ב"ח/אבן העזר/יב
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
המביא גט ממדינת הים וכו' לא ישאנה אשה שנדרה כו' לא ישאנה הכל במשנה שם ס"פ שני דיבמות:
ומ"ש דאם כנס לא יוציא שם איבעיא להו כנס מהו שיוציא ואסיקנא משמיה דרב אשי מתני' היא הנטען מן השפחה כו' ואם כנס לא יוציא אלמא ברננה לא מפקינן וכו' ופירש"י כנס מהו שיוציא אחכם ומביא גט קאי ברננה לא מפקינן ול"ד לנטען על אשת איש דהתם הואיל והוציאה בעל מפני זה והלך זה ונשאה מכוער הדבר עכ"ל ומשמע דדוקא בנטען על א"א קאמר רש"י דיוציא אבל עד המעיד באשה נמי לא יוציא והא דנקט חכם ומביא גט רישא דמתני' נקט וכ"כ ה"ר ירוחם בשם רש"י גם ה' המגיד כתב אדברי הרמב"ם שהתירו בכולה וז"ל כן פירש"י דאכולהו קאי כו' אבל התו' כתבו וז"ל מתניתין היא הנטען מן השפחה וכו' ולנטען על א"א לא דמי דהתם בדק הוא שיוציא דאם הוא אמת אסורה ליה אבל החכם שאסר את אשה בנדר אפילו אסר שלא כדין כיון שגירשה בעלה שריא לחכם מדאורייתא עכ"ל ולפ"ז ודאי בהמביא גט ועד המעיד לאשה דאם היה הלע"ז אמת אסירה ליה משום א"א נמי אם כנס יוציא ולא מיבעיא ליה אלא אחכם שאסר וכ"כ ה"ר ירוחם נכ"ג ח"ב דהתוספות כתבו דוקא בחכם אבל במביא גט ועדות אשה אם. כנס יוציא ע"כ והיא דעת הרשב"א שכתב ה' המגיד בשמו שמחמיר בדין העד ומסתמא נמי מחמיר במביא גט דבתרוייהו איכא איסורא דאורייתא אם היה הלעז אמת ותימה לי למה פסק רבינו להקל שלא כדעת התו' ותו דבאשר"י משמע דהכי ס"ל שכתב וז"ל איבעיא להו חכם שאסר האשה וגרשה בעלה כנס מהו שיוציא ואסיקנא דאם כנס אינו מוציא דברננה לא מפקינן עכ"ל אלמא להדיא דאחכם שאסר דוקא מיבעיא ליה ואסיקנא ביה דאינו מוציא אבל במביא גט ועד המעיד פשיטא ליה דיוצא כמו בנטען על א"א ואהא לא קמיבעיא ליה והכי נראה עיקר מדקבעה תלמודא הך איבעיא אמתניתין דתכם שאסר ואע"פ דבתשובת הרא"ש כלל ל"ב סי' ג' מבואר דבמביא גט נמי ס"ל דלא יוציא וכדכתב רבינו סוף סי' קמ"א מכל מקום בפסקיו חזר בו והסכים לדעת התוספות ולכן לענין מעשה נראה דאין להקל בחששא דאיסורא דאורייתא וכאן אין לומר קים לי כרש"י ודעימיה כדלעיל בנטען על אשת איש דהתם שאני דלגבי בעל ה"ל קלא דבתר נישואין אבל הכא ה"ל קלא דקמי נישואין דהאי שנשאת ומשום האי רננה א"ל רבנן דלא יכנוס הלכך אם כנס יוציא ולא מצי למימר קים לי כהני גדולים דאמרי לא יוציא נ"ל ודלא כש"ע:
אשה שנדרה הנאה מבעלה ולא הפר וכו' משמע דיכול החכם להתיר הנדרים שהיה יכול הבעל להפר ולא הפר וכן משמע לקמן בסימן ל"ט ואין כן דעת המרדכי פרק השולח ועיין בהגהת מרדכי דשבת בדין זה ובתשובת מהרי"ק שורש כ' ובתרומת הדשן סי' רע"ט:
מיאנה וכו' כיון שהם ג' לא היו אחרים חוטאים בשבילו משמע דס"ל דוקא בג' וכ"כ הר"ן ר"פ האשה שנתארמלה על שם רבינו חננאל דוקא בג' ומביאו ב"י סוף סימן י"ז גבי נשאת לאחד מעידיה אלא דקשה דלקמן בסי' קנ"ב בדין ב' אומרים נתגרשה וב' אומרים לא נתגרשה דאם נשאת לא תצא כשנישאת לאחד מעידיה הו"ל לרבינו לפרש דהיינו דוקא שהיו שנים לבד אותו עד שניסת אליו כמו שפירש הר"ן ע"ש ר"ח לשם גבי הך דב' אומרים נתגרשה וכו' וכן בסימן מ"ז גבי ב' אומרים נתקדשה וב' אומרים לא נתקדש' דבניסת לאחד מעידיה לא תצא הו"ל לפרש דדוקא בדאיכא ב' דאומרים לא נתקדשה לבד אותו עד שניסת לו ולכן נראה דמ"ש רבינו כיון שהם ג' האמת נקט דמיאון וחליצה אינו אלא בפני ג' כמו שיתבאר בסיעתא דשמיא אבל ה"ה בב' המעידים לאשה נמי לא חשדינן לחבירו שיהיה חוטא בשבילו ויכול אחד מהם לישאנה לכתחילה וכדכתבו הרי"ף והרא"ש להדיא ספ"ב דיבמות וראייתם ברורה בברייתא לשם וכן הוא בירושלמי וכן פסק הרמב"ם פ"י מה"ג וכ"כ התוס' והרמב"ן והר"ן והא דתנן הרגנוהו לא ישא את אשתו אין פירושו ששנים מעידים הרגנוהו אלא אחד לבד מעיד ואומר אני הייתי עם הורגיו כדמפרש בגמ' דבהא פליגי ת"ק ור"י דלר"י כיון שאמר אני לא נגעתי בו אלא הייתי עם הורגיו תינשא אשתו לאחר אבל לת"ק אפי' אמר העד שהרגו עם אנשים הרבה נמי תינשא לאחר וכן פי' התוס' אליבא דת"ק אבל אין כאן אלא א' המעיד לפיכך לא ישא הוא את האשה אבל בשני עדים יכול האחד לישא אותה וכן פסק בש"ע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |