באר שבע/סנהדרין/צד/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף יד רמ"ה מהרש"ל באר שבע רש"ש |
ואיהו לאו נביא. לאו למימרא שלא היה נביא כלל אלא שלא היה נביא חשוב כל כך כמו חגי זכריה ומלאכי וכן נראה מדברי רש"י בפ"ק דמגילה שפירש אינהו נביאי שהרי נתנבאו לישראל בשליחות של הקב"ה והוא לא נשתלח לישראל לשם נביאות. והא דתניא בפ"ק דמגילה מ"ה נביאים ושבע נביאות נתנבאו להם לישראל כו' לאו דניאל בכלל מדקאמר שנתנבאו לישראל דהיינו בשליחות הקב"ה והוא לא נשתלח לישראל לשם נביאות:
אי נמי ליקרי קריאת שמע. עיין לקמן גבי והלוחש על המכה:
ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח כו'. אבל במדרש אמרו טעם אחר דלהכי היא סתומה ומצינו בעזרא מ"ם פתוחה בסוף תיבה בחומות ירושלים אשר המ פרוצים וגו' שבא הרמז כאשר יסתמו חומות ירושלים שהם עתה פתוחים ופרוצים בזמן הגלות אז תפתח המשרה שהיא סתומה:
היינו דאמרי אינשי גיורא עד עשרה דרי לא תבזי כו'. פרש"י הכי הוא משל בני אדם ומיהו יתרו לאו עשירי הוה מכאן מוכיח אני שטעו המפרשים דברי רש"י בחומש בפסוק ויחד יתרו היינו דאמרי אינשי גיורא עד עשרה דרי כו' שר"ל שיתרו היה דור עשירי למצרים בנו של חם כדפירש הבחיי שהרי בכאן רש"י גופיה פירש דיתרו לאו עשירי הוה והנכון כדפירש החזקוני דאסמכוה אינשי אקרא גם דור עשירי וגו' משמע שהדרך לומר דור עשירי שנשתכח שם המשפחה:
תחת כבודו ולא כבודו ממש כו'. ומדרש אגדה כאן פרע לבני שם הכבוד שעשה שם לאביו כשכסה ערות נח אביו שנאמר ויקח שם ויפת וגו' כך פרש"י בישעיה ואני חפשתי לדעת איה מקומו של המדרש אגדה זו מפני שראיתי בבחיי בפרשת שמיני שכתב שהחיל הזה של סנחריב היה מבני יפת שהיה להם זכות הבגדים בשכר יפת אביהם שכסה ערות נח אביו שנאמר ויקח שם ויפת וגו' ויגעתי ומצאתיו בתנחומא פרשת נח וז"ל אבל יפת שכבד אביו מה פרע לו כשיבא גוג ומגוג על ישראל ומפילן שנאמר והיה ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר ולשם מה פרע לו כשנכנסו בני אהרן להקריב ותצא אש מלפני ה' ולא היו בגדיהם שרופים אלא שרופי הנשמה ולא הגוף כו' הרי הצדיקים כרשעים שעלה סנחריב מירושלים וחיילותיו נשרף גופם ולא בגדיהם למה על שהיו מבני בניו של שם שנאמר בני שם עילם ואשור וארפכשד וגו':
אף כאן שריפת נשמה וגוף קיים. נ"ל דמפיק ליה מדכתיב כיקוד אש כלומר כיקוד אש של בני אהרן ומיהו אין שריפת נשמה של בני אהרן דמיא לשריפת נשמה של חיל סנחריב חלילה דאלו שריפת נשמה של בני אהרן אין פירושו שנשרפה נשמתם ממש חלילה שהרי קרובי קראם הקב"ה שנאמר בקרובי אקדש ואמרו רז"ל אמר משה לאהרן יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של הקב"ה והייתי סבור או בי או בך עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך כו' אלא פירושו שנפרדה נפשם מגופם וכן אמרו בהדיא בת"כ ומייתי לה בפ' ד' מיתות כמין שני חוטי אש נכנסו לתוך שני נקבי חוטמיהן ויצאה נשמתן כו' לאפוקי שריפת נשמה של חיל סנחריב פירושו כפשוטו שנשרפה נשמתם ממש:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |