ארעא דרבנן/תרכט
מערכת ת - סימן תרכט
תרכט תרומה בזמן הזה. דעת הרמב"ם ז"ל סוף פ"א דתרומות דתרומה בזמן הזה אינה מן התורה אלא מדרבנן שאין לך תרומה של תורה אלא בארץ ישראל בלבד ובזמן שכל ישראל שם ל"א בביאת מקצתן וה"ה במעשרות דאין חייבים בזמן הזה אלא מדבריהם. והראב"ד ז"ל חולק וס"ל דקי"ל כר"י דאמר ביבמות תרומה בזמן הזה דאורייתא וכ"כ הטי"ד סי' של"ה. ורחימא דנפשאי החכם השלם כמה"ר יצחק ערוך כה הראנו דברי תשו' מוהרימ"ט בראשונות סי' כ"ד דף כ"א ע"ב שתמה על דברי הראב"ד שהשיג דקי"ל כר"י דס"ל תרומה בזמן הזה דאורייתא דמה עלתה במחשבתו של הראב"ד דר' יוחנן ס"ל הכי דהרי בפסחים מותבינן לר"י דאמר כל איסורין שבתורה וכו' מהא דתנן ב' קופות וכו' ומסיק א"ל הנח לתרומה בזה"ז דרבנן ואי ר"י ס"ל כר' יוסי הול"ל ההיא רבנן ומדקאמר הנח משמע דאיהו גופיה הכי ס"ל יעש"ב. ותמה עליו ידידינו הנז' דנראה דאשתמיט ליה השגת הראב"ד פי"ג דתרומות דין י"ד יע"ש ומשם בארה שובר היוצא לדברי הרב ז"ל. עוד הקשה דדברי הראב"ד הן הן דברי הסמ"ג הביאם מרן פ"א דתרומות יע"ש והדברים תמוהים דכבר דחה הראב"ד סוגיא זאת. עוד הוקשה לו בדברי הסמ"ג דכאן הוכיח דר' יוחנן ס"ל הכי מדאמר קסבר וכו' וגם מדמתרץ מלתיה דרבנן יע"ש ואלו הוא גופיה במל"ת סי' הנז' מייתי ההיא דקופות וכתב בד"א אליבא דרבנן דס"ל תרומה בזה"ז דדבריהם אבל אליבא דר"י וכו' ואומר שם כי ר' יוחנן ס"ל כר' יוסי והרואה יראה דדבריו סתרי אהדדי וצ"ע. וכתב הרב משנה למלך ז"ל דלא אזלינן בספקא לקולא כשאר ספקות דרבנן דדוקא לענין תערובת חילקו בין תרומה בזה"ז דרבנן לתרומה דאורייתא אבל לתרומה עצמה אף שהיא מדרבנן כדין תורה דנין אותה לגמרי וכל ספיקא לחומרא ע"ש שהאריך כמדת טובו, ויש לפשוט מדבריו דמיקרי עיקרו מן התורה לענין ביטול דאין מבטלין איסור לכתחילה: