ארץ חמדה/ברכות/ג/א
|
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ברכות דף ג' ע"א
שלש משמרות הוי הלילה וכו', כי נפש האדם כלולה בכחותיו מכל מעשי בראשית, כי כל הטבעיים והכחות הנטועים בכל הבע"ח נתונים המה בנפש האדם בארח נשגב ובשלימות יותר, ובזה נוסף עליהם כי הכחות אשר בבע"ח הם מופרדים וכ"א מיוחד בכח אחד טבעי מה שאין לזולתו. כמו הגבורה להארי, והעזות לנמר, הזריזות לנמלה וכדומה, והאדם ימצאו בו כל הכחות ביחד. זאת שנית בכל החי לא ימצא כח והפוכו, דרך משל כל האריות גבורים, כל נמר עז, כל נמלה זריזה, והאדם נמצאו בו גם הפוכי הכחות ומושל עליהם בכח הבחירה, אשר בו להטותם אשר יחפוץ. גם כל החיים מוגבלים בכחותיהם. והאדם לא ניתן גבול לכחות נפשו. ולפ"ז כל כח אשר ימצא במין אחד מן הבע"ח נדע בבירור כי לא נמנע הוא מחק האדם. להרגיל נפשו על הטבע הזה. וימצא הכח הזה בנפשו גם הוא. והנה כמו שבעבודת העבד למלכו נכיר את העבד האוהב את אדונו ומשתדל בעבודתו בכל נפשו ומאדו. מן העבד אשר נפשו בחלה בעבודת אדונו. במה שהראשון לא ישבות מעבודתו רגע. וגם בלילה. הגם שאז ינוחו על משכבותם יגיעי כח ועבד חפשי מאדוניו. מ"מ לא ישכב לבו ויתעורר לראש אשמורת לעבוד ולמשא. כן האדם השלם אשר דבקה נפשו לאהבה את ה' גם בלילה יעוררנו רוחו לקום לראש אשמורת לעבוד את ה' ולהשתעשע באמרות קדשו. וכמ"ש (תהלים קל"ד) הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות. כי זה האות הנאמן כי הוא עבד נאמן ואוהב לאדונו. והוא העומד בבית ה', ובא אל ההיכל פנימה, כמ"ש נפשי אויתיך בלילה, ולאשר לב האדם לאדם יפתהו לאמר איך תדוד שנה מעיניך בלילות, והלא טבע החי לנוח בלילה ולא יתקיים בלא שינה. לכן הורו לנו רבותינו כי נלמד דעת מנפש בע"ח אשר הושם בטבעם להתעורר בלילה, והנה הקם באשמורה האחרונה לעבוד ה' שזה חיוב על כל אדם לקום אז. באשר יראה כי אז התינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. ואז זמן קימה לבני אדם. ולמה ישכב סרוח על ערשו ולא יחרד לפני המלך הגדול שצוהו על עבודתו. אבל גם הזריזים הדבקים בה' ומתעוררים באשמורה שניה בל ידמו כי זה למעלה מטבע כח נפש החי. הלא יראה כי הכלבים הושם בטבעם להתעורר אז. ואינם ישנים עוד. ויודע כי אשר בטבע אחת מהבע"ח יוכל עליה האדם ג"כ מצד בחירתו ולא יוזק. וגם הכת השלישית העומדים בבית ה' באשמורה הראשונה. גם הם בל יחשבו. כי הדבר רחוק ונמנע מטבע הבשר שיתקיים בשינה מעטה כזאת. כי יראו וילמדו כי נמצא בטבע החמור שהוא הנוער וניעור משנתו באשמורה ראשונה, ויוכל האדם ג"כ להנהיג טבעו בשינה מועטת ויתקיים ויאריך ימים. שע"ז המליצה המשילו יששכר ההוגה בתורה לחמור שמלבד שיוכל לסבול סבל כבד. הנה נעו עיניו משינה. וכן הת"ח מלבד היגיעה שמתיגע ביום ידוד שינה מעיניו בלילות. ויען כי האדם שרשו קשור למעלה בחבל הכסף היורד מלמעלה בו תדבק נפש האדם במאצילה, וכל התנועות והפעולות שיעשה האדם יעורר בעולם העליון כי במדה שאדם מודד מודדים לו. והנפש כמו אספקלריא המאירה בה יתראו הגוונים הרוחנים לפי הכנתם. וע"כ בכל משמר שיקומו עבדי ה' לעמוד בחצרות ה' לעבדו ולשרתו ולברך בשמו. הכבוד העליון מתעורר לעומתם עפ"י מעשיהם. ותארו לו אז שאגת אריה. כי יען שהגבורה שמתגבר על יצרו לקום בלילות נדמה לגבורת הארי. כמ"ש (ש"ע או"ח סי' א') יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו. ואמר במדרש פ' בלק. הן עם כלביא יקום עומדים משנתם עומדים כאריות, כן תתעורר הגבורה העליונה לעומתם כארי שואג ונוהם על דרך יראה יראה כשם שבאים לראות כך בא ליראות. וכמצל והצל, שתנועתם דומות. ע"ד ה' צלך. ונתנו הסימנים לדבר משמורה ראשונה חמור נוער וכו' להורות כי אחר ששם ה' טבעים האלה בטבע החמור והכלב, בהכרח כי עשה זאת למען יאלפנו מבהמות הארץ הטבעים מה שביכלתנו לעשות בכח בחירתנו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |