אלשיך/איוב/כב

אלשיך איוב כב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ויען וכו' :

ב

הלאל וכו'. הנה אומרו עלימו לשון רבים בין יחזור על ה' או על הגבר לא יצדק ועוד קושיא גדולה מאד כי היתכן מי שמעיד הוא יתברך עליו שהוא תם וישר ירא אלהים כו' שיעשה הרעות הגדולות אשר סיפר אליפז עליו כי תחבול אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט לא מים עיף תשקה ומרעב תמנע לחם שהם דברים הנאמרים באמת על פריצים שבדור. אמנם הנה מגדול הדור גבר כאיוב גדול מכל בני קדם אשר מוראו מוטלת על הבריות כמאמרו ראוני נערים ונחבאו כו' ואפילו בקום עליו כשדים אמר מי הוא זה שיערוך עלי הן ארץ כשדים זה העם לא היה והתחיל לגבר חיילותיו ואמר כי אערוץ המון רבה ועתה בוז משפחות יחיתני כו' הנה איש כזה בהיותו תם וישר כו' לא יחזיק לו הוא יתברך טובה על כשרונו בינו לקונו יתברך כי אם על הדור כלומר שיטיל מוראו על כל עושי רשעה ואם יש איש זרוע מושל מעול וחומץ ייסרהו כי יש לאל ידו ואם לאו כל דבר רע אשר יעשה בעיר הוא העושה ובשמו יקרא כענין פרתו של רבי אלעזר בן עזריה היתה יוצאת כו' שלא היתה אלא משכנתו ועל שלא מיחה קראוה שלו כאלו הוא העושה וכן לשמעון בן שטח היה מעותד להיות ציר גיהנם על אזנו על שלא מיחה בשמונים כשפניות שבאשקלון שעל שלא מיחה היה כאלו כל רשעתן תלוי עליו ונבא אל הענין אמר אליפז הנה איש כמוך אין הקב"ה מבקש ממך תהיה צדיק בפני עצמך כי אם להישיר את העם לשום חשד לאור והמעקשים למישור ולשבר מתלעות עול ואם יש מושל על שפת שקר שכל משרתיו רשעים ומצרים לבריות תסלקהו כי יש לאל ידך והעמד תחתיו ישר דרך וזה החלו לומר הלאל יסכן גבר גובר על חטאיו כמוך הוא כאשר יסכן עלימו הוא על העם משכיל טוב ומטיב לבריות אך לא שיהיה צדיק בינו למקום ויניח איש זרוע מושל ומחבל העולם:

ג

ואחר אומרו סתום פירש ואמר החפץ לשדי כי תצדק תהיה אתה צדיק ואם בצע שתעדיף לפנים משורת הדין כי תתם דרכיך שתהיה תם וישר אינו מחזיק לאיש כמוך טובה על זה:

ד

כי אתה דע לך כי אם המיראתך המוטלת על העם בגדולתך יוכיחך ה' שיבא עמך במשפט:

ה

הלא רעתך רבה ואין קץ לעונותיך כי כל הרעות והעושק הנעשה בעיר יחשב כאילו אתה העושה כי ביראתך שהיתה מוטלת על הכל היית יכול למחות ולהעמיד מושל צדיק עליהם:

ו

ועתה יחשב עליך כי תחבול כו' ובגדי ערומים כו' לא מים כו':

ח

והטעם כי אם איש זרוע לו הארץ שהוא מושל רשע שמידו כל הרעות האלה עשה אתה כי ונשוא פנים ישב בה במקומו ותעביר את האיש זרוע באופן שכל מה שבא עליך ראוי לך אחר שכל הדברים הרעים כחבול אחיך וכו' נחשבים עליך על שלא מחית נמצאת עושה רעות רבות בשב ואל תעשה ועם היות כי צדיק וישר אתה במעשיך רעתך רבה על מה שלא מחית:

ט

וכן על דרך זה בשב ואל תעשה אלמנות שבאו לבקש עזר ממך שלחת ריקם ויתכן עלה על רוחך כי שב ואל תעשה שאני וגם שטוב הדבר למען סור ממך עקשות פה בל יליזו עליך שעיניך נחת בם ועל כן תפיק רצונם אך לעומת זה בשב ואל תעשה נמשך עון גדול כי וזרועות יתומים ידוכא כי בראות ילדיהן כי שלחת ריקם את אמותיהם ידמו כי געלה נפשך באמללים ואם ענו יענו אותם לא יבאו לך תעזרם ויסבלו דכדוכם אשר ידוכאו לפני עז ונשתלשלה רעתם ממך:

י

על כן לעומת מה שהנחת העם ביד פחים ולא תקנת למחות על כן סביבותיך פחים משבא ומכשדים כו' לשודד ממונך ועל אשר נבהלו אלמנות שלחת רקם גם יבהלך פחד פתאם:

יא

או חשך כו'. אחרי אומרו כי צדיק וישר הוא איוב אך יענש על אשר לא מיחה בעושה רע אמר עתה או אפשר כי נזרקה בך סברא רעה אשר היא סברת דור המבול באמרם לאל סור ממנו וכו' וזה למדת מקל וחומר אשר מבשרך תחזה אלוה כו' וזהו אומרו או חשך לא תראה כו' לומר או אפשר שממה שחשך לא תראה והוא שנשאת קל וחומר ומה אם אתה מפני שעינך כמראה מלוטשת לקבל מן האור כדי לראות על כן לא תראה מה בחשך כבהיותך באור עד גדר ששפעת מים תכסך שאם תבא דרך משל תוך בית אפל ובתוכו שפעת מים ובלא ראות בלכתך בתוכו והנך בצעדך תוך מים עמוקים וכסוך המים הרבים בסיבת אשר עינך לא ראתה מה שבחשך עם שגם עינך גשמי ומה גם עתה הוא יתברך כי אין קצה לרוחניותו שלא יהיה לו מבוא לראות בחשך ענן וערפל העוה"ז:

יב

כי תשא קל וחומר ותאמר הלא אלוה גובה שמים והוא במה שאמרו רבותינו ז"ל כי שבעה רקיעים הם וילון רקיע שחקים זבול מעון מכון ערבות ועל ערבות שם כסא הכבוד ובין רקיע ורקיע מהלך ת"ק שנה ועביו של כל רקיע מהלך ת"ק שנה וגובה שמים הוא על ערבות שם אלוה הוא כסא הכבוד והוא כאשר הכרחנו בביאוני משלי שהשבעה רקיעים אינן השבעה גלגלים שאם כן היתה שכינה על גלגל שבתאי ובית המקדש של מעלה בגלגל חמה והיה ב"ה סובב סובב פעם למטה פעם למעלה וגם גלגל המזלות הוא השמיני הוא למעלה ממושב כסא הכבוד וגלגל יומי למעלה הימנו וגם הוא בין גלגל לגלגל ת"ק שנה ואיך גלגל יומי יסבב את כולם בכחו בכל יום פעם אחת ומהם שתנועתם הפכית ומהם שהולכים לאט בזמן מרובה ואיך יעצר כח הגלגל יומי להכריע את כולם ולסבבם בתנועתו ולא מצאו כל חכמי התכונה טעם אם לא על היותם סמוכים ואין בין כל גלגל וגלגל כמלא נימא ואיך היה מהלך ת"ק שנה אך אין ספק כי גלגלים לחוד ורקיעים לחוד. ובזה יתיישב סוף המאמר ההוא שאמר רבי יוחנן שחמה ולבנה כוכבים ומזלות הם ברקיע השני והוא כי כל השבעה גלגלים של ז' כוכבי לכת וגלגל השמיני הוא גלגל המזלות וגלגל יומי שעליו כולם נכללו ברקיע שני ושרי כתבנו כי לפי גובה הרקיעים זה למעלה מזה כן יעלה איכות רוחניותו על שלמטה הימנו כך רקיע ראשון הוא וילון והשני הנקרא רקיע שבו כללות כל התשעה גלגלים כסדרן עד שם יגיע גדר הגשמות אך מרקיע שלישי ולמעלה מתחיל הרוחניות בהדרגה כי שחקים שם שותקים המן הרוחני ונותנים בו הכנה לשיהיה בו התלבשות דק לצדיקים לעתיד לבא שאם לא כן האם הוא עצם קשה ששוחקים אותו אלא שלגודל רוחניותו יהיה קשה להם לקבלו על כן שוחקים ומחלשים גודל הרוחניות בהתלבשות דק לשיוכלו לקבלו הצדיקים לעתיד לבא ומה גם לאשר הגדילו בספר הזוהר איכות מקום שהמן נוטל ממנו שהוא הפלא ופלא היות בו אחיזה לבן אדם ליזון ממנו באופן כי רקיע שלישי הוא שחקים אינו מעין רקיע המזלות כי אם רוחני בהתלבשות מה ושם מתחיל עולם המלאכים ורקיע הרביעי שם ב"ה של מעלה וכו' שהוא רוחני יותר זך מהקודם ועל הדרך הזה עד ערבות שהוא זך במאד מאד כי עליו נאמר לרוכב בערבות ביה שמו ונשוב אל הענין אמר הלא אלוה גובה שמים הוא ערבות שיורה כי לרוחניותו אין קץ על פי הדרגות הרקיעים ואיך יהיה לו מבא בחשך עכירות עולם השפל אם גם עין האדם להיותו גשמי והחושך הוא במינו וחשך לא תראה מה גם עתה מי שהוא גובה שמים רוחני עד אין תכלית כי איזה הדרך יהיה לו מבוא אל עכירות הגשמות ועוד אביא לך ראיה שהשתלשלות ההרחק ממעט הראות כי הלא וראה ראש כוכבים כי רמו והוא כי הכוכבים אשר רמו הם של גלגל שמיני וכל כוכב גדול מהירח וז' כוכבי לכת אלא שהירח להיותה קרובה נראית גדולה ואשר רמו נראים קטנים וזה יאמר הלא אמרתי כי הגובה עושה רושם מבשרך תחזה שעם שעינך גשמי ככוכבים כי רמו וראו קטנים על המרחק ומה גם מרחק האיכות והרוממות כמדובר:

יג

והנה הנפקותא אשר תצא לך מזה היא לומר מה ידע אל וזהו אומרו ואמרת מה ידע אל ולהיות כי לסתור סברת האומרים כי אין מבוא לרוחניותו יתברך לראות בעולם האפל הלז הלא אפשר לומר כי אחד מהמסכים אשר לפניו הוא ערפל ולכן על ידי היות דבר מתיחס אל אופל יהיה לו מבוא ושייכות להשגיח בעולם האפל הלזה הנה גם זה אפשר תדחה ותאמר האם בעד ערפל ישפוט בתמיהה לומר כי מי שלא יראה רק על יד מסך האם יספיק לשפוט שצריך להביט אל קרב איש ולב עמוק לדעת כל משכיות לבב:

יד

ועוד כי אם היה מסך אחד בלבד מפסיק יצדק בצד מה אך עבים רבים ומסכים מפסיקים עד חומר עכירות העוה"ז ואיך יפלש הכל עד פרטי העוה"ז ולהמתיק בפיו רעה בל יאמר איוב איך תחשדני לחשוב כזאת על ה' חלילה לומר שלא יראה לזה אמר הנה יש צד תשובה כי אינו מחסרון השגה חלילה כי אם שעבים סתר לו שאין זוכים לקבל הארתו לגודל קדושהו ועל כן נמשך שולא יראה הנה זה אפשר יקשה לך איוב ועל כן תגזור אומר כי וחוג שמים יתהלך כי העולם והתנהגו אינו רק כי חוג שמים הוא שיתהלך ויסבב ועל פי התהלכו ותנועתו שופט וגוזר אם טוב ואם רע לאיש ואיש לפי עת מולדתו והוא תחלת דברי פי איוב באומרו יאבד יום אולד בו כמפורש שם:

טו

והנה איוב אם זה דעתך עליך לומר אני אומר הארח עולם תשמור כו' לומר האם אורח והנהגת עולם תשמור בלבך אותו אשר דרכו בו וסברו כך מתי און:

טז

והוא שקר גמור כי הלא אשר קמטו הם דור המבול היה בלא עת והוא כי הנה לבל יעלה על לב איש שעל ידי עת שפיטת המזל לבא המבול מתו על כן קומטו ולא עת והוא כי הנה ידענו מרז"ל במדרש רבה כי י"ב חדש של משפט דור המבול לא שמשו המזלות ואם כן אפוא איך שפיטת עת תנועת הכוכבים גזרה עליהם וז"א אשר קמטו ולא עת כי לא היה עת כי לא היתה תנועה ולא משפט עת ועוד ראיה כי הלא היה מדה כנגד מדה שיורה ודאי שהיה בהשגחה מאתו יתברך והוא כמו שאמרו ז"ל ברותחין חטאו ברותחין נדונו כי הטפה סרוחה חמה היא כן ברותחין נדונו וזהו כי נהר יוצק היה יסודם שהטיפה סרוחה שהיא יסודם היה כנהר יוצק להיתר ולאיסור על כן קומטו ברותחין:

יז

ושמא תאמר ומה נעשה על האומרים לאל סור ממנו כו' ולפחות יעשה שאלתם ויסור מהם ובשב ואל תעשה לא ייטיב למו:

יח

ואדרבה אחרי אומרם סור ממנו והוא מלא בתיהם טוב אדרבה מזה אני אומר כי ועצת רשעים נגד ההשגחה רחקה מני:

יט

כי ואדרבה האלהים עשה למען יראו צדיקים וישמחו באמור אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה וזהו יראו וכו' והוא ענין יוקים איש צרורות שאמר לקרובו חזי סוסיא דארכבך מרך וחזי סוסיא וכו' ואמר לו אם לעוברי רצונו כך לעושי כו' והשיב לו והרי אתה עושה רצונו ונמסרת להריגה א"ל אם לעושי רצונו כך כו' מיד נכנסו הדברים בו כארס כו' וזה ענין אליפז אם ראית אומרים לאל סור כו' ואחרי כן הוא מלא בתיהם טוב כו' יראו צדיקים וישמחו כו' באמרם אם לעוברי כו' ושמא תאמר הלא ישיב כתשובת האחר הלא אתה עושה רצונו ולוקה וזהו ונקי וכו' לומר הלא הנקי מעון ולוקה גבר כאיוב יש לו מקום להשיב שהוא לומר כי נקי אני ולוקה והם בשופע טובה אעפ"כ הראוי הוא כי ונקי גם הוא ילעג למו שמלא בתיהם טוב:

כ

והטעם אל שניהם הוא כי הצדיקים הרואים בטוב הרשעים ישמחו באמרם כי לא נכחד כלומר מה שלא נכחד מהם הטוב שאמר והוא מלא בתיהם טוב הוא קימנו המקום אותנו ומקנה בנו בטחון וכשרון באמור אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו כו' והנקי הלועג גם הוא למו הוא באומרו ויתרם אכלה אש כי מהצרה שרואה בעצמו בהיותו נקי שהיא לגוף בעוה"ז ילמוד כי יתרם הוא נשמתם שהיא מותר האדם מן הבהמה תאכלנה אש גיהנם באמור אם לעושי רצונו כך לעוברי כו' שיהיה שרפה בגיהנם אל הנפש ולודאות הדבר אמר בלשון עבר ולא אמר תאכל אש:

כא

הסכן כו'. אמר הנה דברת נגד ה' על ראותך הצלתת הרשעים עשה זאת אפוא ואל תהיה כפורש ממנו יתברך כי אם אדרבה הסכן והוא על דרך מ"ש בגמרא השכם והערב עליהם והוא יפילם לפניך כו' שהענין אם לא יענך בפעם אחת אל תתייאש כי אם הרגל עצמך בקר וערב ועל דרך זה יאמר אל תלאה אם פעם אחד תתפלל או שתים ולא יענך כי הסכן והרגיל עצמך עמו ולא תשית לב אל בריאות והצלחת רשעים שתתלונן על הדבר כי אם ושלם שהוא הנוגע אליך שתבריק ואל תחוש אל הצלחת רשעים שהזכרת כי הלא בהם תבואתך טובה שיאמר הוא יתברך כי אחר שעם ראותך שלות הרשעים ההיא והיית מקפיד כבשת יצרך ונהפכת לבלתי הקפיד ונדבקת בה' תכפל שכרך ותבואתך טובה:

כב

קח נא כו'. יאמר הנה הוכחתיך בל יעלה על רוחך כי אין שייכות לו יתברך בעוה"ז חלילה ושאל תחשוב כי העולם מתנהג על יד הוברי שמים כי אם הוא יתברך המשגיח ומשדד הכוכבים לעתות הצורך. שנית בל יעלה על לבך עוד לקרא תגר על צדיק ורע לו רשע וטוב לו על כן בגמר דבריו יצא בכי טוב ואמר אליו עתה שמע בקולי איעצך על האחד קח נא מפיו תורה הוא מה שהוא מפיו יתברך שהוא אנכי ולא יהיה לך שמפי הגבורה שמעום כי שם יורה השגחתו יתברך השתי מצות ראשונות של העשרת הדברות שהם שהשמיע את הוד קולו לבני אדם ואמר אנכי ה' אלהיך אשר בעצמי הוצאתיך מארץ מצרים שאין לך השגחה בעולם השפל כזו שעבר תוך מצרים והוציאם וגם שידד המזלות שהוציאם מבית עבדים נגד מזל מצרים המחייב שעבד לא יצא לחירות ככתוב אצלנו כי זה כוון באומרו מבית עבדים שהוא ממקום שהוא בית קבוע לעבדים בל יצאו משם לפי המזל ועל השנית שהיא על צדיק ורע לו רשע וטוב לו לזה עשה זאת והיא ושים אמריו בלבבך והם סוף פרשת ואתחנן שאומר על צדיק ורע לו וידעת כי ה' אלהיך הוא האלהים לומר שאם יתנהג ברוגז ה' בעל הרחמים הוא האלהים אשר עמך כי לטובה הוא ואם יאחר שכרך הנה הוא האל הנאמן כו' ועל רשע וטוב לו אמר ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו כו' שהוא להאכיל זכיותיו פה ויאבד לעד ועל זה יאמר אליפז ושים אמריו בלבבך וכוון באמרו בלבבך על ב' היצרים ושיעור הכתובים הסכן נא וכו' והטובה תבואתך אך בזאת שתסלק השתים רעות מלבך א' כי קח נא מפיו תורה והשנים במה שתשים אמריו בלבבך:

כג

אם תשוב וכו'. גם שמע בקולי איעצך על ענין הבנים והעושר והוא כי רעתך באה על ב' דברים אחד על עון משתאות בניך שנית על הפלגת עשרך ששמנת עבית ע"כ על הא' איעצך שאם תשוב עד שדי והוא כי המתדבק בשם שדי זוכה לבנים כמה דאת אומר אני אל שדי פרה ורבה וכן באברהם אני אל שדי התהלך לפני כו' והפריתי אותך כו' ואל שדי יברך אותך ויפרך כו' והוא נודע ליודעים חן כי מתואר שם שדי הוא בחינת ההולדה ובזה יאמר אם גם עד שדי שהוא למעלה הימנו שתתקשט במצות המיוחדות לשם ההוא ודאי תבנה בבנים שהוא הדבר השני אך הזהר בהבנותך פן תקברם כראשונים והוא כי תרחיק עולה מאהלך והוא כי המשתאות אשר נוקשו ונלכדו הראשונים אין רעתם מצד עצמם כי אם שהם הכנה אל עבירות רבות וכענין בן סורר ומורה שנסקל טרם תביאנו היין לידי עבירת סקילה וימות עתה זכאי ואל ימות חייב וכן אמרו רבותינו ז"ל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין נמצא כי הפורש עצמו מן היין יקרא מרחיק עצמו מן העבירה כי הרבה יין עושה ובזה יאמר כאשר תבנה בבנים תרחיק עולה מאהליך במה שתמנע המביא אל העולה שהוא למנוע משתאות בל יקרך בהם כאשר בראשונים הנה תקנתי לך האחת:

כד

ועל השנית מגאוה הנקנית מיקר חרוץ בזה איעצך תהביל הזהב ואל תחשיבהו ושית על עפר בצר בל תגדיל ערכו והאופיר החשוב ממנו בצור נחלים מקום כשטף נחלים השוטפו ומאבדו תשית ערכו ולא תתגאה. או יאמר אין צריך לומר שלא תבקש לך גדולות בצר ואופיר כי אם גם אשר נמצא אתך כי כספו וזהבו לא שודד תשים הזהב על עפר הוא לחונן דלים שבעפר להקים מעפר דל והאופיר לתלמוד תורה למקום צור נחלי התורה שנמשלה למים כי טוב לגנוז למעלה:

כה

כי בזה והיה שדי בצריך כי שם יהיה זהבך או מגדלך ולא למטה במקום שהיד שולטת באופן שהזהב ואופיר יהיה לצדקה אך הכסף תועפות לך ללחמך נלחם ביתך כי אף הכסף יספיק להיות שתי תועפות לך ללחם לאכול ולבגד ללבוש ודי לך כי לא תחפוץ רק לחזק גופך ורוחך בתוכו ולא למותרות:

כו

כי אז לא יאמר לך מרבה נכסים מרבה דאגה כי אם על שדי תתענג ולא על ממונך כי תשא אל אלוה פניך תמיד ולא אל הממון. או יאמר כי אז על יד כל מדות אלו תהיה מתחטא לפני המקום כבן שיש לו געגועין על אביו לשאול כל אשר יתאוה ועושה לו כענין חוני המעגל שאמר איני זז מכאן עד שתענני ואחר כך אמר לא כך אני רוצה אלא גשמי בורות וכו' ולא יחשיבך הוא יתברך למטריח כלפי מעלה חלילה להיות בוש מנשוא פניך אליו כי אם ותשא אל אלוה פניך. או יאמר על דרך זה במה שאמר רבי שמעון בן שטח אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נדוי אבל מה אעשה ואתה מתחטא לפני המקום כבן שמתחטא לפני אביו ועושה לו רצונו ובזה יאמר אם תקח אמרי אז על שדי תתענג ולא תהיה חייב נדוי נזוף מכנגד פניו יתברך רק ותשא אל אלוה פניך והוא כגדר חוני ולא כירוד מגדרו:

או יאמר כי אז על ידי מדות הנאמרים באמת על שדי תתענג לשאול ממנו כל מה שתרצה אפילו יהיה שתשא אל אלוה פניך שהוא ענין הראני נא את כבודך ונדקדק באומרו פניך לומר אך לא פניו כי לא יראו אך הוא לראות את אחוריו:

כז

ועוד יהי לך כי תעתיר אליו וישמעך והנה אין ספק כי ק"ו אם יתענג על ה' ודאי שאם יעתיר אליו שישמעהו אך יהיה כענין פסוק תאות לבו כו' כי אם שני אהובי גזלך ישאלו ממנו איש שאלתו והמלך יודע שאלת כל א' וחפץ לתת לכל אחד שאלתו ועל הא' אמר אל תדבר כי עניתיך ולב' מניחו לשאול עד תומו כי יערבו לו אמריו הנה לזה השני חיבב יותר וזהו אומרו תאות לבו נתתה לו ועם כל זה וארשת שפתיו בל מנעת סלה לאמר לו אל תתפלל כי תאות לבך נתתי לך כי הוא מאהבתו אותו יערב לו שיחו וזה יאמר פה במה שידענו כי לשון עתירה הוא רבוי תפלה והוא הנה אמרתי כי על שדי תתענג ויעשה חפצך תמיד בדבור קל עוד יוסיף לך כי גם אם תעתיר אליו ריבוי תפלה אל יקוץ ויאמר החרש כי עניתיך כי אם וישמעך ולא על זבחיך ועולותיך שתביא לו יאהבך כל כך כי הלא שמוע מזבח טוב כי רק נדריך אשר תדור תשלם בלבד ורמז לו זה על העולות שהעלה על בניו ולא שוה לו על כן רמז לו כי אין חפץ ה' בכך כאמור:

כח

ותגזר אומר כו'. עוד יהיה לך על ידי קחת מפיו תורה כו' ושובך עד שדי כי ותגזר אומר ויקם לך כענין ר' חנינא בן דוסא שהיה מהלך בדרך והיה ממטיר ואמר כל העולם בנחת וחנינא בצער וחדל המטר והאיר העולם הגיע לביתו ואמר חנינא בנחת והעולם בצער והמטיר וכענין זה יאמר ותגזר אומר שימטיר ויקם לך עם היות שבהיותך בדרך שהיית בצער נגה אור כי חדל המטר או יאמר ותגזר אומר כענין שמש בגבעון דום וכרבי חנינא בן דוסא שאמר לחומץ וידליק וכיוצא באלו ולא ינכו מזכיותיך ליכבות אור מצוה או מצות כענין קטונתי מכל החסדים כי אם ועל כל דרכיך נגה אור:

כט

ועוד יוסיפו לך עד מדרגת יעקב שארז"ל כי ב' המלאכים שהלכו סדומה שהשפילום מן השמים ולא עלו ממחיצתם קל"ח שנה עד בא יעקב להר המוריה והעלם בשבילו וגם כענין שמואל שאמר אי חשיבנא בההוא עלמא ליעול לוי ועיילוהו לישיבה של מעלה וזהו כי השפילו מן השמים לא תצטרך להעלות כי אם ותאמר גוה וכן אם תאמר שח עינים לבדו שבתוך העיר יושיע העיר:

ל

או שתאמר ימלט אי נקי שנקי א' יספיק בזכותו למלט אי שלם מה שאברהם לא יכול למלט את סדום בפחות מי' צדיקים ואתה שגדול הנאמר בך מבאברהם ומה גם בתשובתך עתה אחר היסורין אם מה שתגזר אומר הוא כי שח עינים עם היותו א' יושיע או שימלט אי נקי אחד יתקיים ויהיה נמלט בשביל בור בפיך כ"כ תהיה רצוי לפניו יתברך:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.