ארעא דרבנן/תרלה
מערכת ת - סימן תרלה
תרלה תרומת חוצה לארץ. כתב הרמב"ם פ"ז דתרומות דהואיל ועיקרו מדבריהם אינה אסורה באכילה אלא לכהן שטומאה יוצא עליו מגופו כגון בעלי קריין וזבין וזבות ונדות ויולדות וטבול יום אוכלה אעפ"י שלא העריב שמשן אבל לטמא מת וכיוצא א"צ לטבול לתרומת ח"ל דהויא מדבריהם והראב"ד חולק עליו דהיכא דטומאה יוצא מגופו הוא עצמו אסור לאוכלה טבול יום. ומפורש בסוטה ריש פרק עד כמה דתרומת ח"ל מותר לטמא אותה בטומאה של תורה ואעפ"י שאינה טמאה אלא בארץ העמים שהוא מדבריהם מפני שעיקר חיובה מדבריהם. ובירושלמי שם אמרו דכיון דהויא דרבנן אין בה משום כהן המסייע בבית הגרנות ופסקו הרמב"ם בהל' בכורים פ"ה דין י"ב ושם נאמר עוד דמותר לבטלה ברוב ומותר לאכול ואח"כ יפריש כיון דהוי מדרבנן ובפ"י דתרומות כתב דהאוכלה משלם קרן ולא חומש ונאכלת עם הזר על השלחן ואינה צריכה על נטילת ידים: