ארעא דרבנן/קכז
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
< הקודם · הבא > מעבר לתחילת הדף
|
< הקודם · הבא > |
מערכת ג - סימן קכז
קכז גיזה ועבודה דאסירי בקדשי מזבח. [1] מפורש בפ"ג דבכורות (דף נ"ה) וכן בר"פ ראשית הגז דאיסורן מדאורייתא, ובקדשי בדק הבית איסורן מד"ס וכן פסק הר"מ פ"א דמעילה, ושם נתבאר דגיזה ועבודה במקדיש בעלת מום קבועה למזבח דאינה אסורה אלא מד"ס. ועיין בתוספות דבכורות (דף מ"א ע"ב) ד"ה אי אמרת בשלמא וכו':
- ↑ עפרא דארעא: (נ) דתולש נמי בקדשי מזבח דכתב רבינו ז"ל דאינו כגוזז ליתיה אלא מדרבנן ולכך מותר לתלוש השיער להראות המום למומחה וכן לעשות מקום לסכין שם דין י' ודין י"א ולפ"ז בקדשי בדק הבית מותר לתלוש כיון דהגיזה בהם לא אסירא אלא מדרבנן. וכן מה שאסור השיער הנתלש בהנאה אין בהנאה אפי' בתמימה אלא מדרבנן כמ"ש המחבר ז"ל לקמן אות תרי"ו משם התוס' והביא דבריהם הרב משנה למלך ז"ל בפ"א דין י'. ומיהו משמע דוקא שנתלש אבל מה שנושא בתורת גיזה אסור בהנאה מן התורה וכדמוכח מדברי הר"י קורקוס ז"ל לקמן סוף פ"ג דין י"ו וע"ש במשנה למלך. ובעניני מעילה מדרבנן עיין מן אות תקנ"ח עד אות תקס"א וגם אות תקס"ג ואות שע"ו ושע"ז וגם בהשמטות אות ק"ק. ויש לדקדק בקושיא שהקשה מהר"י קורקוס ז"ל סוף פ"ב דכיון דאפי' בשקדם מום קבוע להקדישן אית בהו מעילה מן התורה למה כתב בפ' א' דאינן אסורין בגיזה אלא מדבריהם יע"ש. דמאי קושיא דהכא מיירי בקדשי קדשים ועוד מאן לימא לן דצמר גיזה אין בה מעילה ודילמא דומה לחלבן וביציהן דסוף פ"ג ואפילו תהיה איסור הנאת הגיזה מן התורה לא יהיה בה מעילה וכן בכל דבר שאינו קבוע לעולם בגוף הבהמה דהצמר עשוי להגזז. ועיין במשנה למלך שדקדק עליו למה לא הקשה עליו מגיזה ועבודה דקדשי בדק הבית דלא אסירי אלא מדרבנן ואית בהו מעילה יע"ש. ולדידי לא קשיא דמעילה דקדשי בד"ה לא נאמרה על הצמר הנגזז אלא על גוף הבהמה אי נמי בעוד הצמר מחובר בגופה דהוי כגופה ודוק: