אלשיך/תהילים/קטז

אלשיך תהילים קטז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אהבתי כי ישמע ה' וכו' הנה שמיעה הוא מרחוק והטיית אזן מקרוב אמר הנה אהבתי כי ישמע ה' בעצמו יתברך ולא ע"י סרסורים מלאכי השרת שיעלו תפלתי וגם אפי' שלא יהיה רק גדר שמיעה שאינו קרוב אלי בעצם וגם שתחלה אתחיל בקולי והוא ישמע שלא אזכה להיות מאותם שטרם יקראו יענה לא אחוש והן אלה הם תחנוני לפניו יתברך ישמע קולי שלא יהיה שישמעו מלאכי השרת או השכינה ויקרבו ויגישו תפלתי לפניו יתברך רק שאתה ה' תשמעם בלי אמצעי אמנם הנה זה כולל בכל עת ובכל זמן בין עודני באבי בין קרוב אל המות.

ב

אמנם כי וכו' והוא כי מלת כי תשמש כמ"ש ז"ל א' מד' לשונות אשר דילמא אלא דהא ופה תשמש במקום אשר שאומר אשר הטה אזנו לי שהוא יתברך קרוב אלי שגם מטרם אשמיע קולי מטה אזנו לי טרם אקרא שהוא עת רצון הוא כאשר ובימי אקרא שהוא בקרב ימי טרם עת למות שלא איחל לשוב ולקרא את קוני עד היותי קרוב אל המות כי בהיותי בימי אז אני שבע רצון מאתו:

ג

אך כאשר אפפוני חבלי מות בהקרב עתה אז ומצרי שאול מצאוני שאני נכוה בשתי אשות דואג על הגוף פן אמות ולעפר ישכב כי אימת מות עלי ומצד אחר מצר אם אמותה הפעם מדינה של גיהנם וזהו מצרי שאול לנפש מצאוני מגיהנם על שעדיין אשמותי במקומם באופן שצרה ויגון אמצא כאחת צרת המות לגוף ויגון גיהנם לנפש ולא אדע על איזה מהם אתבע אם על שלא אמות או על צרת הנפש בשאול אחר המות והיא עת חפזון כי אין פנאי לשוב לאט לי:

ד

אעזוב צרת הגוף ואדאג על הנפש ואומר אנא ה' מלטה נפשי מהמשחיתים המקוים בצאת נפשי לאחוז בה כי לא אקפיד על צרת החומר דבלי ליה עפר רמה ותולעה רק על הנפש בלבד שהוא עיקר:

ה

ואומר גם שחנון ה' לא אבטח יוותר לי כי גם אם חנון הוא הלא גם הוא צדיק עושה צדק בלי ויתור אמנם עם כל זה מפאת היותו אלהינו ביחוד הוא מרחם בצד מה באופן תוציאנה ותנהלנה ברחמים:

(א) או שיעור הכתובים אהבתי כי ישמע ה' את קולי באיזה זמן שיהיה אך מה שהוא תחנוני לפניו יתברך בעת רצון

(ב) כשאני רואה שהטה אזנו לי הוא לחלות פניו יזכרני ויעזרני שבימי אקרא שהוא שאקרא ואשוב עדיו בקרב ימים ולא יניחני בעצלות בני אדם המניחים מלדרוש את ה' ולקראו עד יקרבו ימיהם כי לא טוב הוא:

(ג) כי כאשר אפפוני כו' אראה את עצמי נכוה בשני אשות ולא אדע על איזו מהן אתפלל אם על רפואת גוף כי אפפוני חבלי מות או שמא אמות וטוב טוב לבקש לינצל מגיהנם כי מצרי שאול מצאוני באופן שצרה מהגוף ויגון מהנפש:

(ד) אמנם כי אז אהיה נחפז ואצטרך לגעול בחומר ובצרת מיתתו ולומר אנה ה' מלטה נפשי כמדובר בקודם ולא אוכל לנקות עניני ולהכין צדה לדרך הרב בחפזון ההוא:

(ה) וגם כי חנון ה' אינו מוותר כי הוא צדיק אך אחלה פניו במה שהוא אלהינו שיהיה ברחמים כי אלהינו מרחם וגם שאני עושה עיקר מהנפש:

