אליה רבה/אורח חיים/צז

אליה רבה ‏ אורח חיים צז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] ולא יפהק וכו'. פירוש רש"י גיהוק שאדם מוציא מגופו לפיו נפיחה וריחה כריח המאכל שאכל פיהוק רצה לומר חיך מלקוחיו פותח להוציא רוח הפה מלא כאדם שרוצה לישון או שעומד משינה, והרבינו מנוח פירש בכסף משנה גיהוק שהקים ופשט גופו למעלה, ומה שכתב ואם צריך לעשותן וכו' כן לשון הטור ומשמע דקאי נמי על גיהוק, אבל לשון השולחן ערוך ואם צריך לפהק:

ב

[ב] שלא יהא נראה וכו'. פירש עטרת צבי דהיינו שלא ירוק בבגד עליון שנראה בו הרוק, ועולת תמיד פירש שמבליע מעט מעט עד שאין הרוק נראה בכסותו. ונראה דאם יש לו כסות בפני עצמו כמו שנוהגים באלו הארצות יכול להניח שם הרוק אף שנראה על הכסות אך צריך שיכרוך הכסות שלא יהא הרוק נראה מבחוץ:

ג

[ג] ואם הוא אסטניס וכו'. פירוש שאין יכול לראות דברי מאוס ור"י פירש שאינו יכול לשהות עצמו עד שיבלענו בכסותו:

ד

[ד] יזרקנו לאחוריו וכו'. פירוש שהופך פניו לאחוריו או שזרקו בידו לאחוריו. כתב הכלבו שלא כלפי מעלה שנראה ככופר:

ה

[ה] ואם אי אפשר וכו'. כן כתב בית יוסף בשם רבינו יונה, אבל מטור ושארי פוסקים משמע דאחוריו ושמאלו שווין הן, וכן משמע בכלבו, ורוקח סימן שכ"ד הביא מדרש ויכלו זה לשונו ראה החילותי תת לפניך עומד בתפילה והגיע לו רוק רוקק לצדדין ויהא נוהג באימה ויראה והקב"ה משפיל שונאיו עד כאן לשונו, משמע דלכתחילה רוקק לצדדין, ומדרש הנזכר לעיל תמוה ובביאורי לתורה דרשתיו. כתב מגן אברהם דבתחנונים שלאחר תפילה דינו כמו בתוך תפילה כל זמן שלא פסע:

ו

[ו] לא לימינו וכו'. והב"ח פסק דאם אי אפשר לרוק בשמאלו ירוק לימינו ואם גם לימינו אי אפשר מותר לרוק לפניו, וכתב לבוש ואף על פי דגבי שלוש פסיעות אמרינן שיזהר כבוד לשמאלו ובסימן קכ"ג דרקיקה לארץ היא למטה מעשרה ואין השכינה למטה מעשרה אבל בהשתחוואה שהיא נגד השכינה צריך לתת כבוד לשמאלו שהוא ימין השכינה, עד כאן, עיין בבית יוסף וצריך עיון, ועיין במעדני מלך דף כ"ו. ודרכי משה תירץ מאחר שאסרו לרוק בתפילתו אם לא לאסטניס לא רצו להורות ברקיקתו שהשכינה נגדו כי אדרבה על ידי [יריקה] שכינה מסתלקת ממנו לכן ירוק לשמאלו כי אין השם נגד עיניו, והדרישה תירץ משום דבשעת רקיקה פונה עצמו מהשכינה כאדם המדבר עם חבירו, ובשעה שהוא רוצה לרקק פונה ממנו, ומגן אברהם תירץ והשכינה עומדת לימינו שנאמר ה' צילך על יד ימינך, מה שאין כן שלום משני צדדים להקב"ה נותן לימין ברישא:

ז

[ז] יכול ליטלה בידו. מפני שנגע בכינה כדלעיל בסימן ד' סעיף י"ח ודלא כמגן אברהם שכתב דדי בנקיון עפר כמו שכתב בסימן צ"ב, דבסימן צ"ב מיירי בשעת התפילה דוקא:

ח

[ח] יכול וכו'. לשון תוס' והרא"ש ור"י ממשמש ומתקנו שלא יפול מעל ראשו אבל אם נפל מעליו לגמרי וכו', וצריך עיון, ועיין לעיל סימן ח' סעיף ט"ו מדין ברכת ציצית בזה:

ט

[ט] אינו יכול וכו'. הוי הפסק גדול לבוש ומכל מקום עם עבר והתעטף בו נראה לי שאין צריך להתחיל מתחילת הברכה אלא גומר התפילה והולך וראיה קצת מהא דפסק לחם חמודות דף מ' במי שיצא ממקומו בתפילה דחוזר למקום שפסק, וכן משמע במעדני מלך דף כ"ו דדמי לה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.