אליה רבה/אורח חיים/תע

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תע

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
חק יעקב
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שונה הלכות
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] הבכורות מתענין וכו'. בעל ברית וסנדק ואבי הבן מותרין לאכול על המילה ויפרעו תענית אחר (תשובת ח"ש מ"ה), ונראה כשמתענה בשביל הבן אף כשאינו בעל ברית דזה אינו אלא מנהגא, ובתשובת נחלת יעקב סימן י' לא נראה כן, ועל כל פנים יש להקל לצרף למנין. כתב חק יעקב כשחל ערב פסח בשבת דמתענין בחמישי ואירע מילה ביום חמישי יתענה ולא ישלים כדלעיל סימן תקנ"ט סעיף ט' אם לא במדינות שאוכלין סעודת מילה בלילה:

ב[עריכה]

[ב] מתענין וכו'. כתב שיירי כנסת הגדולה אם יש בהן מנין הורתי שיאמר השליח ציבור ענינו בשומע תפילה ומה שאסרו להזכיר בציבור עד שיעבור ניסן למי שאינו מחויב להתענות קאמר, עד כאן, ואשתמיטתיה זה לעולת שבת סימן ר"כ ומגן אברהם כאן, גם באליהו זוטא הבאתי ראיה מהגהות מנהגים שכתב ואומרים ענינו וברכת כהנים במנחה וכו' עיין שם, ולכאורה קשה פשיטא שאומרים ענינו בתענית אלא דמיירי בעשרה בציבור, ועוד מדאמר ברכת כהנים אלמא דתענית ציבור חשיב שהרי בתענית יחיד אינו אומר כמו שכתב במנהגים:

ג[עריכה]

[ג] [לבוש] ואין נוהגין וכו'. והב"ח כתב נכון לנהוג כן, עד כאן:

ד[עריכה]

[ד] בין בכור מאם וכו'. ואפילו בכורי כהנים ולוים מהרי"ל סימן י"ד, הבא אחר נפלים צריך להתענות דהוה ליה בכור לנחלה (מגן אברהם):

ה[עריכה]

[ה] ערב פסח שחל בשבת וכו'. משמע אם חל פסח בשבת מתענה ביום ששי דדוקא כשחל ערב פסח בשבת דאידחי התענית מערב פסח דחינן לה ליום חמישי וכן כתב שיירי כנסת הגדולה סימן תי"ז דכן נוהגין העולם, גם נראה לי דראיה מתרומת הדשן קכ"ו דהוקשה על מה דמסתפק בירושלמי ברבי שהתענה בערב פסח אי בכור הוי או איסתניס הוי, הא תפשוט איך הוי עביד כשחל ערב פסח בשבת, ומתרץ דלשנים רחוקות חל כן עיין שם, ואם איתא דגם כשחל פסח בשבת מתענין ביום חמישי ודאי זה היה נזכרים:

ו[עריכה]

[ו] ביום חמישי וכו'. ואם קשה להם התענית יכולין לטעום קודם שיבדקו או יצוו לאחר לבדוק (מהרי"ל):

ז[עריכה]

[ז] אז האם וכו'. אבל במטה משה סימן תקס"א פסק דאין האם מתענה דתענית האב עולה גם לבן, עד כאן. ונראה לי דחיה כל שלושים יום ומעוברת ומניקה שמצטערין אין מתענין אף שאין אב. וכתב מגן אברהם אם התחיל פעם אחת הוי נדר:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.