ב"ח/חושן משפט/שסו

ב"ח ‏ חושן משפט שסו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

גזלן וכו' ברייתא פרק הגוזל קמא (דף צ"ד) והא דלא נקט רבינו כלשון הברייתא הגזלנים ומלוי בריבית שהחזירו אין מקבלין מהן וכמ"ש הרמב"ם פ"ד ממלוה היינו משום דמלשון זה משמע אע"ג שהחזירו מחמת שהנגזל תובעו והא ליתא לפיכך שינה רבינו הלשון וכתב גזלן הבא לעשות תשובה ולהחזיר הגזילה כלומר דחזרת הגזילה אינה לפי שהנגזל תובעו אלא דבא מעצמו לעשות תשובה וכדמסיק לסוף דבריו: ומ"ש ומיהו אם רצה לצאת ידי שמים וכו' שם מוקמינן לתרתי מתניית' דתני בהו מחזירין דה"ק מחזירין ואין מקבלין מהם ואלא למה מחזירין לצאת ידי שמים והקשה לו לרבינו דאכתי קשיא למה מחזירין לצאת ידי שמים כיון שאין מקבלין מהן ומפרש דה"ק דאע"ג דאם באו להחזיר כדי לצאת בדינא דאדם אין מקבלין מהן דב"ד מוחין לנגזל מלקבל אפ"ה מחזירין כדי לצאת ידי שמים אולי יקבל הנגזל מידו דאין ב"ד מוחין על זה דיכול לקבל והכי משמע מדברי התוס' לשם בד"ה הא אביהם חייב להחזיר וע"ש: ופר"י שלא תקנו חכמים וכו'. כ"כ לשם התוס' ע"ש ר"י ובמקצת נוסחאות כתוב ופרש"י וט"ס הוא: ומ"ש ואפילו בגזלן מפורסם וכו'. שם אוקימתא דר"נ (תחלת דף צ"ה): ומ"ש והוא בא מעצמו לעשות תשובה וכו'. כ"כ לשם הרא"ש ואיכא לתמוה אהא דלא חשש הרא"ש לקושיית התוס' שדחו פי' זה וכתבו ועוד שכל אדם יכול להערים שיעשה תשובה ויחזיר מעצמו ולא יקבלו ממנו ונראה ליישב דמ"ש הרא"ש אחר זה ועוד י"ל דתקנת רבי מיירי באדם שרוב עסקיו וכו' איננו פירוש בפני עצמו אלא ר"ל וגם י"ל וכו' וס"ל דתרתי בעינן שיחזיר מעצמו וגם שרוב מחייתו בגזל וברבית אבל אי ליכא אלא חדא באקראי בעלמא אפילו יחזיר מעצמו מקבלין מידו אי נמי רוב מחייתו ברבית ובגזל ואינו מחזיר מעצמו מוציאין מידו והכי משמע מדברי רבינו כאן דתרתי בעינן וכן פי' רבינו בי"ד בסי' קס"א וכ"כ נ"י לדעת הרא"ש פ' הגוזל עצים ע"ש:

ב

הרועים וכו'. ברייתא שם (סוף דף צ"ד) מחזירים למכירין ושאין מכירין יעשה בהן צרכי צבור שיהנו מהן הנגזלים ופי' רש"י הרועים גזלנים הם לרעות בשדות אחרים גבאים של מלך [לגבות] כסף גולגלתם וארנונא ושקלי טפי תשובתן קשה שגזלו הרבים ואין יודעין למי לחזור עכ"ל ואיכא לתמוה דבגמ' אסיקנא דדוקא בגזלה קיימת אבל באין קיימת אין חייב להחזיר וכ"כ הרא"ש ורבינו כתב בסתם וי"ל דכיון דבגזלה קיימת מחזיר אפי' בגזלן מפורסם שעסקו בכך ובאין הגזלה קיימת דוקא בגוזל באקראי אי נמי בגזלן מפורסם ואין הגזלה קיימת אלא שעומד במרדו בכל אלו תלתא מקבלין לפיכך כתב רבינו בסתם וסמך על מ"ש תחלה ודע שמה שפי' רש"י הרועים גזלנים הם לרעות בהמות בשדות אחרים היינו למאי דמיירי באין הגזלה קיימת אבל למאי דמסיק בגזלה קיימת איירי ברועה בהמה של אחרים וגנב מהן גיזה וחלב ולא משום דחשוד לרעות בשדות אחרים דכיון דאין הבהמה שלו אין אדם חוטא ולא לו וכ"כ התוס' (בתחלת דף צ"ה):

ג

עשה תשובה החזיר וכו'. ע"ל סי' שנ"ה בדין גנב וה"ה לגזלן אלא דבגנב אפשר דלא ידע בננבתו וגזלן אי אפשר דלא ידע בגזלה אלא דלא ידע בחזרה:

ד

ומ"ש לפיכך גזל מעותיו וכו'. בפ' הגוזל בתרא וכן הוא ע"פ גירסת רש"י והרא"ש ופירושם: ומ"ש בשם הרמב"ם. הוא ע"פ גירסת האלפסי ופירושו הביאו ב"י לעיל בסי' שנ"ה:

ה

ומ"ש וכן החוטף כלי וכו'. משנה וגמ' בפרק הספינה ונתבאר לעיל בסי' קפ"ח:

ו

הגוזל את חבירו בישוב וכו'. משנה סוף ב"ק ועיין לעיל בסי' ע"ד:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.