אלשיך/תהילים/יא

אלשיך תהילים יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

למנצח כו'. גם זה ידבר על ענין הגלות והוא על פרטות צרה הגדולה שבגדולות הלא היא בגזרות אשר עמדו עלינו להמיר כבודנו חלילה כמפורסם בספרי האף והחמה אשר ניתכה עלינו בגליותינו ומה גם על גלות יון שנתנו עיניהם להשמיד על התורה ועל העבודה כמאמר רז"ל שהיו אומרים כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל וכן בענין חנה ושבעה בניה וכמה רבבות נהרגו למשחית על דבר כבוד שמו יתב' ועל זה אומרת רוח הקדש כאלו ישראל העומדים נגד הבאים להעבירם על דת כאלו הם המדברים ואומרים כלם כאחד בה' וכו' והוא כי הנה הטענה שבה היו באים עלינו היתה באמרם אל נפשנו נודי כי תסע מעל אלהיה כי האלהים אשר היה חזק כהר לעזרנו כבר כצפור נודדת מקנה פרח ונסתלק מעלינו בהחלט וטרם ישימו מצח לעומתם לבטל טענתם היו פותחים פיהם אל ה' ואומרים אליו בך ה' חסיתי להתריס נגדם ומתחילים נגדם ואומרים איך תאמרו לנפשי נודי משרשך שהוא בהמיר כבודה בטענת אמור כי הרכם ה' צפור הוא לומר ידמה לצפור הנודדת מקנה כן עקר דירתו והשגחתו מהארץ הלזו הנשמה בהחלט וענין התמיהא כי אלו אל הגוף שעליו ימשלו היו אומרים היה מקום לדבר כי זה מאמר האויב תמיר כבודך שהוא איבוד הנפש או תהרג שהוא איבוד הגוף כי הלא כל הרעה אשר ביד האויב לעשות אינו כי אם לגוף כי יאמר ישראל הרגני נא הרוג את גופי ואל אראה ברעת נפשי להמיר טוב ברעה כי לא תמשול רק בגופי והוא מאמר חנניה מישאל ועזריה לא חשחין אנחנא על דנא פתגם כו' שהוא על זה הנוגע אל הנפש פתגם להתבותך וכן הכיר נבוכדנצר באחרונה באמרו ויהבו גשמהון כו' לומר כי עשו בחכמה שלא שמו מנגד כי אם גשמהון שהם הגופים אך לא הנפש כי בה הם משלו ולא המלך וזה מאמר המשורר על אשר יבקשו נפשו להמיר כבודה הנה על הגוף יתכן תמשלו אך איך תאמרו לנפשי נודי כו' כי על הנפש מי יוכל למשול כי אין המלך יכול עליה כ"א על הגוף כי גם בהמית את עוברי רצונו את הגוף הם ממיתים ולא את הנפש ואיך תאמרו לנפשי כו' ואם נאמר כי דוד על נפשו ידבר והיא כי היא העתידה לגאול את ישראל שהוא המלך המשיח ועל המדברים נגדה על מה שאחר החרבן אומר דוד מעתה הנה בך ה' העתיד להיות שלם בארבע אותיותיך חסיתי כי אגבך תושיענו כי ישועתו של הקב"ה ישועתן של ישראל וזהו בך ה' חסיתי איך תאמרו אויבי ישראל לנפשי נודי נעה ונדה כי אין תקומה תשובי לנוח במלכות בישועה כי הרכם היא שכינה שהיא מעוזכם אינה למטה בארץ שעליה תבטחו שבצאת מהגלות תצאו אתה כי הלא הרכם הפורח כצפור כי כך עלתה ונסתלקה עד עולם:

ב

כי הנה הרשעים כו'. אמר מאין יצא להם שעזב ה' את הארץ ואמר כי הנה הרשעים קרה להם כדורך קשת ואח"כ כונן החץ על היתר לירות אלא שלא הגיע החץ אל הלב אשר בקשו להמית כי היה באפל וחשך ולא נעשית עצתם והוא כי ההקדמה וההנחה להוציא ממנה תולדה ונפקותא היא נמשלת לקשת והנפקותא נמשלת לחץ היוצא מהקשת והמור' בנפש בהאמין התולדה ההיא הוא נמשל אל אשר ירה יירה חץ שנון וימיתנו אלא שבהיות באופל לא יתיישר נגדו ולא ימיתנו והוא כי לומר הרכם צפור הקדימו תחלה הקדמה וכוננו חצם זה על יתר והנחת ההקדמה לירות ולהמית בסברא זו:

ג

ופירש הנמשל ואמר כי הקשת אשר דרכו הוא אומרו כי השתות יהרסון כו' והוא אמרם הנה אשר שלטנו בעמו יש טענה שהיה על כי חטאו לו אך הבית המקדש וציון וירושלים מה חטאו כי לא די שהיינו מרקדים בהיכלו כי אם השתות יהרסון עד היסוד צדיק הוא צדיקו של עולם מה פעל לנו על הרוס השתות שלא חטאו הנה זאת היא הקשת דרוכה והחץ אשר כוננו עליו היא הנפקותא הוא אמרם הרכם צפור כי אין זה כי אם כי עזב ה' את הארץ ובחץ הזה בקשו לירות והוא במו אופל כי חשכה להם מלהתיישר חצם בלבנו כי אנו ישרי לב לא נטה ימין ושמאל את לבנו מאמונתנו:

ד

ה' כו' הנה זאת תשובתנו כי הנה בין עודנו יתב' פה בהיכל קדשו בבית המקדש של מטה בין כאשר נסחלק השמימה לא זז מהשגיח בפרטים עד חדרי בטן וז"א וה' בין עודנו בהיכל קדשו בין כאשר בשמים כסאו עיניו יחזו כו' וכפל ואמר עיניו יחזו עפעפיו יבחנו כי על אומרו ה' בהיכל קדשו שהוא בהיותו בהיכל קדשו שיש לו דירה בתחתונים ופה הוא עיקר שכינה אמר עיניו יחזו ועל אומרו ה' בשמים שעיקר שכינה שהיא כסאו עלתה לשמים שהיא שכינה בעת החרבן וידמה קצת לישן שסובל שגוים מרקדים בהיכלו הנה גם אז עפעפיו שהם כחות שכינה המתפשטים בעולם בכל מקום לפי כבודו גם הם יבחנו בני אדם ושמא תאמרו אם כן איפה שעיניו יחזו איך עפעפיו יבחנו וינסה בני אדם כאברהם שנאמר בו והאלהים נסה את אברהם כי מאשר ינסה יראה כמסכל מה שבלבו ועל כן יהי להם פתחון פה לומר כי בימי אברהם ויצחק היתה שכינה למעלה מהארץ כארז"ל שאברהם הורידו מרקיע שביעי לששי ויצחק לחמישי ועל כן הוצרך לנסות:

ה

לא כן הוא חלילה כי אם כן למה ינסה צדיקים ולא רשעים צבועים האם יותר יסתפק במה שבלב צדיק ממה שבלב רשע אך הנה צדיק בלבד יבחן ואם תאמרו למה ינסה את הצדיק אינו לדעת מה שיסכל כי אם יבחן והוא מאמרם ז"ל בב"ר שרצה הקב"ה לפרסם ולהודיע בעולם צדקת אברהם והביאו משל לקדר שאינו מכה אלא לחבית שלמה וכו' והוא כמפורש אצלנו שם שכוונו כי כאשר אין הקדר מכה בידו בחבית אלא להודיע שהיא שלמה לעם הקונים כן הוא יתב' עושה להודיע צדקתו לעולם כמ"ש ז"ל שהיו תמהים העולם למה היה עושה הקב"ה כ"כ בשבילו והנה הענין ההוא תקרא בחינה שהוא כזהב הנבחן באבן בוחן שמחכך אותו באבן ונבחן ערכו לפני הרואים וזה יאמר צדיק יבחן שהוא ענין בחינה כמדובר אך רשע כו' איך בחנם לחבבם בעיני העם אם אותם שנאה נפשו ואומרו ואוהב חמס הוא כי יש שני מיני רשעים הבלתי נגלים לבריות א' הרשע לשמים ואין הבריות יודעים שנית האוהב לחמוס את בני האדם שהם רעים לבריות אך אינו בפועל שיהיה נגלה לעם כי אם אוהב חמס בלבו כי תועבת ה' גם שניהם וגם שאין רעותם מפורסמות אין צריך לבחון אותם לגלות לעם רוע לבם כי אין רצונו לבחון רק לחבב את הטוב בעיניו אך אלו שנאה נפשו אך ודאי הכל גלוי לפניו:

ו

ימטר על רשעים מה שתראה שהוא יתב' סובל כל זה מהאומות אל תתמה על החפץ כי הנה ימטר על רשעים כו' אך ימתין עד יהיה מנת כוסם שימלא כוסם וסאתם. עוד יכוין מאמר רשב"י בספר הזוהר על פסוק המון כל הגוים אשר צבאו כו' אשר יצבאו לא נאמר אלא אשר צבאו כו' אלא שעתיד הקב"ה להחיות את כל ישראל ואת כל הגוים מ"ה עצמם אשר הרעו לישראל בדמותם בצלמם וכל איש ישראל אשר קבל צרה יכיר את כל אשר הרע לו ויאמר הנה זה עשה לי כך וכך ומיד רואה נקמתו מהם ובזה יאמר אל תתמה למה בכיניו של ישרי לב אשר סבלו גזרות רעות לא יראה נקמתו לעיניו כי הלא ימטר מן השמים על הרשעים כו' כשתמלא מנת כוסם שהוא לעתיד לבא:

ז

ולמה שצדיק ה' צדקות אהב על כן יעשה כל זה בפני הישר שסבל גזרותם כי כל ישר יחזו פנימו של הרשעים הנזכר כשתהיה כל הנזכר עליהם שיראה פנימו ויכירם ויתנקם מהם ואכשר שלהיות כל זה להם בגוף ונפש כאמור ייחד ארבע שפטים כנגד ארבע יסודותם שילקו כלם על יסוד האש אמר אש וכנגד יסוד העפר אמר גפרית שהוא מהעפר יסודו וכנגד יסוד הרוח אמר ורוח זלעפות וכנגד יסוד המים אמר מנת כוסם. וע"ד רז"ל האומרים ישר יחזו פנימו שרואים כת ישרים את הפנים בעמדם לפניו יתברך בעולם הבא אפשר יאמר כי אחר אומרו ימטר כו' על מאי דסליק מיניה שהוא על אומרו ורשע כו' חזר למאי דפתח ביה שהוא ה' צדיק יבחן כו' ואמר הנה מאשר הביא הוא ית' את הצדיק בגזירות רעות עי הצר הצורר אותו בשמדות ובנסיונות הנזכר הלא יראה כי את הצדיק לא יאהב ה' עם כל צדקות ה' אשר עשה עד יובא בנסיון ויסבול ביושר לבב לז"א לא כן הוא כי הנה צדיק ה' צדקות שעשה הצדיק אהב אלא שישר יחזו פנימו שהיא מעלה גדולה על כן מביא את הצדיק אל גדר זה להנחילו אושר שיחזה פנימו והוא אשר לו יושר לבב ועומד בנסיון בכל לבו. או יאמר במה שכתבנו בביאור התורה פרשת וירא על מאמר רז"ל שאומרים על פסוק ה' צדיק יבחן שני משלים אחד משל לקדר שהקדרה שהיא שלמה מכה בה אך ברעועה אינו מכה ומשל שני והוא משל לפשתני כשפשתנו יפה מכה בו שהוא משביחו אך אשר כתבנו שכוונתם היא שלאחת משתי סבות מנסה ית' את הצדיקים אחד להודיע צדקתו להמון כקדר שלהודיע לקונים שהקדרה שלמה מכה בה להשמיע קול שיכירו כי שלמה היא כאשר ארז"ל באברהם שרצה להודיע צדקתו בעולם שהיו תמהים על היותו ית' כ"כ מגן לו והשני הוא כפשתני שלפשתן הטוב יכה למען השביחו כך הקב"ה את הצדיק מביא בנסיון למען השביחו כי ע"י הלחמו אז עם יצרו מזדכך ונטהר לבו עשר ידות על הקודם עד קדוש יאמר גם לגופו. ונבא אל הענין והוא כי שתי בחינות יש הא' משל הקדר והוא אשר כתבנו באמרו ה' צדיק יבחן כו' ועל אומרו ורשע ואוהב כו' הוצרך לסיים ולומר ימטר על רשעים כו' שלא יאמר איש אם שנאה אותם נפשו למה לא יאבדם לז"א ימטר ה' כו' אך מנת כוסם שהוא עד תמלא סאתם ורוחם עתה בא ואמר הבחינה השנית ואמר אותה כפולה והוא כי הנה הוא יתב' נקרא צדיק על עשותו הצדק ונקרא ישר על עשותו לפנים משורת הדין כד"א ועשית הישר והטוב כו' וארז"ל זו לפנים משורת הדין. ונבא אל הענין אמר כי צדיק ה' כו' לומר הנה יש עוד טעם שני אל נסיון הצדיק כענין נסיון יצחק ויוסף והוא כי הנה למה שצדיק ה' על כן צדקות אהב על כן צדיק ינסה למען ירבה מאז בצדקות ולמה שהוא יתברך נקרא ישר הוא עושה לפנים מן השורה לזכך ולהשביח את הצדיק ע"י נסיונות עד יחזו הצדיקים פנימו של עצמן שבעיני בשר להם יעצרו כח לחזות את פנימו הוא צלם אלהים שבפניו וקירון פנים שבפניהם שהוא תכלית גדר זיכוך החומר:

או יאמר למה שהוא יתברך צדיק צדקות שאדם עושה אהב אך לא יעשה שהצדקות יהיו נעשות מלאכים אבל למה שהוא ישר עושה לפנים מן השורה עושה שכל יושבי עולם העליון אשר שם הזכיות יחזו פנימו של הצדקות הנזכר שיעשה אותם בריות בעלי פנים שהוא היותם מלאכים:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.