אמרי בינה/דיני בשר בחלב ותערובות/יז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אמרי בינה דיני בשר בחלב ותערובות יז

סימן יז

חתיכה הראוי' להתכבד או דבר שבמנין דלא בטל והוא אף אם הוא ספק איסור כמבואר באו"ה (כלל כ"ה) ובטו"ז (סי' ק' ס"ק א') ובש"ך (ק"א ס"ק ב') ובש"ע (ק"י ס"ט):

ויש מקום לומר לכאורה דבמאה נתבטל כשהוא ספק איסור דמבואר ירושלמי (פ"א) דערלה במתניתין דנטיעה של ערלה וכלאי כרם שנתערבו בנטיעות ה"ז לא ילקוט וז"ל תני רימוני בדן שספיקן מעלין ודאן אינן מעלין אף בקרקע כן ספק קרקע מעלה ודאי קרקע אינו מעלה היך עבידא נטיעה של ערלה ושל כ"כ שנתערבו בנטיעות אפילו ס' קרקע מעלה ודאי קרקע אינו מעלה ר' יודן בעי אף לענין נבילה כן חזר ואמר נבילה אין לו עליה קרקע יש לו עליה ע"כ ופירש המפרש ב' פירושים פ"א שספיקן שספק הוא לו אם נתערב בו של ערלה וכ"כ ברימוני היתר אף דודאי נתערב אינו בטל דהוי דבר חשוב בספק אם נתערב עולה בק' ור' וכן בקרקע עולה ובנבילה דמסיק אין לו עליה והיינו בחתיכה הראוי להתכבד וס' אם נתערב דאין סברא להקל ברוב משא"כ בערלה וכ"כ דהם עכ"פ בק' ור'. והפי' הזה הוא תימא דהא בספק אם נתערב מבואר בש"ס יבמות (דף פ"ב) דכשיש רובא ספיקא דרבנן לקולא אם הס' הוא על הנפילה וכמבואר (סי' קי"א) ועיין ש"ך (ק"י דין י"ט) וע"כ הפירוש הוא כמ"ש שם בל"א דודאי נתערב רימוני בדן רק שהספק הוא על רימון זה אם הוא אסור או לא והיינו הך דינא דאו"ה דהספק נולד על האיסור ואח"כ תגלגל לס' דרבנן דמה"ת חד בתרי בטיל וע"ז אמר דמעלה הואיל דמה"ת חד בתרי בטיל ועכשיו שהוא כדי עליה אף דדבר חשיב אינו בטל ס' איסור בטל ואמר אף לענין נבילה כשהוא ס' נבילה וחתיכה הראויה להתכבד נימא ג"כ דחד בתרי בטיל ואמר נבילה אין לה עליה קרקע יש לה עלי' וכמו שמפרש שם דבערלה וכ"כ מתבטל בק' ור' אבל להקל כ"כ שיתבטל ברוב אין סברא להקל. ולפי"ז כיון דלגבי ערלה וכ"כ אף דדומה לכל איסורין דדבר חשוב אינו בטיל אף באלף ומ"מ בס' איסור בטיל בק' ור' אף דהס' נולד מעיקרא על הרימון ואסור מה"ת מ"מ כיון שיש שיעור גבוה לביטולו מותר מהראוי לכאורה שנימא ג"כ עכ"פ שיתבטל בס' או לכל היותר במאה אם הוא ס' נבלה אף דהוי חתיכה הראוי' להתכבד וכמו בערלה וכ"כ:

ברם נראה דהא ודאי בהכרח לומר דהירושלמי סובר דכיון דהספק נולד על החתיכה בפ"ע אף דנתגלגל אח"כ לדרבנן ע"י התערובו' אינו בטל ודברי האו"ה נאמנים וחזקים ממקור הירושלמי הנז' ומה"ט ס' נבלה הראוי להתכבד אין לו ביטול אף באלף והא דמקיל בערל' וכ"כ יש לומר הטעם למ"ש רשב"א בתשובה (סי' תס"ג) להשיב לרבינו אשר"י בדין עיסה שא"ב בקמח שיעור חלה ואחר שנפחה יש בה שיעור ודן הרא"ש ז"ל ממתניתן סוף (פ"ה) דתרומות נפלה לפחות ממאה וטחנן והותירו אם ידוע שחיטים של חולין יפות משל תרומה מותר ואזלינן בתר השתא לקולא כ"ש לחומרא ומחלק הרא"ש משם וכ' הרשב"א וז"ל דבריך טובים ונכוחים אלא שיש לי עוד בזה שלפי שהחמירו בתרומה ואסרו עד מאה וסמכוהו אקרא הקלו בה במקומות שלא להחמיר עליה כל כך וכגון קדירה שבישל בה תרומה בנו"ט היינו ששים וכן הקילו בשאינו מינו וגם כאן הקלו לבטל בטחנן ורואין כאלו של חולין היו מרובין בשעת נפילה או כפי שנפלו חולין בשוגג לאחר מכן כו' אלא שבתרומה שהחמירו בה מצד א' הקלו בה מצ"א כדי שלא להחמיר עליה כ"כ עי"ש עוד. וי"ל דמה"ט בערלה וכ"כ כיון שהחמירו כ"כ בביטולן שיצטרך ק' ור' הקילו מצ"א באם נתערב ס' איסור מדבר חשוב שיתבטל משא"כ בנביל' דשוה לכל איסורין בבטולן לא הקילו בזה ואף ס' נבלה דינו כודאי נבלה ולא נתבטל אף באלף אם הוא ראוי להתכבד הואיל דנולד הס' מקודם לכן ל"מ מה דנתגלגל עכשיו לדרבנן:

וראיתי בשעה"מ סוף הלכות מקואות (כלל ו') שכ' על דברי הש"ך והפ"ח שכ' בכללי ס"ס דאע"ג דס' דרבנן לקולא כשהספק נולד בדאורייתא ובתר הכי נתגלגל לדרבנן ל"א סדר"ב לקולא וכ' דהמה אמרו כן מסברא דנפשיהו [ובאמת הדברים מבוארים בש"ע ואו"ה הנ"ל ול"כ מסברא דנפשייהו] ומצאתי ראיה נכונה לדבריהם מש"ס יומא (דף נ"ה) גזירה משום חטאת שמתו בעליה והיינו שמא מת א' מהן שנתנו מעות בשופר והוי תערובות ופריך ומי חיישינן וקשה לו יהיה דניחוש לשמא מת אכתי הו"ל סדר"ב דמה"ת נתבטלו ברובא ורק מדרבנן מטבע חשיב ול"ב א"ו משום דמצ"ע הוי איסור תורה רק מצד אחר בא לו שהוא מדרבנן ל"ח סדר"ב עכ"ד ולענ"ד אינו ראיה דהא שם נולד הספק בתערובות דמקודם לכן ל"ה לנו שום ס' רק אחר שנתערב ובזה אף בחתיכה הראוי להתכבד ודבר חשוב בטל כמבואר באו"ה ובפ"מ (סי' ס"ט) ובתשובת חות יאיר (סי' קל"ג) א"ו די"ל מה דקאמר גזירה משום חטאת שמתו בעליה היינו שאח"כ יתברר שמת אחד מהן ויבורר למפרע דעבידו איסורא ודומה לזה קידושין (דף מ"ה) בנישאת שלא לדעת דאסורה בתרומה שמא יבא אביה וימחה אף דל"ה רק דרבנן עי"ש ועיין רדב"ז (ח"א סי' ובמ"ש בדיני יו"ט (סי' ט"ז) וה"נ גזירה זו שמא יתברר שהיו חטאת שמתו בעליה ולכך פריך ומי חיישינן וז"פ. אולם בירושלמי הנז' מבואר כדבריהם:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף