ארץ חמדה/חגיגה/יג/ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
חגיגה דף י"ג ע"ב
וארא החיות והנה אופן אחד בארץ. אמר ר"א זה מלאך אחד שהוא עומד בארץ וראשו מגיע אצל החיות במתניתא תנא סנדלפון שמו שהוא גבוה מחבירו מהלך ת"ק שנה ועומד אחורי המרכבה וקושר כתריס לקונו. איני והכתיב ברוך כבוד ה' ממקומו, מכלל דמקומו ליכא דידע ליה, דאמר שם אתגא ואזל תגא ויתיב ברישיה, המלאך הזה הוא הנפש האלהית שהוא עצם נבדל הנקראת בשם יחידה חיה שהיא עומדת חוץ לגוף והגוף אינו אצלה בבחינת לבוש כמו אל הנפש והרוח רק בבחינת מנעל וסנדל שעליו יעמדו רגליו ותעמוד על החומר להנהיגו, ובעת חלה עליו הנבואה תסור המנעל מעליו כמ"ש של נעלך מעל רגליך ותעמוד על אדמת קודש שהיא חלקה בחייה, והמלאך הזה עומד בארץ מתחבר עם הגופים וראשו מגיע אצל החיות העליונות מקור וצרור החיים, ופירשוהו במתניתא כי סנדלפון שמו והוא יש לו מעלה על שאר העליונים הבלתי מתחברים עם החומר. א) שהוא גבוה מהם מהלך ת"ק שנה שלדעת חז"ל העולם החומרי מתפשט מהלך ת"ק שנה כמ"ש מן הארץ עד לרקיע מהלך ת"ק שנה, והשכלים כלם אינם משיגים במרחק הזה מאומה כי אין יודעים דבר מעולם החומריים. והנפש משגת גם בעולם המוחש. ב) שעומד אחרי המרכבה הוא השגת אחוריים, וראית את אחורי שמשיג את ה' ע"י המסובבים מאתו בקשר הסבות והמסובבים איך ה' רוכב ומנהיג ומשגיח בעולם. ועפ"י השגה זו קושר כתריס לקונו. והוא עפ"י שבארנו כי כל השמות והתארים שנתנו לה' הוא עפ"י מה שאנו משיגים מהנהגתו לפי שכלנו ולא לפי מה שהוא עצמו, באופן שהכתרים האלה אינם נמצאים בעצמותו רק מקבלים ע"י הנפש המשכלת המשגת בעולם החומרים ובהנהגה הנמצאת שמה, וכענין זה המליצו במדרש שאמר למה"ש אדם זה חכמתו מרובה משלכם. א) שקרא שם לכל נמצא בעולם השפל. ב) שא"ל ואני מה שמי אדון (שגם זה אינו בהשגת המלאכים). ג) שא"ל ואתה מה שמך אדם הוא ההשגה מעצמו שהוא מורכב מן האלהות ומתולדות עולם השפל, וע"ז שואל והא כתיב ברוך כבוד ה' ממקומו, מכלל דמקומו ליכא מאן דידע ליה ר"ל איך אפשר לתת תארים לה' ואין יודעים מהותו מהו, ומשיב שהשמות האלה אינם לפי מהותו הנעלם. רק לפי הפעולות המוחשות המושגות, הגם שאינם לפי עצמותו והם רק תארי היחוס שאנחנו משיגים ממנו תארים. אלה, ומסכימים לתת לו השמות האלה, ובכל זה השם יקבלם ומתעטר בם, וע"ז המליצו דאמר שם אתגא. האדם מסכים לתת לו שם על כתרו, ר"ל על הנהגתו לפי מה שמשיג מכתר המלך וענינו (לא מהמלך עצמו) והתגא אזיל ויתיב ברישיה מעצמו, שהוא מקבל הכתר הזה הניתן לו מאתנו ומוכתר בם, כמו שפירשתי במ"ש במדרש שאמר הקב"ה למלאכי השרת ראו בריה שבראתי בעולם האיך הם משבחים אותי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |