אליה רבה/אורח חיים/רלג

אליה רבה ‏ אורח חיים רלג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] עד עת השקיעה וכו'. אבל בתרומת הדשן סימן א' כתב דתחילתן וסופן מעלות השחר עד צאת הכוכבים, מיהו מעדני מלך דף ז' כתב שדברי רמב"ם בפירוש המשנה פרק ב' דפסחים מסייעין לדברי הלבוש עיין שם וכן פסק בתוספות יום טוב שם, ועיין בירושלמי ברכות דף א' ע"ג, וצריך עיון לי. ופשוט פירוש הלבוש עד תחילת השקיעה וכן מפורש במעדני מלך שם, וכן כתב הלבוש להדיא בסימן רס"ז ולאפוקי מה שכתב מגן אברהם דכוונת הלבוש בסוף שקיעה, והוא כמו רביעית שעה קודם צאת הכוכבים דלא דק:

ב

[ב] [לבוש] בהקרבות התמיד שבכל יום וכו'. כן כתב בית יוסף בשם הרמב"ם ובסימן רל"ב כתב טעם אחר מנפשיה דבאותו זמן היתה הולכת איברים וכו' וצריך יישוב. וכתב מגן אברהם דאם רוצה לאכול או לצאת לדרך מתפלל אף לכתחילה מנחה גדולה ועיין בתשובת בית יעקב סימן צ"א:

ג

[ג] בשעת הדחק וכו'. כתב מלבושי יום טוב דבתשב"ץ גבי מת לו מת אחר תפילת ערבית משמע אפילו שלא בשעת הדחק, עד כאן. והוא בתשב"ץ סימן תכ"ח עיין שם. ואפשר לדחות דאפשר דהתשב"ץ מיירי דוקא בדיעבד דומיא דמת לו מת דהוי דיעבד או לכתחילה ובשעת הדחק. ומבואר בתשב"ץ שם דאם התפלל מנחה אחר פלג המנחה לא יתפלל כלל מעריב באותו יום אבל לא ביום אחר וכן כתב שיירי כנסת הגדולה בשם תשובת מנחם עזריה ודלא כמגן אברהם דמשמע מיניה דחד דינא אית להו:

ד

[ד] [לבוש] אין יוצאין לכולי עלמא וכו' משעה ורביעי וכו'. ובימי הקיץ דהימים ארוכין שמונה עשרה שעות יש היתר שני שעות פחות שמינית קודם לילה דהא חשבינן שעות זמניות, כן כתב בתרומת הדשן סימן א' וכן כתב הב"ח וסיים מיהו כבר נהגו להתפלל קודם הזמן הזה, עד כאן. ועיין בתרומת הדשן שם ולדעת הלבוש דחשב שעה ורביעי קודם השקיעה יש זמן יותר מצד הדין דהא משקיעה עד צאת הכוכבים איכא נמי זמן ארבע מילין כדלקמן סימן רס"א ורס"ז שהוא שעה וחומש, ולמעדני מלך שם יש שיעור חמישה מילין וכל מיל שני חומשי שעה. ונראה דמכל מקום לא הוי משקיעת החמה לילה לענין מלאכה בערב שבת כמבואר בלבוש סימן רס"א. וכל זה דלא כמגן אברהם בסימן רל"ה ס"ק ג' אפילו בדיעבד לחזור ולהתפלל דלא ירד לכל זה, ועיין באגור סימן שכ"ה. ובשיעור שקיעה מצאתי במהרי"ק שורש קע"ג בלבוש שיש ארבע מילין, וכן משמע בחידושי רשב"א דף ג'. כתבו אחרונים מאן דבעי למהוי חסידא יתפלל מנחה קודם פלג מנחה ומעריב לאחר צאת הכוכבים. כתב הפרישה סימן רל"ה זה לשונו משמע מתרומת הדשן דאם הרב יכול להנהיגם על פי הדין שיתפללו ערבית מפלג המנחה ולמעלה שהוא שעה ורביעי שעה זמניות קודם הלילה ינהיגם, ומזה נתפשט המנהג בקצת קהילות קדושות לשאול פי הרב בזמן קריאת ערבית לבית הכנסת באיזה זמן יקראו לבית הכנסת, עד כאן. וכתב של"ה דף קכ"ב דיחיד שהוא דר בכפר או אם הוא בדרך שאז אין ציבור צריך להמתין עד צאת הכוכבים, עד כאן. ואם עבר ולא המתין כתב בספר דרך חכמה דהברכות הם לבטלה, ולא דק דקיימא לן דהברכות לא על קריאת שמע נתקנו כדלקמן סימן רל"ה ס"ק ב':

ה

[ה] [לבוש] אומרים עמו וכו'. כתב מלבושי יום טוב אין נראה לי מהא דריש סימן ק"ט אלא יתחילו אחר שענו אמן דהאל הקדוש, עד כאן. ולכאורה נראה לי דהכא שאני שהשעה דחוקה ועוברת, אלא דמשמע מרמ"א דמיירי שיש שהות לתפילה בלחש כולו ולתפילת שליח ציבור בקול רם עד אחר קדושה, דהא קאי אמה שכתב השולחן ערוך אם אין שהות ביום לגמור שמונה עשרה ברכות, והשולחן ערוך בהכי מיירי עיין שם ודו"ק. מיהו אפשר לחלק דלעיל מיירי ביחיד והכא בציבור ועיין לעיל סימן קכ"ד מה שכתבתי עוד מזה, ולעיל סימן ק"ט כתבתי דגם ביחיד יש להתחיל עם השליח ציבור לכתחילה:

ו

[ו] [לבוש] לכתחילה וכו'. הט"ז כתב דהשולחן ערוך סותר דבריו בסימן צ"ב דפסק כרי"ף דצריך לחזור לאחוריו עיין שם. ולא דק דטובא איכא לחלק וכמו שנתבאר לעיל ס"ק ז'. כתב ברכת אברהם חלק ג' דאין הניגוב מעכב:

ז

[ז] מלימודו וכו'. כתב בשיירי כנסת הגדולה סימן צ"ב לא ראיתי למורי ושאר גדולי הדור נזהרים בזה, עד כאן. מיהו בהגהות מנהגים מביא ראיה מפרק ט' דבבא מציעא מאבות עולם דמשו ידייהו ופירש מגן אברהם דאף על פי שבמתים אין שייך לומר שנגעו במקום מטונף, עד כאן. אבל מהרא"ש פירש דמיתה שלהן אינו אלא כשינה והישן על מטתו צריך נטילה לתפילה, עיין שם. ונראה דעל כל פנים כל זמן שהוא בבית הכנסת אף שמפסיקין במכירות המצוות אין צריך ליטול עוד, דמסתמא לא הסיח דעתו ודלא כמגן אברהם, מיהו היכא שנטל לאכילה ואכל נראין דברי מגן אברהם דצריך ליטול לתפילה אף שלא הסיח, אבל ברחץ שחרית כשלא הסיח אין צריך ליטול לתפילה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.