באר שבע/סנהדרין/צב/א

באר שבע סנהדרין צב א

דף צ"ב ע"א

יחי ראובן בעולם הזה כו'. פירוש לא ימות קודם השנים הקצובות או לא ימות אחד מהן במלחמה שהרי אי אפשר שיחיה לעולם ואל ימות לעולם הבא על מעשה בלהה:

דאמר עולא שתי הופעיות הללו למה כו'. במסכת ברכות פרק אין עומדין מייתי הך הגדה בסגנון אחר וגם רש"י לא פירש שם כדפירש כאן ואין להאריך במילי דאגדה:

כל אדם שאין בו דעה. פירוש שאינו רוצה ליתן לב להתבונן ולידע:

כל בית שאין דברי תורה נשמעין בו בלילה כו'. להכי נקט בלילה לפי שהקול נשמע למרחוק וכה"ג פרש"י בפרק עושין פסין גבי כל בית שנשמעין בו דברי תורה בלילה אינו נחרב כו'. ובזה נתיישב הא דנקט נשמעין ולא נקט לומדין או עוסקין וכיוצא בזה. ויותר נכון בעיני לפרש דלהכי נקט נשמעין בלילה לפי שאמרו אין דינה של תורה אלא בלילה שנאמר קומי רוני בלילה ובפרק הדר אמר ריש לקיש לא איברי ליליא אלא לגירסא:

והאמר רבי אלעזר כל המשייר פתיתים על שלחנו כו'. תמיה גדולה בעיני אמאי לא כתבוהו הפוסקים המפורסמים כגון הרי"ף והרמב"ם והרא"ש והטור ושאר המחברים. שוב מצאתי שהרב מהר"י קארו ז"ל בספר בית יוסף בטור י"ד בסוף סימן קע"ח תמה ג"כ ולא שת לבו ליישב. ושמא י"ל משום שהיה קים להו דעבודת עכו"ם של גר אינה בנמצא כלל בזמן הזה וכה"ג פירשנו במסכת תמיד:

הא דאיכא שלמה בהדיה כו'. מכאן נראה שיש להסיר פת שלם מן השלחן כשמברכין ברכת המזון ועוד דאין הברכה מצויה בדבר שלם דהוי כמו דבר שבמדה שאין הברכה מצויה כו' כך כתב מהר"י ווייל ז"ל בחידושי דינין סימן מ' וקשה לי על מה שכתב מכאן נראה כו' שהרי אם הפת שלם כבר היה מונח על השלחן בשעת אכילה אז אין שייך כלל לומר בו העורכים לגד שלחן מאחר שהוא אינו עורך כלום לאחר שאכל ואין ספק שמפני כך הוכרח רש"י לפרש הא דאיכא שלמה בהדיה שמביא שלמה לאחר שאכל ונותן על השלחן עם הפתיתין ששייר דמחזי דלשם ע"א עביד הכי כו' מדפירש שמביא שלמה לאחר שאכל משמע בהדיא שאינו אסור אלא דוקא להביא אבל אם היתה כבר מונחת על השלחן אין צריך א אהה להסירה וגם הטעם השני שכתב ועוד דאין הברכה מצויה בדבר שלם לא נ"ל כלל דלפי דבריו לא היה ראוי ג"כ לברך ברכת המוציא על פת שלם כיון דאין הברכה מצויה בדבר שלם ולכן אומר אני אדרבה איפכא מסתברא דכשם שאנו מברכין ברכת המוציא על פת שלם דקי"ל כרבי יוחנן שאמר שלמה מצוה מן המובחר כך הוא מצוה מן המובחר לשייר פת שלם מתחלה על דעת זה על השלחן כשמברכין ברכת המזון לברך עליו ברכת המזון דזיל בתר טעמא למה הצריך הכתוב אכול והותר הלא הוא משום כדי שיתן שבח והודאה בברכת המזון להשי"ת שלא בלבד שאכלנו כדי שבענו אלא גם הותרנו הרבה א"כ כל כמה שהוא שלם הוא יותר שבח והודאה להשי"ת כך כתבתי בימי חרפי ועכשיו שזכיתי ללמוד בזוהר פרשת תרומה מצאתי כדברי ולכן נ"ל שיש למחות ביד אותן שנהגו כדברי מהרי"ו בזה:

בית אפל אין פותחין לו חלונות כו'. משנה היא בפרק שני דנגעים ומייתי לה בפרק קמא דחולין ויליף לה מקרא בתורת כהנים כדפירש רש"י כאן:

תנא דבי אליהו צדיקים שעתיד כו'. אל תטעה לחשוב שזה אליהו הוא אליהו הנביא התשבי אלא הוא התנא הרשום בהקדמת זרעים להרמב"ם ז"ל אצל חוני המעגל סוף פרק ז' ובפרק מי שהיה תמצא תנא דבי אליהו רבי נתן אומר כל הישוב תחת כוכב אחד וכו':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף