אלשיך/תהילים/קיב

אלשיך תהילים קיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הללויה אשרי איש ירא וכו' יראה כי דהמע"ה בא ללמד דעת את העם לבל יעבדו את ה' לאהבת טובות העוה"ז או לאהבת שכר העוה"ב וז"א הללו את שם יה שברא ב' העולמות ביה אך זה הוא לענין ההלול שבראם בשביל ישראל אך אמנה לא יקרא מאושר העובד על מנת לקבל אושר העולמות כ"א אשרי איש ירא את ה' למה שהוא ה' זה הוא לענין מצות לא תעשה וכן לענין מצות עשה למה שהן מצותיו חפץ מאד ולא לקבל שכר עם שהשכר לא יחסר כי נאמן הוא בעל מלאכתנו. או יאמר מאמר ריב"ז יהי רצון שיהא מורא שמים עליכם כמורא ב"ו שאדם עובר עבירה בסתר כו' וביארנו במקומו שכיון שלא יקרם כרב עמרם חסידא שלא הספיק ליצרו מוראו מה' עד צעק נורא בי עמרם ובאו אנשים ופירש וזה יאמר אשרי איש ירא את ה' בלי אנשים רק בהיותו עמו לבדו ומה גמול ישיב לו ה' הלא הוא במצותיו של האיש שיצוה שמש בגבעון ידום וכיוצא יהיה ה' חפץ מאד להקים דבר עבדו כי צדיק מושל יראת אלהים:

ב

גבור בארץ יהיה כו' יאמר ענין מאמר ירמיה הנביא אל יתהלל חכם כו' וזאת תהיה כוונת הכתובים לומר כי אשרי איש ירא כו' לומר זה הוא אשר יקרא מאושר האיש הירא כמו שביארנו למעלה אבל לא חכם גבור או עשיר ובגבור החל ואמר כי אשר גבור בארץ ולא בלבד הוא כ"א גם יהיה זרעו גבור כמוהו אין האושר הגבורה שאפי' יהיה אפשר ימשך ממנו דבר טוב יהיה השלמות אוחו הטוב הנמשך לא הגבורה בעצמה וז"א דור ישרים יבורך לומר שאם הם לא ישתמשו מגבורתם לעשוק דלים רק להציל עשוק וידריכו את העם בדרך ישרה כי יש לאל ידם לא יאושרו ויבורכו מבחינת הגבורה רק מבחינת יושרם כי הגבורה לא תחייב האושר כי אם טוב הבחירה כי מצד הגבורה כי גם אפשר ימשך גבולות ישיגו כו' וע"כ אמר דור ישרים יבורך כלומר מצד יושרם וזה כלול בירא את ה' הנז':

ג

הון ועושר בביתו כו' גם הממון אף בהיותו רב לא יקרא שלמות ועוד לו חסרון איננו בגבורה והוא היותו חוץ מעצם האדם והענין ע"ד מאז"ל על פסוק והלך לפניך צדקך משלו משל לאדם שיש לו ג' אוהבים כו' כי הממון ישאר בבית. והאוהב השני הם בניו ילוהו עד הקבר אך הצדקה הולכת לפניו וזה יאמר אל יתהלל עשיר בעשרו כי הנה הון ועושר נשאר בביתו כי תפארתו לשבת בית ממקומו לא ימוש ולא יועיל לבעליו באופן ימצאו לו ב' חסרונות שלא יועיל ועוד כי אין לו עמו דבקות אבל צדקתו היא העומדת לעד והולכת לפניו כדברי המאמר על והלך לפניך ובכלל הדבר כוון כי איך יקרא ההון שלמות אחר שטובו הוא בהוציא אותו מביתו שהוא בפזר אותו לצדקה משא"כ בהשאר אתו בבית באופן כ"א ימשך דבר טוב מהממון היא הצדקה לא יתייחס אל בחינת הממון מצד עצמו רק מבחינת יחס נדיבותו והוא נכלל בירא את ה' הנזכר ולרמוז כי לא תתייחס אל הממון רק אל כשרון עצמו אמר וצדקתו ולא והצדקה:

ד

זרח בחשך אור כו' אמר כי גם החכמה לא תקרא שלמות מצד עצמה עם שלא ימצאו בה חסרונות העושר אך אמר שכל האושר האפשר ימשך מצדה נכלל באושר הנז' בראש המזמור והוא האיש הירא את ה' כו' באופן שהנמשך הוא העיקר לא החכמה מצד עצמה והענין כי העיקר הנמשך מהחכמה זולת עשיית המצות הנז' בפירוש בירא את ה' הוא ללמדה את בני ישראל ולהעמיד תלמידים הרבה. והנה בענין הלמוד ימצאו שלשה מעלות זו למעלה מזו א' ללמדה לבלתי יודע או במקומות שאינה שם כעובדא דר' חייא בהשוכר את הפועלים כי זו מדה גדולה לעשות שלא תשתכח התורה מישראל ב' שמלבד הלימוד במקום ההעדר שאפי' מעטו הוא דבר גדול יהיה מעלת המלמד תורה נקיה וברה מטוהר לב עוד ג' יהיה אם ידקדק ללמדה לתלמידים הגונים שהוא דבר גדול כאשר הפליגו רז"ל על זה והנה שלש אלה רמוזים בפסוק והוא כי דבר ידוע כי התורה נקראת אור וע"כ לימודה יקרא זריחת אור ועל דבר הא' אמר זרח בחשך כלומר שילמד תורה במקום חשך והעדר ועל הב' אמר שאור יאמר על העדר פניות זרות כ"א תורה נקיה מטוהר לב וכהלכה ועל הג' והיא ללמדה להגונים אמר לישרים והכוונה שאף אם ימשך מהחכמה שלשת הדברים האלה לא נאמר שהשלמות היא החכמה יען כי שלשתם הנמשכים בשלש מדות כלולות בירא את ה' ובמצותיו חפץ מאד באופן שנמצא שכל האושר והשלמות הנמשך מגבור עשיר וחכם הלא לאיש הירא את ה' הוא וממנו נמשכו באופן כי לא מהחכמה יקרא שלם מפאת עצמה רק מיראת ה' שבה עושה מעמד שלשת אושרי הלמוד באופן שלא יתהלל המתהלל רק ביראת ה' שע"י טוב בחירתו משא"כ בהיותו גבור או עשיר או חכם כי הנה אלה מאת ה' היו לו כי הוא חנון ורחום וצדיק שע"י היותו חנון נתן בתורת חן לגבור גבורתו ועל ידי היותו רחום נתן לעשיר עשרו וע"י היותו צדיק נתן לתכם חכמתו במשפט צדק והוא כי כל חכם בעוה"ז אין חכמתו רק מה שקבלה נפשו בסיני וע"י היותו יתברך צדיק לא יגרע מכל נפש חלקה וזה יתכן כוון דניאל באמרו יהב חכמתא לחכימין כו' שיהב חכמתא למי שהם חכמים מסיני ומנדעא למי שקבלה נפשו בחינת בינה:

ה

טוב איש וכו' אחר שאמר גדר אשר יקרא שלם או מאושר ועל פי דרכו אמר שמהעושר יעשה צדקה כאמרו וצדקתו עומדת לעד ואפשר יאמר אחר שהאדם חונן ומלוה אף עפ"י שלא יתן ממנו לעניים במתנה מוחלטת וגם יתנהג במשאו ובמתנו ועניניו על פי היושר עם שלא יוותר משלו כלום למה זה לא יקרא שלם והדעת נוטה כי זו מבחר המדות יען כי המחזיק בה לא במהרה ינתק ממנה כי לא יחסר כל בה כאשר יחסר לאשר יתן מנכסיו לצדקה בהחלט כאשר עשה נבוכדנצר שתהה על צדקתו אשר עשה בראותו כי רבו ההוצאות וכאשר אמרו אחיו ובית אביו למונבז המלך אבותיך גנזו ואתה מבזבזם וכן אפשר כי המבזבז בכלות ממונו יתהה על צדקתו אשר עשה ויאבד זכותו אך המתנהג על פי היושר והמשפט לא יסור ממנה כאשר אפשר יקרה לעושה לפנים מן השורה והוא החפץ מאד במצות ה' הנז' למעלה אשר קראו מאושר על כן אמר טוב איש כו' לומר הן אמת כי טוב יקרא החונן ומלוה והמכלכל דבריו במשפט לפי ממונו:

ו

ושלמותו הוא כי לעולם לא ימוט לזכר עולם וכו' כי לעולם יתמיד בצדקתו ויושרו כי יראה ממונו תמיד קיים ולא ישוב מהיות צדיק אך אמנה לא ישתוו בקבול שכרם הירא את ה' הנז' למעלה שחפץ מאד עם החונן ומלוה כו' כאשר יבא ביאורו בס"ד:

ז

משמועה כו' לבא אל הענין נזכירה מאמרם ז"ל בגמרא דההוא דהוה מירתת אמרו חטאה את דכתיב פחדו בציון חטאים יראה כי המתיירא הוא סימן היות חטא בידו המטיל בו מורא ובזה נבא אל הענין אמר מה שאמרתי כי טוב איש חונן וכו' היינו כשאין בו עון ובמה יודע הלא הוא אשר בשמוע שמועה רעה לא יתפעל ממנה דלא מירתת כי זה יורה כי נכון לבו כי לבו מעצמו בטוח בה' כי אין לו עונות ואם הגיע גדר בטחונו עד שאין צריך לומר שאינו שם על לב להתפעל כ"א נכון לבו בלבד:

ח

אך אם גם סמוך לבו שלבו נותן לו שיש לו סמך או שמכיר בטוב מחשבותיו שסמוך לבו עם קונו זה לא בלבד לא יגע בו רע כ"א גם יראה בצריו:

ט

פזר נתן וכו' הנה אמר שטוב הוא החונן שיכלכל דבריו במשפט לפי ממונו אך יגדל אושרו כאשר במצותיו חפץ מאד הנזכר שחפץ ברבוי כי האיש ההוא שפזר נתן לאביונים גדול שכרו כי צדקתו הוא השכר עומדת לעד לע"ה ומהפירות קרנו תרום בכבוד בעולם הזה. או יאמר שאחר שהוא ירא את ה' שכל הבטתו אינה רק למה שהן מצותיו יתברך אין פחד שיהיה תוהה בבזבזו ויחסר לו כי צדקתו תהיה עומדת לעד לא יסור ממנה כי גם ה' יעשה את שלו שקרנו תרום בעושר הנקרא כבוד כמו שאמרו ז"ל המקדש את האשה על מנת שאני עשיר שגדרו הוא כל שבני עירו מכבדין אותו מפני עשרו. והנה יראה כי הנתינה היא הפיזור ואיך אחר אומרו פזר אמר נתן ויתכן כי הוא נמשך אחר מ"ש למעלה חונן ומלוה ואמר כי זה פזר בהלואה שלא יתביישו ואחר כך נתנו להם במתנה וזהו פזר נתן לאביונים או יכוין כי לא מהיות פזרן לביתו עשה כן לצדקה כי אינו כן כ"א מה שפזר הוא מה שנתן לאביונים אך לא עשה כן לביתו:

י

רשע יראה כו' אחר הזכירו ג' מיני טובות לצדיקים בצדקתם אמר שמזה ימשך עמל וכעס לרשעים כפי הדרגת הטובות כנגד הראשונה והוא משמועה רעה כו' אמר רשע יראה וכעס על כי ה' הצילו ממנה וכנגד הב' שהיא גדולה ממנה והוא עד אשר יראה בצריו על זאת שניו יחרוק ונמס כי מזו יתפעל יותר ועל הג' והוא קרנו תרום בכבוד אמר תאות רשעים תאבד כי בראותו את הצדיק במעלה גדולה כזו לא לבד יקהו שניו כ"א שאף התאוה הכוללת לכללות הרשעים והוא לראות בצרת הצדיקים תאבד וזה אמר רשעים בלשון רבים אבל בשתים הראשונות לא אבדה תאותם כי לא ראו רק העדר צרתם ולא מעלתם:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.