אילת השחר/מכות/כא/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף אילת השחר |
נזיר שהיה שותה יין כל היום. עיין בריטב"א שהביא בשם ר"י דאם כבר הפסיק וחוזר ושותה חייב שתים אע"פ שלא היה רק התראה אחת ולענין טומאה כתב דמיירי ע"כ באמרו לו אל תטמא ופירש וחזר וטימא עצמו, דאי בעודו נוגע במת אין כאן הוספת טומאה ולכו"ע אינו חייב על מה שממשיך לנגוע במת ואף התראה לא תועיל לחייבו, וצ"ע כיון דע"כ מיירי דכבר הפסיק, למה בהתראה א' אינו חייב שתים לפי' ר"י, ועיין בערל"נ (לקמן בעמוד ב') דהקשה כעין זה למ"ד דבכלאים אינו חייב אא"כ פושט וחוזר ולובש, א"כ ע"כ היה הפסק בינתיים ולמה צריך שתי התראות.
אמרו לו אל תשתה אל תשתה והוא שותה חייב על כל אחת ואחת. הר"מ בפי' המשנה ביאר אפי' אם התרו בו לפני כל השתיות אל תשתה אל תשתה חייב על כל התראה מלקות. ויש להסתפק לפי"ז לר"ש דס"ל דעל כל שהוא חייב מלקות, והתרו בו על חצי זית אל תאכל אל תאכל הרבה פעמים, אם יתחייב על כל משהו מלקות, נמצא דבאכל חצי זית יכול להתחייב אפי' מאה מלקיות על כל משהו שבו, או דלר"ש לא שייך זה, דהנה יש להסתפק לר"ש דמחייב בכל שהוא, אם זה מפני שסובר דזהו השיעור, דהשיעור הוא כל שהוא וכמו דלרבנן השיעור הוא כזית, או דלר"ש חייב בכל שהוא משום דלא בעי שיעור [וכבר כתבנו להסתפק כעי"ז לעיל דף ט"ז ע"ב], והנפק"מ יהי' דלהצד דכל שהוא זהו שיעור, א"כ הרבה כל שהויים הוי כמו לרבנן הרבה כזיתים, אבל אם כל שהוא אינו שיעור אלא משום דאין שיעור, א"כ בין כשאוכל משהו בין כשאוכל הרבה כזיתים זהו אותו הדבר, ממילא ההתראות לא יועיל, כיון דכל מה שאכל הוי כל שהוא בין הרבה בין מעט.
