אליה רבה/אורח חיים/שעג

אליה רבה ‏ אורח חיים שעג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] נסר רחב ארבע וכו'. צריך שיהא קבוע במסמר שלא יוכל ליטלו בשבת (שלטי גיבורים):

ב

[ב] אם רצו וכו'. כן כתב הטור וכן הוא במשנה דף ע"ח ורמב"ם שם ולכך אני תמה על מה שכתב הרא"ש דאין מערבין בו ולפחות הוה ליה להטור להזכיר דעת אביו, וביותר תימא שגם ברמזים פסק דאין מערבין שנים, גם קשה מאי שנא מנסר על החריץ בסימן שע"ב סעיף י"ד דרצו מערבין שנים וכן עיקר לדינא:

ג

[ג] והרי הוא כפתח וכו'. כן כתבו התוס' דף ע"ח וכתב לחם משנה ד' דתוס' גרסי פחות מכאן רצו מערבין אחד רצו מערבין שתים ותימא דלא מצינו לגירסא זו בשום מקום גם כיון דתוס' חולקים על רש"י הוה ליה לפרש שיש להם גירסא אחרת גם לא דקדק במחילה בסוף דברי תוס' שכתב הכי קאמר דכי ליכא ד' וכו' ואם רצו וכו' ורוצה לומר דהכי קאמר מערבין שנים כשהן זה כנגד זה והוא הדין דאם רצו מערבין אחד, ומה שכתב ואין מערבין אחד מיירי בזו שלא כנגד זה ואם כן נשאר הגירסא לכולי עלמא אלא שמחלון דרישא דמערבין שתים מיירי בזה כנגד זה וסיפא איירי ואין מערבין אחד מיירי בזו שלא כנגד זה וזה ברור. עוד יש לי לתמוה על לחם משנה שם שכתב על דברי התוס' זה לשונו וכתב הרשב"א שיש הוכחה לזה מתוספתא עד כאן לשונו, ותימא רשב"א פסק דאין מערבין שתים והביאו המגיד פרק ג' ובית יוסף, לכן ראיתי בתוספתא פרק ח' זה לשונו שתי גזוזטראות זו כנגד זו ברשות הרבים בין זו לזו ארבעה טפחים מערבין שתים ואין מערבין אחד פחות מכאן מערבין אחד ואין מערבין שתים, עד כאן, ומסתמא מיירי בלא נתן נסר מדנקט רישא אין מערבין אחד וכן מצאתי בירושלמי פרק חלון אית תני מערבין שנים ואין מערבין אחד אית תני מערבין אחד ואין מערבין שנים מאן דאמר מערבין שנים ואין מערבין אחד פחות מכאן בנסר מאן דאמר מערבין אחד ולא שנים פחות מכאן בחלל על גבו, ומזה תימא גדולה על תוס' שחולקין אפירוש רש"י ופירשו מתניתין בלא נתן נסר והוא נגד ירושלמי דמתניתין דתני מערבין שנים ואין מערבין אחד מיירי בנסר, גם מבואר בלא נתן נסר ופחות מגובה ארבע בחלל אין מערבין שנים. והנה הב"ח כתב דתוס' לא פליג על הרשב"א עיין שם ולא משמע במשנה ותוס' גם חילק ט"ז דחוק ומכל מקום לדינא דוקא בשכל משך גזוזטרות סמוך הוא דאין מערבין שנים דפשיטא דמתניתין משמע והוא הדין ביותר מעשר אמות:

ד

[ד] [לבוש] בקרן זוית. כן כתב הטור ומשמע כל שאינו בקרן זויות מהני נסר אף שהוא בעיקום וכן משמע בתוס' (ט"ז), אבל ר' יהונתן כתב לפי שאין הגשר ישר אלא באלכסון מתיירא אדם לעבור אפילו על ידי נסר, עד כאן, משמע דאין חילוק וכן משמע בשולחן ערוך ומתוס' לאו ראיה דחולקין אפירוש רש"י שם וכבר תמהתי עליהם מירושלמי מפורשת:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.