ו

עם כל זה לא אסיר הבטחון של רפואת הגוף מקוני יתברך. כי שומר פתאים ה' ולא יבצר ממנו משמור את החומר הנמשל לפתי ואחרי דברי עם ה' אדברה עם נפשי אל תאבל עלי שאבקש עליך ואני הגוף אבלה בקבר עם שיגעתי בעולם הזה בשבילך ואומר לה דלותי אני הגוף ביסורין ובעמל תורה ומצות ועל כן ולי גם כן יהושיע אם לא עתה יהיה בתחיה:

ז

אך את נפשי מעתה שובי למנוחיכי בעולם העליון ולא תחושי עלי אם תניחני בעפר כי הלא ה' כל מה שגמל עלי והטיב לי הוא עליכי בשבילך אלא שהביאך במלבוש החומר למען תירשי עולם העליון על ידי יגיעי:

ח

ולהורות הבטחון בו יתברך כי גם הגוף יזכה אמר כמדבר עמו יתברך ואומר כאשר חלצת נפשי ממות וגם את עיני מן דמעה אבטח כי גם את רגלי הוא החומר תחלץ מדחי שהוא מהיות נדחה אחר מות כי אם שגם הוא יזכה:

ט

ועוד כי הלא אתהלך לפני ה' בא"י כי שם וכפר אדמתו עמו והוא מה שכתבנו כי בני הגלות החיל הזה הם המדברים בלשון יחיד:

(ח) או ידבר הכל על הנפש ויהיה כענין מ"ש ז"ל על משה שהיה מסיח עם נפשו ואומר לה שמא ראית אותן בוכין ובכית עמהם אמרה לו את עיני מן דמעה. שמא בקשו לדחות אותך בגיהנם אמרה לו את רגלי מדחי. ולהיכן את עתידה להלך א"ל אתהלך כו'. ויהיה הענין כי בנסוע צדיק מהעולם ועד העולם מעבירים אותו דרך פתח גיהנם והרשעים בוכים בכי גדול עד שעושין מעין כד"א עוברי כו' מעין ישיתוהו ואז בזכות הצדיק נמשכים אחריו ועולים הראוים והנה לפעמים מצטער הצדיק על בכיתם ולפעמים מצטער אולי מדי עברו תתעורר מדת הדין על הצדיק וידחוהו מליכנס אל גן עדנו ימים מספר ועל הא' אמר שמא ראית אותן בוכין כו' ועל הב' אמר שמא בקשו לדחות כו' ועל כן היו מהגדולים דואגים שלא יוליכום דרך גיהנם מדאגה מדבר אחד מאלו וענין זה אפשר אמר דוד אחר אומרו שובי נפשי כו' כמדבר אליו יתברך כאשר חלצת נפשי ממות של גיהנם כן גם את עיני מן דמעה מראות את נפשות רשעי גיהנם בוכות פן תבכה עמהן וגם את רגלי מלדחות אותה שם כי לא אעבור דרך גיהנם לעלות

(ט) רק אעלה בארצות החיים דרך ארצות החיים שאינו בדרך גיהנם וזהו אתהלך כו':

י

והנה האמנתי כאשר אדבר כי כן יהיה לי כי הלא אני עניתי מאד והעוני ממרק ומציל:

יא

ושמא תאמר אדרבא שמא למה שענית מאד אפשר הרהרת במדותיו יתברך שהיה מגלה אותך ובצער ואימת מות בחרב רעה הנה חלילה לי מהרהור זה כי הלא אם אני אמרתי והרהרתי בחפזי לא על ה' חלילה רק על דבר שמואל אם נדבר לו אם אין וז"א כל האדם כוזב שאם הוא יתברך היה שדבר לו למה לא היה מתקיים:

(י) או יאמר האמנתי כי אדבר שאתהלך בארצות החיים שהנה אני עניתי מאד בעולם הזה ועולם הבא נקנה על ידי יסורין והוא בהיותו נרדף משאול מהר לגבעה באימות מות ואם תאמר נא ה' הלא לא ענית כי היה לבך בטוח במה שמשח אותך שמואל למלך ובזה היה אמיץ לבך לינצל דקיימא לך שעתא הנה לא כן הוא:

(יא) כי הלא אני אמרתי בחפזי כל האדם כוזב ולא אמר לי שמואל אמת שלא נאמר לו כך מאתו יתברך ואיך היה לבי בטוח לינצל אם הייתי בלתי מאמין בו:

(א) או יאמר אני הפך האבות כי הם היה הקב"ה מתאוה לתפלתם ואני אדרבה אהבתי כי ישמע ה' את קולי והן תחנוני:

(ב) ויש זמן שידעתי שתאב לשמוע והוא עשרת ימי תשובה כמה דאת אמר דרשו ה' בהמצאו ואז כי ודאי הטה אזנו ובימי אקרא שבעד ימי שירבה אותם לי ה' שיכתבני לחיים אקרא:

(ג) והטעם הוא כי אז אפפוני חבלי מות בל יכתבוני אז למות ח"ו אך לעומת זה ומצרי שאול מצאוני שמא לא אכתב לחיים ואלך שאולה ועל כן צרה מהמות ויגון מגיהנם אמצא.

(ד) על כן בחרתי לבקש על הנפש למלטה משאול מטה שהוא לקבל תשובה מאשמותי ואומר לפניו אנה ה' מלטה נפשי כי טוב זה מלבקש על חיי גופי:

(ה) ואז הוא יתברך בראותו שאעשה עיקר מהנפש שהוא חלקו ולא מהגוף שהוא חלקי אבי ואמי אז תחלה גוזר חיים לגוף בעולם הזה ואחר כך חיים לנפש וזהו חנון ה' וצדיק והוא כי חנון הוא לפנים מן השורה כענין וחנותי את אשר אחון אעפ"י שאינו הגון וצדיק הוא למי שהוא הגון אך הוא כי תחלה עושה חנינה שהוא לגוף הבלתי ראוי מצד עצמו ואחר כך וצדיק שהוא לנפש הראויה מצד עצמה ולא בלבד השם הנזכר בעל הרחמים כי אם גם שם אלהים שהוא דין במה שהוא אלהינו הוא מרחם אחרי עשותי עיקר מהנפש ושובי עד ה':

(ו) ושמא תאמר מי שלא ידע לעשות המצאה זו איך תעלה ארוכתו לז"א שומר פתאים ה' כי דלותי שנתדלדלתי על ידי תשובה ועשותי טפל מגופי הוא כדי שולי יהושיע שהוא לבלתי היותי פתי שעל כן מדקדק עמי:

או יאמר כשהם רבים בלי המצאתי זו שומר פתאים ה' כי דלותי לא היתה רק כדי שולי יהושיע והוסיף ה"א וכן באמרו למנוחיכי הוסיף יו"ד והוא כי העולם הזה הנוגע אל הגוף נברא בה"א ועה"ב נברא ביו"ד על כן בדברו על הגוף הטיל ה"א יתירה לרמוז כי על העולם הזה שהוא חיי הגוף ידבר ובאמרו למנוחיכי שהוא על חיי הנפש בע"ה אמר למנוחיכי ביו"ד יתירה לרמוז שעל מנוחת הע"ה שנברא ביו"ד ידבר:

(ז) ואחר אומרו כי על שבחר בטוב הנפש היטיב הקב"ה גם לגוף על כן הפך פניו אל הנפש ויאמר לה שובי נפשי למנוחיכי והרבי להתענג בדשן אחר כי ה' גמל לי כי טוב עליכי שהיטיב לגוף בגללך וז"א עליכי כד"א מתה עלי רחל עליך הורגנו:

(ח) כי חלצת נפשי ממות כו' הנה דעת רש"י ז"ל שהיה דוד אומר כל זה במות שאול כשנח מלהיות בורח ובזה יאמר לפניו יתברך על ג' דברים אני חייב להודות על העבר א' כי חלצת נפשי ממות שלה שהצלת אותה מן החטא שלא שלחתי יד בשאול וסיעתו שעל ידי כן חיתה נפשי. ב' את עיני מן דמעה שלא הצרכתני לבכות כדי לשמוע תפלתי בדחקי כי לא שתם תפלתי וגם על הצלת הגוף והוא את רגלי מדחי והנה מדברי שאני תמיד מבקש מאת ה' על הצלת נפשי ואיני בוטח בי לבחור בטוב מעצמי לא הייתי כאברהם שנאמר בו התהלך לפני שלא היה צריך סעד לתומו כי אם כנח שעם האלהים התהלך שהיה צריך סעד לישמר מן החטא ואני אמרתי גם כן כי חלצת נפשי שהוא מן החטא על כן אני אומר כי זה היה לי להיותי מטלטל ובורח לח"ל:

(ט) אך מעתה אתהלך לפני ה' כאברהם בהתיישבי בארצות החיים הוא בא"י המכוונת כנגד ארץ העליונה ותהיה לו מעיר לעזור אל השגת שלמות כאשר באברהם כי מעתה שמת שאול לא אהיה נרדף:

(י) ואין זה נדר מסופק הקיום כי אם שהאמנתי בעצם מה שאני דובר על כי אני עניתי מאד וביסורין נכנע יצרי עד שלא אצטרך סעד לתומי:

(יא) ושמא תאמר לא היה לך עינוי כי נמשחת למלך מאת ה' ובזה בטח לבך שעכ"פ תנצל דקיימא לך שעתא הנה זה היה אם הייתי מאמין למה שהמליכני שמואל אך אני אמרתי בחפזי כל האדם כוזב כו' כדלעיל:

יב

מה אשיב לה' כו' על כל הטובה הזאת שאני מקוה מאתו יתברך כנזכר מה אשיב גמול לה' כי הוא אינו צריך לזולתו כי הלא כל תגמולוהי מכל מה שגמל עלי מיום היותי כלם עדיין עלי שלא אובל לשלם רק הכיר שאני חייב לו תמיד על הכל ובשום לב שהל"ל תגמולו שמיתר ה"א ויו"ד לומר בין מה שעשה לי בעולם הזה שנברא בה"א בין מה שנדר לי לע"ה הכל עדיין עלי שלא אוכל להשיב לו גמול על כן לא אמנע מלשאול אחר שאם באתי להשיב גמול אי אפשר תהיה מה שאשאל כמו מה שעבר או מעין זה כל מה שאשיב אינו אלא מה שאני מכיר שהכל עלי חוב ואם כן גם מה שאוסיף לשאול יהיה כן:

יג

ושאלתי ובקשתי הוא כי הנה ידעתי כי עתיד אני לעתיד שכוס ישועות אשא כו' והוא כי הנה דוד הוא משיח והוא אבן די לא בידין שעתידה להפיל ד' מלכיות כאחד כמקרא שכתוב והדקת פרזלא וחספא נחשא כספא ודהבא שהם הד' מלכיות והן אמת כי הלא כמו זר נחשב מאמר הכתוב ההוא כי מי נתן אז נחשא כספא ודהבא אך כתבנו בקצת מקומות כי פשר דבר הוא מאמרם בספר הזוהר על מקרא שכתוב אשר צבאו על ירושלים ולא נאמר אשר יצבאו שהוא שעתידים לקום כל אשר הצרו את ירושלים בזמן ההוא לקבל ענשם עם המלכות האחרון וזהו אשר צבאו ויצדק בזה אומרו אשר צבאו שהוא לשעבר ובזה היטיב אשר דבר והדקת פרזלא נחשא כספא ודהבא כי את ארבעתם ידיק דוד בזמן ההוא נמצא כי גם שבכל הצלה מכל אחד מהמלכיות בסוף שעבודם היו ישראל נושאים כוס ישועה אחת מד' גאולות אך לעתיד כוס כל ד' ישועות אשא בבת אחת באמור והוא ענין מאז"ל לעתיד לבא הקבה עושה סעודה לצדיקים ואחר כך אומרים לאברהם שיברך ברבת זימון כו' עד שאומרים לדוד והוא אומר אני אברך כו' וזהו כוס ישועות אשא כמפורש אצלנו במאמר הנזכר כי על היות אז ישועה כוללת ארבעתן קראו כוס ישועות שהם כנגד ד' אותיות שבשם הנשלם אז על ידי נקמתו יתברך מעמלק הוא אדום מה שעד הזמן ההוא לא היה כביכול השם שלם כי יד על כס יה כו' וזהו ובשם ה' אקרא כלומר כי גם שבזמן הזה אין אומרים אפי' לרבוא רק נברך אלהינו אז לעתיד שיושלם השם נאמר ה' אלהינו וזה אחשוב יאמר ובשם ה' אקרא שהוא שלם כאשר כוס ישועות אשא בזימון ונשוב אל ענין התכת המקרא שאומר דוד ידעתי ה' כי לעתיד כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא:

יד

אך שאלתי ובקשתי הוא שיבנה בית המקדש עתה בימי באופן שנדרי שהם קרבנות לה' אשלם נגדה נא לכל עמו באחד משלש רגלים או בחינוך הבית וזהו אומרו נגדה נא כלומר עתה והוסיף הה"א באמרו נגדה לרמוז על השכינה השורה על הבית הנמשלת לה"א.

טו

והלא זו מדתך ה' שיקר וקשה לפניך לאמר לחסידיך שימותו כמאמרם ז"ל על פסוק זה שהיה קשה לפני הקב"ה לגזור מיתה על הצדיקים ואלמלא שהם שואלים מיתה בפיהם לא היו מתים ובזה יאמר אחר שיקר בעיני ה' לתת המותה לחסידיו גם שאיני חסיד:

טז

אנה ה' כי אני עבדך כלומר ותיקר מיתתי בעיניך והאריך ימי עד יבנה ב"ה ואם אינך עושה בגיני עשה על היות כי אני עבדך בן אמתך רות שהארכת ימיה עד שלמה כמ"ש ז"ל שזהו ותהי משכרתך שלמה אל תקרי שלימה אלא שלמה וכן היה לה ששם הושם לה כסא אצלו שנאמר וישם כסא לאם המלך לאמה של מלכות היא רות כלומר תתחבר זכות היותי עבדך עם היותי בן אמתך והארך לי כמוה עד אז ואבקר בהיכלך כי גם שלא אשא כעת כוס ישועות לקרא עליהם בשם ה' לפחות על אשר פתחת למוסרי שהצלתני מכמה צרות שהיו לי מוסרות שהייתי במאסר על המשכב שהבריחני ממנה מיכל ובקעילה ובמערה עם שאול ואתה פתחת לי:

יז

על כל אלה אני נודר ב' זבחים א' על כל הטובות שגמלתני וא' על התודה שהוא על שזכיתני להודות לך שהוא על דרך מודים אנחנו לך על שאנו מודים לך וזהו שלא אמר לך אזבח תודה אך הם ב' זבחים ושניהם נדר מעתה ואמר הנני נודר ב' נדרים אלה וגם אני עתיד שבשם ה' אקרא שהוא בשם על ידי הכוס הנזכר והנה ענין ה' אינו עתה:

יח

אך לענין הנדרים אפשר לשלמם עתה בבית ראשון שיבנה בימי או לעתיד בשלישי והנה אני נדרי לה' אשלם או עתה או לעתיד אך בקשתי הוא שיהיה נגדה נא שיהיה עתה נגד כל עמו שיראו אויבי ויבושו

יט

שגם המקדש ההוא מתייחס לבית אלהים רוחני שעל כן יעקב קראו בית שהוא מעשה אלהים שהבית ראשון ושני שהם מהעולם הזה מעשה גשמי הוא בערך הבית ההוא כחצר לפני הטרקלין. ובזה יאמר אע"פ שב"ה זה הוא בחצרות בית ה' והיה טוב בשלישי עכ"ז לא יבצר היות בו בחינת ב' העולמות העולם הזה הנברא בה"א והע"ה הנברא ביו"ד וזהו ה"א יתירה בתיבת נגדה ויו"ד יתירה בתיבת בתוככי ועל כן הללויה הן ב' האותיות של ב' העולמות:

(יג) או יאמר ידעתי כי לעתיד כוס ישועות אשא וגם בהקרא בי שם ה' אז אקרא בזימון כי משיח הוא א' מהנקראים בשם ה' כמאמר רשב"ג:

(יד) אך שאלתי הוא שנדרי לה' אשלם שנדרי אם אמצא מקום לה' שאבנה בהמ"ק נגדה נא שהוא עתה:

(טו) והטעם כי יקר הוא וקשה לפני ה' המותה לחסידיו ואם תקרב מיתתי טרם יבנה יאמרו אויבי כי לא חסיד אני:

(טז) ואנה ה' כי אני עבדך ועשה שיודע וגם ידעו שהיותי בא מרות אינו פיסול כי אמתך היא כמ"ש ז"ל שאמר לה בעז את מן האמהות ולא מן השפחות ואם באתי ממנה הוא כי עי"כ פתחת למוסרי והוא הנודע מחכמי האמת שנפשו היתה אסורה תוך הקליפות וע"י לוט יצאה וזהו פתחת למוסרי וככתוב אצלנו על מואב סיר רחצי לך אזבח כו' כדלעיל:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.