אלשיך/תהילים/צז

אלשיך תהילים צז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ה' מלך תגל וכו' הנה במזמור הקודם אמר מרע"ה בעל המזמורים האלה כי כאשר ה' ימלוך ישמחו השמים ותגל הארץ מאור שפע שיושפע טובה בעולם אמר עתה אשר אמרתי כי בהיות שה' מלך תגל הארץ היינו שישמחו איים רבים הם הרחוקים אשר לא הצרו את ישראל:

ב

אך לא הקרובים סביב כי אם ענן וערפל סביביו שהם כחות רוגז ודין כנודע לקרובים סביביו כי הם אשר הצרו את ישראל והביטה וראה נפלאות אל אשר יפלא בין הצדיקים לצריו יתברך כי הנה הצדיקים אשר צדקתם בזמן ההוא היא אשר עשו צדק ומשפט כי ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה הם יהיו אז מכון כסאו מרכבה אל השכינה עם היותה אש אוכלה שיתענגו בה:

ג

והרשעים אין צריך לומר אש השכינה עצמה כי אפילו האש אשר לפניו תלך הוא אש בהיקותו המבהיק ומתפשט לפניו תלהט סביב צריו כי בבת אחת מה שמענג את הצדיק תלהט הרשעים:

ד

ואל תתמה כי הנה אין כל חדש כי מעין זה היה במתן תורה כי האירו ברקיו תבל שכל תבל היו מאירים ברקי קרני אור השכינה ואז היו ב' הפכים יחד והוא כי ראתה הארץ כי כל יושבי ארץ ראו ויכלו לסבול אשר אין ספק שניצוצות השמש כאין לערך ברקי אורו יתברך ואין סובל ומצד אחר ותחל הארץ וזהו ראתה ותחל הארץ:

ה

ומה היה חיל הארץ הוא כי הרים כדונג וכו' ולא בלבד מלפני ה' כי אם מלפי אדון כל הארץ הוא אדני הוא שכינה ולא אמר מפני אלא מלפני שהוא ממה שהוא לפני שהוא מהתפשטות ברקי זיוו:

ו

ושמא תאמר והלא זה יפלא דהא לא עביד קב"ה ניסא לשקרא ואיך ראתה כל הארץ שהוא כל העמים ונתן להם הוא יתברך כח לסבול לז"א שהוא כי רצה ה' לעשות ב' דברים שהגידו השמים צדקו שמה שנמסו הרים כדונג יכלו לסבול ישראל וזה יגידו השמים שהוא מאמר רבי יהודה במכילתא שהיו ישראל משולהבים מאש של מעלה ואמר הקב"ה לשמים הזילו על בני טל וכו' הרי כי הגידו בזה צדקו יתברך ומה שסבלו העמים הראיה עם היותם רחוקים שלא הגיע אליהם שיעור חום שהיה לישראל כי נתן להם ולעיניהם כח לסבול הוא כי רצה ה' לפרסם כבודו בכל העמים וזהו וראו כל העמים כבודו:

ז

יבשו בל עוברי כו' הנה פסל יקרא של אבן או עץ ואלילים הם מה שלמעלה שהפסל הוא דוגמתו כשמש ירח או שר או מלאך כנראה מאמרו כי כל אלהי העמים אלילים כי שם כלל העליונים שאם לא כן אלא בשל עץ ואבן איך להורות הפרש אמר וה' שמים עשה. ונבא אל הענין אמר כי לבלתי יתבוששו בהשתחוות לפסל נסך חרש יש מהם יתהללו לאמר שאינן כזולתם שלא יכוונו רק אל הדומם כי הם לא יכוונו רק אל האלילים ולא שהם קוראים דוגמתם אלילים רק אלהים כי אם שרוח הקדש מכנה בלשון הבלים והענין שאמר מרע"ה איזה סימן אתן לכם שיתחיל ליתקן העולם שהוא כשיכנעו שרים של מעלה הלא הוא כאשר תראו שיבושו כל עובדי פסל גם כת המתהללים שאין עובדים כי אם העליונים אז הוא הוראה שהשתחוו לו כל אלהים כי מידי איתרע מזלייהו ותשש בטחונם. או יאמר דברים כפשטם כי בימים ההם תגלה ותראה מלכותו לעיני הכל שיראו כי ישראל ישמחו ויעלצו לפני אלהים ואש מלפניו תאכל צריו שאין זה כי אם גלוי שכינה לעיני הכל והנה בראות שרי האומות כך יראו מאשו יתברך ויבואו וישתחוו לפניו יתברך ברוב ההודאות ואמר שגם בראות כל עובדי וכו' שלהבה תלהט צריו לא יבושו כל עובדי פסל המתהללים באלילים עד ראותם שישתחוו לו כל אלהים שישפילם אז ה' עד יבואו וישתחוו בפועל לפניו יתברך ומי שנתן כח לעיניהם לראות גלוי שכינה מכל שכן שיתן לראות בהשתחויית שריהם:

ח

ויותר השכלה תהיה לציון ובנות יהודה מהגוים ההם כי הגוים לא יבושו בשמיעה ולא בראות תלהט סביב צריו עד ראותם שישתחוו לו שריהם אך ציון וכו' מהשמיעה האמינו ושמחו וזהו שמעה ותשמח ציון וכו' למען כו' לא על טובת עצמם רק למען משפטיך ה' שידעו גוים משפטיך ה' שהם עשות שפטים עם רחמים כאחת שישראל נהנים מזיו השכינה והם מרכבה וכסא ועם היות אש אוכלה סובלים ומתעלצים וצריו יתברך מאש שלפני ה' מתלהטים.

או יאמר שמעה שהשתחוו השרים ותשמח ציון ותגלנה וכו' וטעם שמחתה הוא למען משפטיך ה' שיודעו בעולם:

ט

ואל יאמר איש אולי מה ששמחה הוא מפני שבחרבן נסתלקה שכינה והניח הממשלה לשרים ומהם בא מה שהוצת אש בציון ובנות יהודה שעל כן היו גוים מרקדים בהיכלו ושותק ולכן שמחה עתה שחזרה המעלה לה' לזה אמר חלילה וחס שכך עלה אפילו במחשבה כי לא כן הוא חלילה כי אם יאמינו כי גם כאשר עתה ה' עליון מסולקת שכינה למעלה עם כל זה גם אז מאד נעלית על כל אלהים הם אלהי העמים כהוברי השמים ושרים כי הוא יתברך עליהם ומידו נותן להם אשר גזרה חכמתו להצלחה הראויה להם בזמנים הללו אחרי אומרו כי מאז שמעה ציון את אשר יהיה לעתיד שמחה ציון כו' והנה היה אפשר לומר כי מה ששמחו הוא על העתיד כי כעת בזמן הגליות לא יבצר כי יעלה על רוחם כי מאז נחרב הבית נסתלקה שכינה על השמים ותעזוב הנהגת העולם לשרים ולהוברי השמים ועל כן היתה הצלחתם מאז. ואחשבה יהיה שיעור הכתוב לפי זה שמעה ותשמח ציון וכו' והשמחה היא למען יודע משפטיך ה' שמה שנעשה משפט בציון שהיו אומרים גוים מרקדים בהיכלו וכו' עתה יודע כי אלהי העמים אלילים בבואם בהכנעה לפניו שאם בידם היה כח מבלעדי ה' חלילה מה זו הכנעה אלא ודאי כי כאשר אתה ה' היית עליון מסולק על כל הארץ מאד נעלית וכו' כי מלכותך מלכות עולם:

י

אהבי ה' כו' אחרי אומרו כי גם שלות הרשעים בהשגחה היא גם בזמן סילוק שכינה כי בשום זמן לא עזב ה' את הארץ יוכל איש לדבר איך הכל בהשגחה ודרך רשעים צלחה וידם רמה ותקיפה וצדיקים בחוסר לחם ויסורין וגם מה שאדם אוכל פירות בעה"ז גם זה לא יותן למו ומהיותם אך נכאים יכופו ראשם תחת רשעים מדאגה מדבר פן יצרו להם וה' לא ימחה בידם לבלתי בטל בחירתם על כן על שלות רשע ידבר בפסוק זה ועל חסרון טוב הצדיק בפסוק שאחריו ובראשון החל ואמר אוהבי ה' שנאו את מי שהוא רע ואל תחושו להצלחתו כי אם שנאו אותו ואל תשיתו לב פן תפלו בידם ואין מציל מפני הבחירה כי הנה מי ששומר נפשות חסידיו מן חטא שאינו מניחם ביד כחות סמאל הוא שטן הוא יצר הרע ומכל כחות המחטיאים העצומים מן הרשעים שאינו מניחם בידם לבא לידי חטא כי רגלי חסידיו ישמור שלא תבא תקלה על ידם מכל שכן הוא שמיד רשעים יצילם בל יהרגו אותם ובמה שאמר מיד רשעים ולא אמר מרשעים הורה מה שכתבנו בביאור משלי כי הוא יתברך מניח את הרשע בבחירתו יכין כל הכנותיו עד יפרוש רשת ליד מעגל הצדיק לאספו במכמרתו ואחר כך ממציא דרך לצדיק שלא יפול בלכד ההוא וזהו אל תירא כו' ומשואת רשעים כו' כי ה' יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד שהוא מלכד של שואת רשעים הבחירים וזה יכוון פה כי שומר נפשות חסידיו שהוא כי עם שהיצר הרע עושה כל הכנותיו מרחיק הוא יתברך את חסידיו בל ילכד ברשתו כן גם על דרך זה אומר כאן מיד רשעים יצילם שעם היותם בידם הוא רשת טמנו לו משם יצילם ולא בלבד מרשע אחד כי אם גם מרשעים רבים:

יא

אור זרוע כו' הנה על אשר יראה הצדיק שלות רשעים שעל ידי כן היה חושש ונופל חתיתו עליו הנה תיקן בפסוק הקודם ועל מה שיראה ביסורי הצדיק בעה"ז ולא יאכילוהו לפחות פירות מעשיו בעה"ז ופירות תורתו לזה בא ויאמר אור זרוע כו' והוא מאמרנו על פסוק להנחיל אוהבי יש כו' לומר אל תשיתו לב אם תראו אוהבי משוללי טובה בעה"ז אפילו פירות מעשיהם כי הנה לא מבלתי היות מה ליתן להם שם אני נמנע מלתת להם טובה בעה"ז כי הנה להנחיל אוהבי יש ודאי מה להנחיל כי אם כונתי הוא כדי שואוצרותיהם אמלא שאוצרותיהם של העה"ב אמלא ע"י מה שאצרף הפירות עם הקרן ואעשה הכל אושר רוחני עד המלא האוצרות על אשר היה בם מקרן הזכיות וזה יאמר פה אור זרוע כו' לומר אור פירות טוב הצדיק זרוע לו כי כזורע כור תבואה ומצמחת ומתרבית עד מלאת אוצרות ממנה כן אור טובם של עהז אשר הוא מועט כי גשמי הוא זרוע לצדיק שמתגדל עד מלאת אוצרות ולישרי לב מקבלי יסורין ביושר לבב ובשמחה אצ"ל שזרוע להם פירותיהם כי אם גם שמחתם על היסורין ששמחים ביסורין מיושר לבם גם זכות השמחה זרוע להם להעשות אושר רוחני גדול נוסף על זכות תורה ומצות אשר להם:

יב

ואם תאמרו במה ינוחמו הצדיקים סובלי יסורין בעולם הזה הלא הוא שמחו צדיקים בה' כי גם שכינתו בגלות כ"י וכאשר מרגלא בפומייהו דרז"ל האומרים שאומר הקב"ה אני לא שמחתי כביכול בעולמי ואתם תבקשו לשמוח בו וכן אמרו כי בזה יתנחם הצדיק סובל יסורין כי דיו לעבד להיות כרבו וזה יאמר שמחו צדיקים בה' כי במה שהוא יתברך גם הוא אין לו שמחה בעולמו שמחו בה' כי שמחה היא הדמות ליוצרכם או בה' בעולם העליון או לעתיד כאשר ישמח ה' במעשיו כי דיו לעבד להיות כרבו והודו למי שעשה זכר קדשו בכם וזהו והודו לזכר קדשו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.