אשל אברהם (על באר היטב)/אורח חיים/תנא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אשל אברהם (על באר היטב) אורח חיים תנא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ניכר. ול"ד לחמץ שנתערב דחמץ נראה לעין אלא שאין ניכר. ע' ראב"ן ור"ן ורי"ו:

בלא הכשר. כלי הצריך ליבון והגעילו ונשתמש בו רותח התבשיל אסור רשב"א ואו"ה וצונן מותר אפי' לכתחלה ועיין י"ד סי' צ"א:

שרי . וכ' ח"י בשם שבולי לקט דלא מהני ליה הסק' מבפנים ומסיים בה דאפשר הנעשים מלבנים ועפר מהני לכ"ע עיין סי' תס"א ס"ב:

ומותרין: . עיין בא"ה ס"ק יו"ד מטעם דלענין סכין שישנו שם עוד צדדים להקל סמכינן אפי' דס"ל דחמץ מיקרא התירא בלע ול"ד לשפודין בס"ד ח"י ויש נוהגין ליתן אבן מלובן על סכין ולערות עליו רותחין ואיסו' גמור הוא אחרונים:

שקש נשרף. הואיל ושם חמץ עליו מיקרי איסורא בלע ולא סגי בהגעלה. וט"ז הקשה ממשמעות ש"ע תמ"ז ס"ז ותנ"ב מיקרי התירא בלע ע"ש ועוד מ"ש ממחבת בסי"א וצ"ל דאיירי כאן שצלו בו חמץ בעין דהוי כתנור שאפו בו. וח"י שדא ביה נרגא דאין להכריע בדבר הזה כי לפעמים דנו אותו כהיתר בלע ולפעמים כו' ע"ש:

צריך לבון. והקשה בי"ד סי' י"ח שהלא תדיר אנן משתמשין בטריפי"ס לכלי בשר וחלב. ותי' דחששא הוא דאולי נשפך מהקדירה דייסא עליו בעין מעתה כל השנה ליכא למיחש דהלא א"א אלא כדי קליפה והקדירה במקומה עומדת ע"ש:

בכלי ב'. וב"ח מחמיר בהו ועיין פר"ח:

ליבון. ויש מחכמים שהורו כשצפו אותו בבדיל מחדש א"צ להגעילו והר"ש טוען בהם ג' טענות והפר"ח האריך למעניתו וסיים למעש' אין לסמוך עליהם דלפעמים מחמת מהירות אין הציפוי עולה בכל הכלי וכתב דכך נוהגין בירושלים. וכ"כ ח"י דגדולי ארץ מחמירין על עצמן וכתב שיטבלו אחר הצפוי בלא ברכה:

כתב . ח"י דוקא כ"ז לענין הכשר כלים דעלמא משא"כ חמץ דאפשר להשהותן לא מיקרי דיעבד וצ"ע:

בהגעלה . הרי"ו כתב דכלי נחושת אינו בולע ע"י עירוי וא"צ הגעלה וש"ך בי"ד סימן ס"ח דחה דבריו ע"ש:

הגעלה. והא דבשר שרי בסימן תמ"ז ס"ה משום דבטל בס' וזה אינו בכלי עיין י"ד ססי' ק"ה:

ונראין. ובמקום דשכיח למצוא גרעיני תבואה תוך המלח יש להחמיר פר"ח:

ידותיהם. אין הטעם משום דחם מקצתו כו' ע' י"ד סימן קכ"א אלא שמא קיבל הבית יד טעם חמץ ויגע בו מצת חם. ומעתה אין לחלק בין כלי מתכות לשארי כלים ט"ז:

גחלים. ע' באר היטב ס"ק למ"ד מ"ש בשם מהרא"מ ח"א סימן מ"ג. וע' בת' מגיד מראשית סימן א' שכ' דלא הודו לו כל סיעת חכמים שבזמנו וכן הסכים מהר"א הלוי בא"י שצריכים הגעלה ובס' מהר"י מטראני. וע' פר"ח וכנה"ג:

ליבון . דודאי נגעה בחרר' אחרונה:

בהגעל'. ובסי' תמ"ו ס"ז לענין בוסר שאני דבטל ק"פ וכאן בפסח איסורו במשהו:

דכ"ר. הב"ח מזהיר באותן שנעשים מפסולת נחושת לא ילבנו במילוי גחלים דלמא חיים עלייהו דפקעי:

ללבן. ובפר"ח תמה מנ"ל הא והעל' באמת אין הדין אלא דוקא במדוכ' וקערות שאין תשמישן אלא בכ"ש ע"ש:

צריכים. ואם לש בה הלבוש אוסר בת' בי"ד סימן ר"י מתירו ע' ב' טעמים נמוקים:

הרחת. ע' באר היטב וע' תשובת ח"א סימן נ"ח:

ובית חרוסת . ועיין י"ד סימן ס"ט דעכ"פ לא נשתמש בו חמץ. ואף את"ל הואיל וחמוצו קשה בולע אפילו בצונן מ"מ ל"ד לנשתמש בם חמין גמורים. ויש לסמוך ולהתיר בלי הדחה תחלה צא ולמד מעתה ודאי אם נשתמש בו חמץ חם צריך הדחה להשתמש בה מצה צונן. וכלי של יי"נ בעי הדחה משום דחריף טובא. א"כ משום חומרא דיי"נ יעיין ת' ב"כ בית מועד סימן י"ח:

גליזאר"ט. בכ"ה ב' מרדכי אוסר להשתמש בכלי פורצילאנין ישינים כי בדקוהו באש ויצא ממנו תמרות גם אחר שנתנו בו מים שקל יותר הרי שבלע. וכ' דעכשיו מזייפין אותו ואינו ממין הנכנס לסוג כלי זכוכית פר"ח:

שלא נבדק. ולכתחילה צריכה ליבון ובדיעבד סמכינן אדעה א' ס"ג דלא חוזר וניעור הטעם כבר בטל ואע"פ דבכלי לא מבטלין איסורא שא"ה דספק בעלמא הוא:

להדיחן. דידים עסקניות ואולי נוגע בהם וחמץ בידו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף