אמרי בינה/דיני תרומות ומעשרות/ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אמרי בינה דיני תרומות ומעשרות ב

סימן ב

מהא דכתב הרע"ב הנז' דכיון דקרא שם תרומ' נותנה לכהן אף דאינו פוטר כלום וצריך לחזור ולתרום מבואר דכל שחל שם תרומה או מדרבנן או מדאורייתא חייב ליתן לכהן וקרינן ביה ונתן לכהן את הקודש או ראשית דגנך תירושך ויצהריך תתן לו וממילא נראה המפריש תרומה יותר מכפי שיעורו כיון שחל שם תרומה עליו חייב לתת לכהן ול"א דיחזקנו וימכרנו לכהן רק נכסי כהן הוא. וכן נראה ממתניתין דתרומות (פ"י מ"ו) חבילי תלתן דטעם עצו ופריו שוה בכ"ז א"צ להפריש את העץ ומ"מ אם הפריש קודם כתישה ונתן העץ עם הזרע וכתב הרע"ב דכיון דקרא עליו שם תרומה צריך ליתנו לכהן ואף דא"ב קדושת תרומה אף אחר שקרא שם כדקתני שם אם יש בזרע כדי ליתן טעם ובכ"ז כיון שקרא שם חייב ליתן לכהן. ותמהני שראיתי במקנה סוף פ"ב דקידושין דכתב דאינו חייב ליתן לכהן רק כפי שיעור שחייבו חכמים והמותר אף דחל שם תרומה מ"מ הוא שלו ויכול למכור לכהן ומראיות הנז' נראה דכל שחל שם תרומה ע"י הפרשתו חייב ליתן לכהן. וכן משמע מהא דפריך בירושלמי ריש פאה ומובא תוס' חולין (דף קל"ו) למה לא תנינן תרומה עמהון אמר ר"א מפני המחלוקת ועי"ש בר"ש ותוי"ט ואם נאמר דכל מה שמוסיף בשיערו אינו חייב ליתן לכהן א"כ ליכא שום מצוה בתוספתו הי' לו לתרץ דלכך לא קתני בין אלו דברים שאין להם שיעור תרומה הואיל דליכא מצוה ודוחק לומר במה דתרומה יהי' בזול יותר מן החולין הוי מצוה א"ו נרא' בפשיטות דחייב ליתן לכהן כל מה שמפריש וקורא שם תרומה וכן יש להוכיח מן הספרי פרשת נשא. וכן נראה מרמב"ם (פ"ג ה"י) מתרומות דכתב תרם ועלתה בידו אחד מס' וחזר והוסיף לשם תרומה אותה התוספת חייבת במעשרות ומפריש ממנה הכהן המעשרות ואח"כ יאכלנ' משמע דחייב ליתן לכהן ובאמת בר"ש וברע"ב (פ"ד מ"ג) כתבו דכבר נפטרו ואין שם תרומה חל על מה שמוסיף והתוס' הזאת הוי טבל גמור וחייבת במעשרות משמע דאינו חל כלל שם תרומה וצריך לדחוק דכוונתו הוא שיהי' שם תרומה לענין מעשרות לא חל אבל ודאי חל שם תרומה ואסור לזר וממילא חייב ליתן לכהן והוא יעשר וכמו שכ' הרמב"ם:

וראיתי בים ש"ש ב"ק (פ"ה) בדיני ברירה שכתב בפירוש המשנ' דהלוקח יין מדברי תוס' סוכה דמה שמרבה בתרומ' אין המעשר מתמעט בכך דלא יתכן כלל והיינו משום דס"ל דתרומה שפיר ממעט ממעשר אפילו יתן אחד מארבעים בעין יפה ואפשר אם מוסיף יותר מן ארבעים כולי האי אינו ממעט ומאד תמהני הא כמעט הדבר מבואר במשנה ה' פ"ד מס' תרומות המרבה בתרומה ר"ט ור"ע אומרים עד שישייר שם חולין ועי"ש בירושלמי דודאי משמע דא"י לתת המעשר מהמותר ובפרט ממה דקתני במשנה ב' חזר והוסיף חייב במעשרות וכן מדברי הרמב"ם נראה בעליל דכל מה שחל עליו שם תרומה אף כל הכרי מלבד שישייר מקצת אינו חייב רק לעשר הנשאר וכ"כ להדיא בפירוש רא"ש (פ"ז) דדמאי דנהי דחטה אחת פוטרת את הכרי מ"מ יכול להפריש לתרומה כמו שירצה רק שישייר מקצת ע"ש ועי' ס' מים חיים שם מ"ד:

ודע דראיתי דבר חדש בס' כפתור ופרח (סוף פ"ג) דהביא משם הראב"ד וז"ל ואומר אני דא"ח מיתה אלא על תרומות דגן ותירוש ויצהר ועל הטבל שלהן אבל על שאר מינין תרומה נוהגת בהן וכן מעשרות אבל אין חייבין על תרומתן מיתה ולא על טבלן וחוץ מזה ומזה אף אם נאמר שאין חייבין מן התורה אם קרא עליהם שם יש עליהם קדושת תרומה מן התורה ומדמעת כשל תורה עכ"ל הרי זה חדש דע"י קריאת שם חל קדושת תרומה מה"ת אף דאינו חייב. ובודאי כוונתו כיון דגבי תרומה אמרינן נמי אמירה לגבוה כמסירה להדיוט כמבואר תוס' יבמות (דף צ"ג) וברשב"א קידושין (דף ס"ג) וכן סובר הראב"ד דאף מה דלא חייבו התורה חל שם תרומה מטעם נדר ומדמעת וע"כ הא דתרומת דמאי אינו מדמעת אף דקרא שם תרומה י"ל הטעם כיון דלא קרא שם מרצונו וחפצו בתורת נדר בלעדי לקיים חיובא דרבנן אבל האינו מחויב כלל אם קרא שם הכניס עצמו לחיובו חל מטעם נדר ומדמעת. וקשה ממתניתין דתלתן הנז' דקתני אם יש בזרע כדי ליתן טעם אבל לא בעץ דשם א"צ להפריש העץ ואם הפריש חייב ליתן לכהן הועיל דקרא שם קודם כתישה וכיון דחייב להפריש על הזרע חל אף על הקשין ובכ"ז אין העץ אוסר בנ"ט ומבואר אף דע"י קריאת השם חייב ליתן לכהן מ"מ אינו קדוש בקדושת תרומה שיאסר עכ"פ בנו"ט מכ"ש מינים שא"ח כלל בתרומה דלא אמרינן שיתקדש ע"י קריאת שם ושתהיה מדמעת ועוד הא בתרומה כתיב ראשית שיתיר השיריים ואם קרא שם על כל הכרי אינו חל שם תרומה ומינים דאינם חייבין בתרומה אין קראית השם מתיר שום דבר ואינו בגדר שם תרומה וצ"ע. ואפשר כוונתו רק על מיני תבואה דדגן תירוש ויצהר להדיא כתיב ראשית דגנך כו' ושאר מינים אינו מחויב להפריש אבל אם תרם תרומתו תרומ' מה"ת מדכתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך היינו אם הפריש חל עליו ועיין רמב"ם (פ"ב) מתרומות דכתב להדיא וכן כל המפרש מדבר שא"ט תרומה אינה תרומה וצ"ע בכ"ז:

ועיין חידושי ר"ן חולין (דף ק"כ) דהוכיח ממתניתין דבכורים (פ"ג מ"ט) דבכורים דשאר מינים אף דאינם מחויבים מ"מ אם רצה להבי' מביא ואולי ג"כ כוונתו מטעם נדר ומ"מ קשה ג"כ הא מבואר להדיא בירושלמי (פ"א) שם פשיטא הדא מילתא הפריש בכורים חוץ משבעת המינים לא קדשן:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף