באר הגולה/חושן משפט/רסב
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א) לשון הטור ברייתא פ"ב דמציעא דף כ"ז ע"א דכמסקנת הגמ' פרוטה שהוזלה וחזרה והוקרה איכא בינייהו וידוע דהלכה כת"ק:
ב) שם ס"ג מהא דאמר רבא לא אמרן אלא דלית ביה שוה פרוטה לכל חד וחד וכו' שם ד' כ"ו ע"א:
ג) כלישנא בתרא משמיה דרבא שם הסכמת הפוסקים:
ד) כתב הב"י ופשוט הוא.:
ה) וכ"כ ה"ה בפי"ד דין ח' בשם הרשב"א:
ו) שם ס"ד מבואר במשנה וגמרא שם ד' כ"א ע"א וע"ב דמה תועלת בהכרזה כיון שאין בו סימן להחזיר על ידו:
ז) כרבא שם סוף דף כ"ב:
ח) פשוט שם בגמ' דף כ"ג ריש ע"ב:
ט) בעיא שם מרב ששת אי משקל הוי סי' ופשט' מברייתא דהוי סימן ומסיק מדמשקל הוי סי' מדה ומנין נמי הוי סימן:
י) כדמשני גמרא הא דתנן במתני' עיגולי דבילה וכו' הרי הן שלו שם ד' כ"א ע"ב:
כ) כדמשני שם אהא דתנן מעות מפוזרות כו' וכן אהא דתנן לשונות של ארגמן:
ל) כאביי שם דאיפסקא הלכתא כוותיה ביע"ל קג"ם שם ד' כ"כ ע"ב וזהו יאוש שלא מדדעת אחת מהם:
מ) טור ס"ו מימר' דרב נחמן שם ד' כ"ו ע"א וע"ב:
נ) מימרא דרבא שם וכמ"ש בס"ב:
ס) טור ס"ז מימרא דרב זביד משמיה דרבא ד' כ"ג ע"א כללא דאבידתא וכו':
ע) שם ס"ח מעובדא דההוא גברא דאשכח כופרא וכו' לקמיה דרב כדמפרש ר' אבא שם:
פ) שם ס"ט משנה שם ד' כ"א ע"ב:
צ) כדמפרש שם בגמרא דף כ"ג ע"ב:
ק) שם במשנה וכדמפרש בגמ' שם:
ר) שם במשנה ופי' רש"י צמר סרוק ומשוך כמין לשון וצבוע ארגמן ומצויין הן:
ש) שם במשנה הלקוחים ממדינתן וכפירוש רש"י שם:
ת) כדמפרש טעמא בגמ' שם ד' כ"ב ע"ב:
א2) ל' הרמב"ם שם סט"ו דין ז' ושם במשנ' וכתב הב"י בשם החכם המרשי' וכן בכ"מ דהא דמתרצינן לה בגמ' שם ד' כ"א ע"ב במכנשתא דבי דרי היינו מקמי דידעינן טעמא דיקירי אבל בתר דידעינן מתני' בכל אנפי מיתוקמ' ובדאשכחינהו דרך נפיל' ושכ"כ הרמב"ן לדעת הרי"ף וכ"כ הנ"י ע"כ ומ"ש בדרך הנחה לא יגע דמקום הוי סי' וכרבא שם סוף ד' כ"ב:
ב2) ל' טור ס"ט משנה שם דף כ"ה ע"א
שם פשוט שם בגמ' דף כ"ג ע"ב וכי הא דרבה בר רב הונא מחתך ליה אתלתא קרנתא וכו':
ג2) ברייתא שם:
ד2) שם במשנה וכדמפרש בגמ' שם ריש ד' כ"ג אליבא דרבא דכיון דמתגלגל ברגלי אדם אדם ובהמה לא הוו מקום סימן שם בגמרא:
ה2) ברייתא שם סוף ד' כ"ב:
אוקימתא דרב זביד שם דף כ"ג ע"ב:
ו2) אוקימתא דאביי שם
משנה שם סוף דף כ"ד:
ז2) משנה ד' כ"א ע"א:
ח2) הכי דייק לה מברייתא שם דף כ"ה ע"א:
ט2) משנה שם סוף דף כ"ה:
י2) ברייתא שם דף כ"ה ע"א:
כ2) ובדרך זה כתב ג"כ הרמב"ם שם והוא כפירש"י שם כסולם מאי דמסיק ופשוט מיהא חדא וכו' ולא ידעתי למה השמיטו המחבר ב"י:
ל2) רמב"ם שם פט"ז דין ב' בעיא שם כסולם מהו וכפי פירושו ונפשטא מהא דא"ר נחמן אמר רבה בר אבוה כל שאלו מכניס לה קיסם וכו' אבל דעת הטור הוא שהוא בכלל מ"ש עשוייה כמגדל כולם בעיות דרבי ירמיה שם ולא נפשטו:
מ2) ל' הטור ס"י בברייתא שם ע"ב:
נ2) מימרא דרבא שם דף כ"ו ע"ב:
ס2) ומפרש שם אמר כי היכי דנפל מינאי דידי הכי נפל מאינש אחרינא ומשכחנא מידי:
ע2) ל' הרמב"ם שם בפט"ו די"א וכתב הרב המגיד פסק כר' יהודה דמתני' (דף כ"א ע"א) דלא כר' מאיר ובפשט המשנה ע"כ והוא כגירס' הספרים שלפנינו:
פ2) כ' בב"י וכן בכ"מ דטעם דפליג הרא"ש הוא משום דלא גריס דברי רבי מאיר אלא סתם מתני' הוא והלכה כוותיה:
צ2) ברייתא שם דף כ"ג ע"ב וכי הא דרבה בר רב הונא מחתיך ליה וכו':
ק2) ממשמעות הגמ' שם:
ר2) שם בגמ' דדפקא וכפי' הא' שפרש"י שם:
ש2) לשון הרמב"ם שם רפט"ו וכתב ה"ה ופי' צנורות מזלגות קטנות זהב והיא בריית' מפורשת שם דף כ"ד ע"א ובהלכות:
ת2) לשון הטור סט"ז משנה שם דף כ"ד ע"ב:
א3) וכתב הב"י יותר נ"ל דבדוקא נקט רבינו קשר דאע"ג דקאמר מנין אם לא שהם צרורים אין מחזירין ואם אמר שהם צרורים אע"ג דלא קאמר מנין מחזירין אותו:
ב3) כן כתבו התוס' שם דף כ"ז והרא"ש שם בפסקיו:
ג3) שם תני תנא קמי' דר"נ וכדא"ל מתרגם שמעתיך וכו':
ד3) שם סי"ח מימרא דרבא שם דף כ"ז ע"א ויליף לה מקרא:
ה3) ל' הרמב"ם שם פט"ו דין י"ג וי"ד שם בגמ' דף כ"ה ע"א מדיוק' דמתני' ותניא נמי הכי כאוקימתא דרב פפא וכתרי לישנא בתראי ה"ה
כן הוא שם בגמ' וברמב"ם טור:
ו3) שם פרק ט"ז דין ג' מפורש בברייתא שם ובסוגיא הרב המגיד:
ז3) פרק י"ד דין י"ב ממשנה רשב"א אומר כל כלי אנפורי' וכו' שם סוף דף כ"א ע"א וכדמפרש ליה רב יהודה אמר שמואל שם דף כ"ג ע"ב
פי' לשון טביעת עין:
ח3) שם דין י"ג מימרא דרב יהודה אמר שמואל וכדאמר עלה מר זוטרא נפקא מינה לאהדורי אבידת' וכולי שם ריש דף כ"ד:
ט3) וכתבו התוספות דהכא בבא לנסותו אם יודע מותר לשנו' ולומר לא למדתי זה ☜אבל אם הבא לשאול דין או הוראה להתלמד ע"ז אמרו בפרק קמא דקידושין ד"ל ע"א ושננתם שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך וכו' אלא אומר לו מיד והרמב"ם ביאר כיצד היה עוסק במסכת נדה ואמר במקואות אני שונה כדי שלא ישאלוהו שאלות בענין נדה ולענ"ד דהרמב"ם איירי לענין הוראה ובמקום שיש גדול ממנו
הרמב"ם ביא' שנתארח אצל שמעון ואמר אצל ראובן אני מתארח כדי שלא יטריח על זה שנתארח אצלו:
י3) ב"י שם בשם הגה' אשרי שם והוא מימרא דר' יוחנן בפ' ט"ו דשב' ד' קי"ד ע"א:
כ3) וכן כתב הרב המגיד שם בשם הרמב"ן והכ"מ כתב שם שמפשט דברי רבינו נראה שאפי' מצא במקום שאין ת"ח מצוין אם בא ת"ח ואמר יש לי טביעות עין בכלי שאבדתי חייב להראותו לו שכשמרגיש שאבד אינו מתייאש אע"פ שאין בו סי' לפי שהוא יודע שיחזירו לו בטביעת עין.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |