באר הגולה/חושן משפט/תכז
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א) ל' הרמב"ם ריש פי"א מהלכות רוצח ושמירת נפש:
ב) כ' הכ"מ והא דמחייב בספרי שם בית התבן ובית הבקר וכ"כ הסמ"ג אפשר שטעמו של רבינו משום דפ' קמא דיומא דף י"א ע"א לענין מזוזה אמרינן דתנאי היא ותנא דספרי סבר כמאן דמחייב ורבינו בהלכות מזוזה פוסק כמאן דפטור ע"כ ונלע"ד שטעמו משום דמאן דפוטר שם ביומא הוא מלתא דתנא קמא בסתמא ואמאן דמחייב איתא שם בברייתא ויש מחייבין משמע דמיעוטא נינהו:
ג) ברייתא בפ"ק דסוכה דף ג' ע"א:
ד) שם דין ב' מימרא דרבא ומודה ר' אלעאי וכו' בפי"א דחולין דף קל"ו ע"א ואע"ג דאמר ר' חנינא מסורא (שם) דליתנהו להני כללי ופירש"י להני כללי דאמר רבא וכו' אפשר שרבינו מפורש דלא קאי אלא לקצת דברים שאמר רבא ואין מעק' בכללן ובסמ"ג כ' טעם אחר ואכמ"ל:
ה) שם בברייתא בפ"ה דב"ק דף נ"א ע"א
פירוש ולא לתוכו:
ו) שם פי"א מהל' רוצח ושמירת נפש ד"ג בספרי כמה מקום גבוה וכו' וכפי' הסמ"ג ויש להראב"ד שם בהשגות פי' אחר בזה:
ז) כ' הכ"מ ופשוט הוא:
ח) שם ושם בספרי ופשוט הוא:
ט) שם ד"ד ושם בספרי אין לי אלא גג מנין לרבות וכו':
י) כן הוא ברמב"ם:
כ) שם מעשה דחסיד בפ"ה דברכות דף ל"ג ע"ב ומברייתא ר' נתן אומר מנין שלא יגדל אדם כלב רע וכו' בפ"ק דב"ק דף ק"ו ע"ב:
ל) כ' הרמב"ם בפי"ד מה' אבל מצות עשה של דבריהם לבקר חולים (מבואר בי"ד סימן של"ה) ולנחם אבלים (מבואר שם בסימן שע"ו) ולהוציא המת (מבואר שם בסי' שס"א) ולהכניס הכל' (מבואר בא"ה סי' ס"ה) וללות האורחים ולהתעסק בכל צרכי הקבורה וכו' ואילו הן ג"ח שבגופו שאין להם שיעור אע"פ שכל מצות אלו מדבריהם הרי הם בכלל ואהבת לרעך כמוך כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים עשה אתה אותן לאחיך בתורה ובמצות ☜ושכר הלוויה מרובה מן הכל והוא החק שחקק אברהם אבינו ודרך החסד שנהג בה מאכיל עוברי דרכים משקה אותן ומלוה אותן וגדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה שנאמר וירא והנה שלשה אנשי' וגו' (שבת פי"ח דף קל"ו ע"א) ולוויים יותר מהכנסתן חכמים אמרו כל שאינו מלוה כאלו שופך דמים (ברפ"ט דסוטה דף מ"ו ע"ב) כופין ללויי' כדרך שכופין לצדקה ובית דין היו מתקנים שלוחים ללות אדם העובר ממקום למקום ואם נתעצלו בדבר זה מעלה עליהם באלו שפכו דמים אפילו המלוה את חבירו ד' אמות יש לו שכר הרבה כמה שיעור לויה שחייב האדם בה הרב לתלמיד וכו' (מבואר שם בגמרא) ובילקוט מהר"ש מצאתי האידנא אין נוהגין ללות תלמיד לרבו עד פרסה משום דבזמן הזה מוחלין על כבודם ויש לילך עמו או עם חבירו עד השער או לכל הפחות ד' אמות עכ"ל סמ"ע בשם ד"מ:
מ) שם ד"ה:
נ) שם דין ו' ברייתא בפ"ק דע"א דף י"ב ע"א
כתבו התוס' בערוך גורס ערק' ופי' תולעת קטנה המצוייה במים ושהיא נופלת על הבשר ניתלת בו ומוצצה את הדם וכל זמן שהיא מוצצת היא נתמלאת מן הליחה שהיא מוצצת ומתנפח' עד שתהא כמו חבית קטנה וכשאדם בולעה בתוך המים מוצצת הליחה שבמיעיו ומתגדלת במעיו ונמצא כריסו צבה:
ס) שם דין ה':
ע) ס"ל דהם מדרבנן ואסמכינהו אקרא כדלעיל ס"ט ומ"מ מכין עליהם כמו שאר מצות דרבנן א"נ קים להו שהם מדאורייתא ואין לוקין עליהם בדאשכחן חצי שיעור דאסור מן התורה ואין לוקין עליו ב"י ביו"ד סימן קט"ז:
פ) ל' המחבר כדי לסיים בדבר טוב:
צ) נלע"ד הטעם שהזהירה התורה על שמירת הנפש הוא מטעם שהקב"ה ברא את העולם בחסדו להטיב להנבראים שיכירו גדולתו ולעבוד עבודתו בקיום מצותיו ותורתו כמו שאמר הכתוב כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו וכולי וליתן להם שכר טוב בעמלם והמסכן את עצמו כאלו מואס ברצון בוראו ואינו רוצה לא בעבודתו ולא במתן שכרו ואין לך זלזול אפקירותא יותר מזה ולשומעים יונעם ויהי נועם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו בילא"ו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |