוֹר חַסְדְךָ זוֹרֵחַ

לָךְ אֶתְנָה כֶּתֶר יְהִי פוֹרֵחַ

עִם סוֹד הֲמוֹנֵי רוּם לְהִסְתַּפֵּחַ

קָדוֹשׁ וְגַם בָּרוּךְ מְלוֹךְ פּוֹצֵחַ

מִדוֹר לְדוֹר תָּמִיד אֱהִי שׁוֹחֵחַ

אֶת גָדְלְךָ אֶת קָדְשְׁךָ שַׁבֵּחַ

מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת בְּלִי הֶכְרֵחַ

חוֹנֵן לְכָל־צוּרָה בְּיָד לוֹקֵחַ

דֵעָה חָנֵנִי נָא וְלֵב פִּקֵחַ

מָאוֹר אֱמֶת בַּל יִהְיֶה קֵרֵחַ

אִם בּוּר יְהִי אִישׁ מָה יְהִי טוֹרֵחַ

וּבְמָה קָרְבָּן מִנְחָתְךָ מוֹלֵחַ

הָשֵׁב שְׁבוּת שׁוֹבָב סְעִיף פּוֹסֵחַ

אֶל דָת לְבַל יִדַח לְבַב נוֹדֵחַ

פֵּתַח תְּשׁוּבָה יֵשׁ לְכָל סוֹרֵחַ

נוֹעֵל שְׂמֹאל וִימִינְךָ פּוֹתֵחַ

עִם מֵי סְלִיחָתָךְ עֲוֹן הַמֵחַ

חָק אִישׁ חֲטֹא חָק אֵל הֱיוֹת סוֹלֵחַ

אִם אֵין מְקוֹם מִקְלָט לְאִישׁ בּוֹרֵחַ

מִי יַעֲמוֹד שַׁדַי בְיוֹם הוֹכֵחַ

עָנְיִי רְאֵה רִיב אַל[2] תְּהִי מוֹתֵחַ

עִם עָם אֲשֶׁר נֶחְשָׁב כְּצֹאן מַּטְבֵּחַ

וּפְקוֹד לְגֶפֶן זֹאת וְתֵן בָּה רֵיחַ

צָפוֹן וְתֵימָן צָו שְׁמוֹ יָפֵחַ

אֶל דַּל עֲלֵי עֶרֶשׂ דְוָי גוֹנֵחַ

לוֹ צִיץ רְפוּאָתָךְ יְהִי פוֹרֵחַ

כִּי בִלְתְּךָ רִפְאוּת אֱמֶת שׁוֹלֵחַ

שָׁוְא שָׁקְדוּ רוֹפְאִים וְשָׁוְא רוֹקֵחַ

בָּרֵךְ שְׁנַת שֹׂבַע שְׁנַת הַצְלֵחַ

גִשְׁמֵי בְּרָכָה תֵן וְטָל שׁוֹפֵחַ

צוּרִי בְךָ אוֹצָּר בְּךָ מַפְתֵּחַ

רוּחַ נְדִיבָה אַל תְּהִי טוֹבֵחַ

הָשֵׁב בְּצֶּדֶק דָּן וּמִתְוַכֵּחַ

עָם עָז בְּהַוָתוֹ וּבָה בּוֹטֵחַ

יָתוֹם וְדָךְ יִשְׁפּוֹט וְדַל פּוֹחֵחַ

וּלְבַדְךָ תִּמְלוֹךְ חֲסִין נוֹצֵחַ

כּוֹפֵר וְדָת מֵפֵר וּפַח יָפֵחַ

לִלְכּוֹד בְּרִשְׁתּוֹ תָם לְאֵד שָׂמֵחַ

מִלִין לְצַר תּוֹרָתְךָ יָטֵחַ

אָנָא כְבוֹדוֹ חֵץ יְהִי שׁוֹלֵח

עֵין רַחֲמֶיךָ נָא תְהִי פוֹקֵחַ

עַל גֵּר אֲשֶׁר יָבֹא לִהְסְתַּפֵּחַ

לִבּוֹ אֲשֶׁר נָכוֹן בְּךָ בּוֹטֵחַ

מִשְׁנֶה שְׂכַר שָׁכִיר יְהִי לוֹקֵחַ

צִיוֹן אֲשֶׁר הַיּוֹם מְלוֹן אוֹרֵחַ

בִּרְצוֹנְךָ תָשִׁיב וְאֵשׁ קוֹדֵחַ[3]

חוֹמָה סְבִיבוֹת לָהּ לְהִתְלַקֵחַ[4]

כָּל זָר אֲשֶׁר יִקְרָב לְהִמָשֵׁחַ

צֶמַח בְּנוֹ דָוִד יְהִי צוֹמֵחַ[5]

הוּא בָא וְהוּא רוֹאֶה וְהוּא נוֹצֵחַ[6]

אִם אֵין זְמָן אִם אֵין זְכוּת צוֹמֵחַ

עֵת שַׁעַרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ

רַחֲמָן תְּמוּר קָרְבָּן תְּמוּר מִזְבֵּחַ

קַבֵּל תְּפִלָתִי כְאִשֶׁה רֵיחַ

מִנְחָה אֲשֶׁר עִם פֶּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ

יִכּוֹן קְטוֹרֶת מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ

עַמָךְ רְצֵה כִּי יַעֲטוֹף שׁוֹחֵחַ

בּוֹכֶה עֲלֵי מִקְדָּשׁ וּמִתְיַפֵּחַ

עַד אָן יְהִי צִיוֹן כְּבֵית מַרְזֵחַ

אֵין שָׂר וְאֵין אֵפוֹד וְאֵין זוֹבֵחַ[7]

אוֹדֶה בְראשׁ שׁוּרָה וּמִשְׁתַּטֵּחַ

כִּי מִמְּךָ כָּל חַי וְגַם צוֹמֵחַ

שֶׁבֶל אֱלֵי מַשְׂכִּיל כְּנָף פּוֹרֵחַ

אֶל אוֹר נְעִימוּתָךְ לְהִנַצֵחַ

סוּכַּת שְׁלוֹמֶיךָ נָא תְהִי שׁוֹטֵחַ

עַל עַם אֲשֶׁר אֶחָד לְבַד צוֹרֵחַ

מַעְיָן בְּרָכָה לוֹ לְהִתְקַלֵחַ

חַיִּים וְשָׁלוֹם עַד בְּלִי יָרֵחַ[8]

הֶגְיוֹן לְךָ עֶלְיוֹן אֲנִי שׁוֹלֵחַ

רְצֵה[9] כְמוֹ מִנְחָה עֲלֵי מִזְבֵּחַ

קַבֵּל בְּרָצוֹן בּוֹ לְהִשְׁתַּבֵּחַ

פֶּן מִפְּנֵי עָוֹן יְהִי נִידֵחַ

עוֹשֶׂה שְׁלוֹם מָרוֹם אֲשֶׁר שָׂמֵחַ

רָץ לַעֲשׂוֹת חֶפְצָךְ וּבָךְ בּוֹטֵחַ

יָעוּף וְלֹא יִיעָף וְלֹא פּוֹסֵחַ

לִי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם וְלִי יַצְלֵחַ


תמו ונשלמו הסדרים. כלם אהובים כלם ברורים. שבח לא-ל משפיל ומרים. ועושה אורים:



שולי הגליון


  1. עש"ה (שיר השירים ה טז) חכו ממתקים וכלו מחמדים.
  2. בנדפס בטעות: אֵל.
  3. ירושלמי ברכות פ"ד ה"ג ותענית פ"ב ה"ב: כי באש החרבתה (או: היצתה) ובאש אתה עתיד לבנותה. וראו בהערה הבאה.
  4. סיום דברי הירושלמי הנ"ל בהערה הקודמת: כאמור (זכריה ב ט) ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב וגו'.
  5. עש"ה (זכריה ו יב) הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ובנה את היכל ה'; וזה שיסדו אנשי כנסת הגדולה בתפילה: את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח.
  6. כאן מייחס הפייטן למשיח 'צמח בן דוד', הצלחה מהירה בנוסח הביטוי הלטיני המפורסם המיוחס ליוליוס קיסר: VENI, VIDI, VICI (אואני, אואידי, אואיקי; באתי. ראיתי. ניצחתי). משפט שהיה מפורסם מאוד באיטליה שבה חי ופעל.
  7. עש"ה (הושע ג ד) אין מלך ואין שר ואין מצבה ואין אפוד ותרפים. וסיפיה דקרא (שם ה): אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם וגו'.
  8. עש"ה (תהלים עב ו-ז) ירד כמטר על גז כרביבים זרזיף ארץ. יפרח בימיו צדיק ורב שלום עד בלי ירח.
  9. בנדפס: רָצָה.
·
מעבר לתחילת הדף