ב"ח/אבן העזר/קסב
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הכונס את יבמתו נאסרות צרותיה וכו' עד אלא בעשה בפ"ק (דף י') איתמר החולץ ליבמתו וחזר וקדשה פליגי בה ר"ל ור' יוחנן ר"ל אמר בין הוא בין האחין חייבין על צרתה כרת ועל החלוצה הוא אינו חייב כרת והאחין חייבין עליה כרת ור"י אמר בין הוא בין אחין אינן חייבין לא על החלוצה כרת ולא על הצרה כרת ומפרש התם פלוגתייהו (ובדף י"א) איתמר הבא על יבמה ובא א' מן האחין על צרתה פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר בכרת כריש לקיש וחד אמר בעשה כרבי יוחנן וקי"ל כל היכא דפליגי רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל וכן כתב האלפסי והרא"ש פרק החולץ ופירש"י בעשה בית א' הוא בונה ואינו בונה ב' בתים ולאו הבא מכלל עשה עשה עכ"ל והא דקאמר איתיביה ר"י לר"ל החולץ ליבמתו וחזר וקדשה צריכה חליצה מן האחים בשלמא לדידי דאמינא חייבי לאוין נינהו וכו' היינו לומר חייבי לאוין הבאים מן העשה אבל התוספות בד"ה חד אמר בעשה הקשו על גירסת הקונטרס ושר"ת גורס חד אמר בלאו וכן פי' ר"ת וכו' וכן כתבו עוד התוס' בפרק ואלו נערות בדף ל' בד"ה אי לאפוקי אבל רבינו נמשך אחר גירסת רש"י והרי"ף והרא"ש מיהו קשה תינח בבא על יבמתו ובא הוא או אחד מן האחין על צרתה דאינו אלא בעשה כדפי' אבל בחולץ לה ובא הוא או אחד מן האחין על צרתה דקאי עלה בלאו דלא יבנה כיון דלא בנה שוב לא יבנה דהוי לאו גמור ואפ"ה כתב רבינו דאינו אלא בעשה וצ"ע:
כגון באמה ובבתה לאו דוקא דה"ה באחותה נמי אסור כיון שחלץ לה ואם לא חלץ לה היה מותר באמה ובבתה ובאחותה וכן מ"ש והיא אסורה בבנו ובאחיו היינו מפני שחלץ לה דאי לא חלץ לה היתה מותרת לבנו ולאחיו דאחיו היה מייבם אותה אבל לאביו אסורה אפי' לא חלץ לה שהרי היא כלתו אשת המת וכלשון רבי' כ"כ הרמב"ם בפ"א ה"ג כגון אם אם אמה ובת בן בנה דבהני תרתי אסור החולץ כמו בגרושתו וי"ס גורסין ובן בן בנו וקאי אחלוצה דהיא אסורה לבן בן בנו וכ"כ הרמב"ם בפ"א:
לפיכך מתה מותר באחותה הלשון מגומגם וב"י נדחק בפירושו ואפשר דלפי שהתוס' הקשו על פירש"י בסמוך שפירש דאפילו בנשואות לאיש נכרי אסור בצרת אחות החלוצה דסברי אינשי דחזו דאזלא אחותה עמה לבית דין דלאחותה חלץ וקנסיב צרת חלוצתו דא"כ אפילו מתה נמי ליתסר באחותה ומכח קושיא זו הסכים הרא"ש לפר"י כמו שכתב רבינו בסמוך לכן הקדים לומר לפיכך מתה מותר באחותה להוציא מפירש"י ולפ"ז יותר מתוקן היה לגרוס האי לפיכך מתה מותר באחותה בסוף פירוש ר"י:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |