אלשיך/איוב/לג

אלשיך איוב לג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ואולם שמע נא איוב מלי ואל תשיב בתוך דברי כי אם וכל דברי האזינה עד תומם:

ב

הנה נא פתחתי פי בהקדמה שהקדמתי עד כה וראית כי תוכי כברי שדבר לשוני בחכי הנגלה כנסתר בלי חנופה לא לך ולא לרעך:

ג

מזה תדע כי יושר לבי אמרי ומה שהוא דעת שפתי במה שיבא בעיקר תשובתי תכיר אחרי כן כי ברור מללו:

ד

כי לא אירא משום אדם כי רוח אל עשתני וגם עד סופי נשמת שדי תחייני כלומר כל כך אמצא חן ושכל טוב בעיני אלהים כי אם שרוח אל על צד החסד עשתני כשבראני אחרי כן בתחיית המתים על ידי מדתי זאת להיות תוכי כברי אזכה שאפילו מדת שדי השודדת תהפך לי לרחמים ולא בלבד מדרגת רוח כאשר רוח אל עשתני כי אם גם מדרגת נשמה העליונה הימנה וזהו ונשמת שדי תחייני:

ה

אם תוכל השיבני וכו'. אם תהיה כדאי להשיב על דברי השיבני אך בזאת שלא תאמר אלי לך לביתך ושלא בפניך אערוך תשובה ומחר או מחרתו אשיב לך כי אם ערכה לפני ולא אחוש אם תאריך זמן עודך לפני כי התיצבה כל מה שתרצה ולא אחוש כיון שהוא לפני:

ו

הן אני כו'. לבל תבעת מלדבר נגד ה' בעענות תלונותיך על כן הן אני בדברך עמי כפיך לאל כי במקום הויות פיך לאל יהיה עמי כי אני כביכול במקומו יתברך ואשר היית מדבר נגדו טוב תדבר עמי ולא תאשם כי מחומר קורצתי גם אני וטוב לך תדבר דבר נגדי שאני במקומו יתברך ולא כאשר עד כה שהיו דבריך כמדבר פנים בפנים עמו יתברך כענין הטוב לך כי תעשוק כו' כי תחשב יותר להעזה:

ז

ועוד כי הנה אימתי לא תבעתך מלדבר כל אשר בלבבך ואכפי כו' ואם כן טוב לך דרך זה שאהיה אני אמצעי שלא תבעת כאלו בדברך פה אל פה:

ח

אך אמרת באזני וכו'. כלומר שבא הדבר באזני בלי דברך עמי וקול מלין הברת מלין בלי דעת אשמע והוא שאמרת זך אני וכו' ישם בסד וכו':

יב

והן זאת שאמרת לא צדקת אענך הוא מה שאענך כי לא אוציא על זה זמן להמתיק טעמים רק אמור לך לא צדקת. או יאמר על זאת לא צדקת שאענך על זה כלל בטעמים כי ירבה וכו' בתמיה כי אינו כמלך בשר ודם שירבה ויגדל מהעם שמעשירים ומגדלים אותו ולכן ישם בסד רגלי קצתם ליקח מהם כי צריך אליהם אך לא כן הוא יתברך כי האם ירבה אלוה מאנוש כי הלא ממנו הכל:

יג

אך יש דבר אחר שעליו אענך והוא מדוע אליו ריבות באמור כי בל דבריו וכו' באמרך אם יחפוץ לריב עמו לא יעננו אחד מני אלף וזהו כי כל דבריו לא יענה שהוא כי אם קצתם שהם פחות מאחד מני אלף כמאמרו באומרו לא יעננו אחד מני אלף:

יד

ומה שקשה לו הוא כי לא ידע האדם על מה הוא לוקה ועל ידי כן לא יתקן אשר עותו כמפורש למעלה אך לא כן הוא כי אם אין לך אדם שלא ירמוז הוא יתברך לו אם דעתו יתברך נוחה הימנו אם לאו והוא כי באחת ידבר אל לכל אדם לגלות לו ענינו לפניו יתברך לתקן דרכיו ואם לא יזהר באחת אז בשתים שישנה בדרך שני לא ישורנה את הראשונה על כי לא נזהר על ידה:

טו

ופירש ואמר האחד בחלום כו' כי אדם אין שבחלום לא יגלה הוא ית' את אשר נגזר עליו למעלה למען יתקן מעשיו וזהו תתחלק למדרגות לפי איכות האדם אחד בחלום סתם לכל אדם ב' למעלה הימנה והיא חזיון לילה שמחזה מה' יחזה. ג' בנפול תרדמה שאינו שישן כדרכו בלילה ומראין לו בחלום מחזה שדי כי אם שברצות ה' לדבר עמו מפיל עליו תרדמה לגלות אזנו והיא תרדמה של נבואה האמורה בבראשית רבה וזאת תהיה אפילו ביום על אנשים שהם חשובים ולמעלה מזה אשר גם ביום בלי תרדמה כי אם בתנומות היא שינה קלה נים ולא נים הנקראת תנומה מראין לו שהוא גדר גדול של נבואה וזה הוא מה שבאחת ידבר אל:

טז

ומה שאמרתי ובשתים לא ישורנה הוא כי ובמוסרם יחתום והוא כי אם לא ישוב על יד החלום בדרכים הנז' אז בדרך שני ידבר בו ברמז והוא שיביא עליו יסורין מעין מעשיו למרקם שיראה ויתקן ואז בזאת השנית יחתום כי זאת היא החתימה כי לא ישוב עוד להראות לו בחלומו דבר והוא פירוש אל אומרו ובשתים לא ישורנה שהוא את הראשונה היא מראת החלום כאמור והיא כתשובה אל איוב שאחר שבאו עליו היסורין לא גלה אזנו בחלומו:

יז

להסיר אדם מעשה כו'. אמר כי היסורין הן להסיר האדם על ידם מעשה רע מעל עצמו בל יעשנו עוד וגם להסיר גאוה מגבר שיכסה אותה מבני אדם כי למען יכנע ויסיר ממנו את אלה יהיה לו המוסר הנז':

יח

ומה טוב לגבר כי ישא עול יסורין בגופו בעולם הזה מהיות שמור לו רעתו לגיהנם כי הלא ביסורי החומר כי עפר הוא מציל וחושך את הנפש מני שחת שלא תאבל עליו בקבר וגם חייתו שלמעלה הימנו הוא הרוח הבלתי נשאר בשחת הוא הקבר הלא גם לה יועילו יסורי החומר שתנצל חיתו מעבור בשלח של מלאך המות כי עתה ע"י יסורי העולם הזה לא יומת על ידי מלאך המות כי אם על ידי מלאך קדוש:

יט

ועוד יוסיף להיטיב הוא יתברך כי יביא לו היסורין לאט לו בהדרגה שמא ישוב בינתים וירפא לו והוא כי תחלה והוכח במכאוב כו' ועדיין רוב עצמיו איתן חזקי' ובריאים:

כ

ואם לא ישוב עוד מעט וזהמתו חיתו לחם שחיתו תמאיס בעיניו את הלחם ועדיין מאכל חשוב מאד שאדם מתאוה לו הניתן לחולים יערב לו אך עוד מעט שאפילו נפשו היא הבחינה הקרובה יותר אל החומר תמאיס בעיניו גם מה שהוא מאכל תאוה. ושיעור הכתוב וזהמתו כו' ונפשו ג"כ זהמה את מה שהוא מאכל תאוה:

כא

ואחר שמואס את הכל יכל בשרו שיתמרק ולא שיכלה לגמרי רק מרואי שנראה כאלו כלה בשרו וגם יכל שופו עצמותיו אלא שלא רואו לעיני בני אדם כי מתמרקים בפנים:

כב

ועוד מעט ותקרב לשחת נפשו הוא לקבר שעליו תאבל וחיתו שלמעלה מהנפש תקרב לממיתים הם כחות מלאך המות למות על ידם:

כג

ואז יעמד בדין של מעלה אם יהיה לו זכות ליפטר ואז אם יש עליו מלאך והוא כי כל מצוה ומצוה שיעשה איש נעשית מלאך יחופף עליו בנפשו וז"א אם יש עליו מלאך והוא מליץ אך לא כל מלאך מליץ יציל כי אם אחד מני אלף והוא אשר עשה ביושר בלי פניה ולא כל מצוה של יושר שוה אצל כל אדם כי אם הכל לפי מה שהוא אדם כי יש תציל לאיש אחד ולגדול הימנו צריך גדולה הימנה או יושר יותר בשלמות או לאחד במצוה אחת ולחבירו על מצוה של בחינה אחרת לפי בחינת נפשו וזהו אומרו להגיד וכו' כלומר להגיד בב"ד של מעלה זכות לפי מה שהוא אדם היושר המתייחס אליו וזהו לאדם ישרו:

כד

ויחננו כו'. הנה היה אפשר ינוכה הזכות והיושר ההוא בחיותו מחליו ונמצא מתבטל מציאות המלאך ההוא שנעשה במצוה ההיא כי הוא עצמו הזכות לז"א ויחננו הוא יתברך את המלאך ההוא ויאמר למלאך פדעהו את האיש מרדת שחת ולא תהיה אתה הכפר שתנוכה ותתבטל כי אם הנה בלעדך מצאתי כפר הוא מה שנתמרק גופו בחליו:

כה

כי הלא רטפש ונתרכך בשרו ונתמרק מחמת הנוער הוא עונות הנוער וישוב לימי עלומיו בלא היו בהן חטא כן הוא עתה שנטהר ובזה נעשה חן וחסד עם המלאך ההוא שהוא הזכות כי ישאר קיים ולא ינוכה ויתבטל:

כו

יעתר כו'. אמר ראה נא הטובה הגדולה אשר עשה לו הוא יתברך בהביא עליו את חליו כי מלבד מה שלא מת בעונו עוד לו כי מעתה יהיה רצוי מאד לפניו יתברך מה שלא היה לו כן אם לא מירק אשמותיו כי הלא על ידי כן הוא לחן לפניו יתברך מעתה כי יעתר אל אלוה וירצהו והוא בשום לב אל אמרו יעתר לשון עתיד וירצהו לשון עבר בפת"ח הוי"ו אך יאמר ענין והיה טרם יקראו ואני אענה וזהו כאשר יעתר שיבא להתפלל כבר וירצהו שטרם יקרא נענה והטעם הוא וירא פניו כו' והוא כי טרם יחלה היו לו זכיות אלא שעל חטאתיו אשר חטא שחת צלם אלהים מפניו והיה רחוק מלהשמע תפלתו ככתוב אצלנו על פסוק הראיני את מראיך השמיעני את קולך וכן כל צדקותיו אשר עשה היו רחוקים ממנו כל עוד שעונותיו מבדילים בינו לבין קונו כן כל זכיותיו מובדלים למעלה מנפשו אמר ראה כמה הועיל לו חליו שעל ידי כן אל אלוה וירצהו והטעם כי פניו המיוחדות לו הם בצלם אלהים שנפרד ממנו עתה על יד תרועת הצרה שב אל ה' וירא הוא יתברך פניו ע"י תרועת הכנעתו בחליו ואז וישב לאנוש צדקתו אשר היתה רחוקה ונפרדת ממנו עתה שבה צדקתו ותדבק בו הן זכיותיו שהיו בדלין ממנו ובזה דבק הוא בו יתברך:

כז

ישר כו'. אחר שהוא יתברך רפאו ראוי יביט על אנשים שהם חשובים ככל הנשים שבמקרא שהוא מושב זקנים להודות לה' חסדו אשר גמל לו ויאמר להם טוב להודות לה' כי גם שהגוף סבל החולי בשביל הנפש שורת הדין היה כי הלא אנכי הגוף חטאתי ואת מי שהיה ישר הוא יצה"ט כח הנפש העויתי והחטאתי כי לפי האמת עיקר החטא מהגוף ולא מהנפש הקדושה היא וע"כ ולא שוה לי כ"א אדרבה לקיתי כלומר ועל כן ראוי אני לעונש גדול כי הצרותי את זולתי במה שלא ההניתי את עצמי כי לא שוה לי:

כח

ועל כן שהחומר היה עיקר החטא ביסורין שעלי הוא יתברך פדה נפשו וכתיב ביו"ד לומר נפשי שהוא שלו יתברך מעבור בשחת אפי' העברה ע"י יסורי הגוף שהוא היה הסיבה וחיתו הוא הרוח באור תראה שלא תהיה כאשר העומד בחושך רואה משם מה שבאור כן היה זה על ידי העונות היתה בחשך ואם היתה מתה אז היתה מתוך החשך מגיהנם רואה אור מעשיה הטובים מתראים לה משם ומהם לא תאכל ולא תהנה אך עתה על ידי היסורין הללו ומירוק העונות וישיבו לו צדקותיו תהיה באור ובהיותה באור תראה יותר אורות וחופות ולא מתוך החשך כאשר בתחלה: או יאמר באור תראה כי הן האדם בהביטו על ניצוץ השמש תתשכנה עיניו מראות נמצא כי האור ימנע ראותו ואין זה רק מחמת חולשת עיני בשר לו אך אם היו עיניו בהירות בעלי רוחניות היו רואות אמר כי וחיתו באור עליון שתהיה בו תראה אז יותר על ידי מה שנזדככה במירוק ותשובה:

(כז) והנה רז"ל פירשו הפסוק על מי שחטא לחבירו שישור ג' שורות של שלשה בני אדם לשאל ממנו מחילה ולפי דבריהם יפורש הכתוב כי אחר קומו מחליו ונתמרק אשר חטא על הנפש בינו לקונו טוב לו יטהר גם מאשר חטא לחבירו ועל כן ישור על אנשים לרצותו ולהיות כי דרך אנשים נמהרי לב בבואם להשלים עם רעיהם אשר חטאו להם לדבר ולומר הנה נראה לי כי אתה אשמת לי יותר מאשר חטאתי לך אך אחרי ראיתי שהקפדת ונראה לך שאנכי חטאתי לך לכן הנני שואל מחילה ממך והנה דרך זה ישר לפני איש ואחריתה כיום מר כי עתה יוסיפו לחטא ותשוב המריבה לראשיתה כי הלא חבירו ישיב ויאמר האם זאת התשובה והחרטה כי תאמר כי בעיניך תבינו עלי אשמת דבר ולא עליך והן אתה קצפת ותחטא ותדבר אלי דברים קשים כגידים ולא כן אנכי עמך ואז יחרץ שכנגדו לאמר לו לא כן דברת כי אני הצדיק ומתקוממי כעול באופן כי לעת שלום והנה בעתה כי אז יחרצו להביע רעות רבות וצרות ולמלחמה יאמרו שתתחדש על כן החפץ שלום ורודפו לא זה הדרך ילך בו לעת שלום כי אם אמור לו הנה אנכי חטאתי לך ואם אתה דברת דופי נגדי אנכי הסיבותי שחרחרתי ריב ונתתי לך פתחון פה לדבר אלי סרה נמצאתי חוטא ומחטיא כי ישר אתה ואנכי העויתיך והחטאתיך על כן נעניתי לך מחול לי. והנה אין ספק כי כשמוע רעהו את דברי פי חבירו בהכנעה יתירה וענות צדק פניו יחורו ויקנא לבו בכשרון שכנגדו ויענה ויאמר לא כי אתה הצדיק ואני ואשר עמי הרשעים ובחסדך מחול לי אתה כי אמת עשית ואני הרשעתי באופן כי זה הדרך ישכון אור השלום להיות מהיום ההוא רעים ואהובים אהבת עולם לא תשכח והן אלה דברי אליהוא ישר על אנשים ויאמר חטאתי ולא בלבד חטאתי אני כי אם גם וישר העויתי כי שכנגדי היה ישר והעויתי אותו כי הייתי סיבה לענות בי סרה כי הייתי חוטא ומחטיאו ואפילו באשר העויתי אותו שיתריס נגדי לא שוה לי לא היה שוה לי כי עם שדרך אנשים שאם יחרף איש לאיש לא תתקרר דעת שכנגדו לומר אליו חירוף שוה אל הנאמר לו כי אם בסרח עודף תוספת מרובה על העיקר אך זה לא עשה לי כן כי אם עם היות שאני חטאתי תחלה והייתי סיבה כי את הישר העויתי והחטאתי שחרפני גם הוא עם כל זה אין צריך לומר שלא ייתר על מה שחרפתיו כי אם גם ולא שוה לי שלא נעשה שוה לי:

(כח) וכהתימי לומר שעל ידי החולי נתקן זה מעבירות שבן אדם למקום במה שנתמרק גופי וגם ממה שבן אדם לחבירו חזר אל הענין לספר בשבח הטובה שעשה לו הוא יתברך במה שהחליא אותו שעל ידי כן פדה נפשו כו' כמדובר בקודם:

כט

הן כל אלה יפעל אל כו'. הנה מכל דברי אליהוא אשר דבר לא עלתה ארוכה רק למחלת תלונתו כי כל דבריו לא יענה אך כפלים לתושיה מחלתו כעבות העגלה תתעבה ותגדל תלונתו כי הוא צדיק בעיניו ורע לו וממקום שבא אליהוא משם תצמח עוצם תלונתו כי הוא אמר כי להסיר אדם מעשה הרעה אשר פעל ועשה יוכח במכאוב על משכבו כו' ואם יש עליו מלאך מליץ כו' יפדעהו מרדת שחת ויקום וישוב לימי עלומיו כי יקום מחליו רצוי לפניו יתברך. והנה היה יכול להשיב לו איוב ולומר על אלה אני בוכיה כי חף אני ולא עון לי והוכחתי במכאוב על משכבי ולא שוה לי ועודני במכאובי ובצרתי על כן אמר לו הן כל אלה יפעל אל כו' והוא כי הנה איוב בויכוחו התלונן ואמר העלה נדף תערוץ כו' וביארנו כי אמר הן אמת כי אפשר להשיב כי זאת צרתי לא פשעי ולא חטאתי כי אם חטאת נפשי כאשר היתה באמנה עם הגוף הראשון ועתה שנתגלגלה בי אני עונותיו סבלתי אך הדבר הקשה על זה הוא כי לא ימנע או יש לגוף הסובל היסורין הנאה בכפר על הנפש אם אין אם אין לו הנאה למה יצטער הוא על מה שבנפש ואם גם לו הנאה למה גרעו הנאה זו מהגוף הראשון והלא טוב טוב היה כי הגוף הראשון יסתגף מעט והנשאר תקבל הנפש בגיהנם עד תום חלאת אשמותם ואחרי כן את הטוב יקבלו שניהם כאחד על כן בא אליהוא ויאמר אם מה שמסתגף הגוף השני היה לטהר הנפש ולהנאת הגוף הראשון שבו תקום בתחיה והגוף השני היה אבד הלא קושיתך גדולה על צרת השני וכן אם היינו אומרים שהגוף שבו תטהר יעלה עמה והראשון או השני אם לא נטהרה בהם עד השלישי יהיו עדי אובד גם זו רעה חולה כי הלא גם אשר לא נטהרה בהם עשתה בהם זכיות וגם התענה בתוכחות על עון ולמה יאבדו אך לא כן הוא כי אם שאין גוף נאבד רק מאותם שיורדים ואינם עולים שגופם כלה ונפשם נשרפת אך שאר האדם לא כן כי אם שכל גוף זוכה באשר נעשה בו כי אין הנפש דבר גשמי הבלתי מתחלק בלי חסרון ניכר אך הוא כל מצות אשר יעשה האדם יש לנפשו בחינות מתיחסות אל כל חלקיהן כנודע ליודעים חן וההיקש בפגימת כל עון ובכן אם דרך משל הושלם איש בקצת מצות אותה בחינת הנפש אשר היא מיחס המצות ההן היא הנשארת בעד הגוף ההוא ואשר משתלם בגוף השני בזכיות ובחינת מה שנפגמה בראשון ונתקן בשני גם הוא לשני באופן שלא תצטער על מה שמסתגף השני כי כל חלק בחינת מה שנתקן לו יהי וההיקש בשלישי. וזה יאמר הן כל אלה יפעל אל לומר כל ההכנות האלה שאמרתי שעושה הוא יתברך להשיב את האדם בתשובה שהוא לגלות אזנם בחלומות ולהעיר לו אזן בחלאים יפעל אל בכל אחד מפעמים שלש כלומר אם כן אחר שהוא יתברך עושה דרכים ומסגפו בחלאים ויסורין פעמים שלש אין זה כי אם שבכל פעם נטהרת קצת ואם כן מה שנתקן בראשון בהכנות ויסורין וזכיות אנה ילך וכן בשני וכן בשלישי אלא ודאי שכל מה שיפעל בכל פעם הוא עם גבר כל גוף חלקו והוא האמור:

ל

ושמא תאמר הלא עדיין לא הטהרנו מהקושיא כי גם שלא נתקן מהראשונה הלא מהפעם הראשונה תרד הנפש ותדון בגיהנם עד תום מירוק חלאת אשמותיו וישוב עם גופו הראשון וחיה יחיה עמה ולא תתגלגל עוד פעמים אחרות לזה אמר להשיב נפשו מני שחת כו' לומר כי אחר שבמיתה ראשונה ירד לגיהנם בחר הוא יתברך להשיבו משם להתגלגל ולא הניחו שם עד גמר המירוק הלא הוא כדי לאור באור החיים והוא כי אינו דומה מי שהולך סומא ומרפאים את עיניו וראה אור למי שמוליך אור עמו ונתוסף לו כן אם בלכתו בחושך העונות בגיהנם מתמרק שם עד הסיר חלאתו לא יעצר כח רק להתם חלאה אך לא לקבל אורה יתירה שיהיה מאיר שם באור החיים כאשר המתגלגל עד יתוקן פה והולך בהארת זכיותיו מפה כי אז זולת קבלת אור באור החיים גם הוא יאיר שם מהאור שמוליך עמו שמאיר באור אשר שם יותר על אשר יש שם בשורת נפשו וזהו לאור באור החיים ואין זה רק על ידי התגלגל שהולך וקונה אור זכיות בכל פעם עד שבפעם האחרון מכביד באור זכיות עד שלא יצטרך להתגלגל כי יוליך עמו אור זכיות לאור בם באור החיים:

לא

הקשב איוב כו'. הנה ידוע כי הקשבה ענינה מקרוב בעצם ואיך יאמר אחר כך שמע לי שהוא מרחוק כמאמרם ז"ל על האזינו השמים כי משה שהיה קרוב יותר לשמים מלארץ אמר האזנה בשמים ושמיעה בארץ הפך מאמר ישעיה באומרו שמעו שמים והאזיני ארץ כי הוא היה יותר קרוב לארץ ואפשר יאמר אם דברי קרובים אליך הקשב איוב ואם רחוקים מסברתך שמע לי ולא תגיד מה שתנגד בם עד תומי את כולם וזהו החרש ואנכי אדבר. או יאמר הקשב איוב ועשה עיקר מדברי בעצם שהיא גדר הקשבה וגם שלא יערבו לך שמע לי כלומר שמע וקבל עצתי שאני מייעץ אותך להקשיב וגם שלא ייטבו בעיניך החרש מלהשיב דבר ואנכי אדבר עד תומי:

לב

ואם אחר שאנכי אדבר עד הסוף יש מלין להשיבני שהם דברי טענות מספיקות לחלוק השיבני אל תמנע פן אקצוף על קולך ואתריס נגדך כי הלא אדרבה אנכי מצוך לאמר דבריך כי הלא כל חפצי בך לצדקך ואיך אקפיד עליך וזהו דבר כי חפצתי צדקך וזהו אם יש מלין:

לג

ואם אין לך מלין להשיב כי אם שתהיה מסתכל על הדרוש אם הוא אמתי אל תמנע מלשמוע על הספק כי אם על כל פנים שמע לי בי גם אם לא יראה לך שהם צודקות החרש ואאלפך חכמה והיא חכמת ענין הגלגול כי בו השתיק אותו ועל כן אמר אתה שמע לי שהוא אתה באשר אתה יהודי מאמין הגלגול מה שאין כן חבריך כי לא יבצר מהיותם דברי חכמה ואם לא תחריש להקשיב אמנע מהגיד דבר החכמה ולא תלמדם:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.