אילת השחר/בבא מציעא/מ/א

אילת השחר בבא מציעא מ א

דף מ' ע"א

הכא לאו ברשות נחית. צ"ע דהא בנכסי שבוי למדנו לעיל דף ל"ח ע"ב דאם ירד מעצמו ג"כ אין מוציאין ממנו, ובודאי גם אם ירד מעצמו מקבל כאריס, וכל הקושיא יכולה רק להיות כיון דאין מורידין לנכסי קטן, ואם קושיתו היא דרק לשבוי מורידין לנכסיו אבל לנכסי האח שבמדינת הים לא הי' דין מורידין, וא"כ שוב תהי' רק הקושיא מחמת דבכה"ג אין מורידין, אבל אין הקושיא מחמת דירד מעצמו, [והראוני דבאמת ברשב"א ועוד ראשונים מחקו משו"ה תיבת ועוד כי עיקר הקושיא רק דאין מורידין לנכסי קטן].

ויש לבאר דבשבוי הי' תקנה להוריד הקרוב ובנכסי קטן יש דין מיוחד דאסור להוריד קרוב לנכסיו, אבל בנכסי האח שבמדה"י נהי דלא תיקנו שירדו לנכסיו אבל לא היתה תקנה מיוחדת שלא ירדו, ולכן קושיתו שהדין נותן שמרי בר איסק לא יקבל כאריס בנכסי האח שבא ממדה"י הוא מפני שלא ירד ברשות ב"ד, היינו מפני שלא היתה תקנ"ח שירד אע"פ שגם שלא הי' תקנה שלא ירד, ועוד הא אין מורידין קרוב לנכסי קטן שיש תקנה מיוחדת שלא ירד הקרוב לנכסי הקטן ובודאי לא יקבל כאריס.

המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה יוציא לו חסרונות. ומיירי כגון שעירבן עם פירותיו. וברמב"ם פ"ה מהל' שאלה ופקדון וכן נפסק בחו"מ סי' רצ"ב סעיף י', דאסור לערב, דרוצה אדם בקב שלו כמש"כ הב"ח. וצע"ק דהא ודאי לא יוכל לדעת להחזיר לו אלו שלקח וע"כ יחזיר איזה שיהי', א"כ הו"ל כגזלן דעושה שלא יוחזרו להבעלים, ואם אינו קפידא כ"כ שיהי' כגזלן מ"מ יהי' דינו כהלואה, ובודאי אילו לוה צריך להחזיר בלי שינכה חסרונות, וע"כ דמ"מ בכל מקום שנמצאים הם שלו ושייך לומר דשלו הורקבו ולכן יוציא לו חסרונות אע"ג דלמעשה יקבל בין כך אחרים. וצ"ע למה מחויב אז להחזיר לו דוקא פירות ולא לשלם במעות וע"כ דדינו כשותפין בהפירות, וצריך טעם למה, והרמ"א חילק דבדבר המסויים הוא אומר להמפקיד שלך נפסד, וצע"ק דבשניהם הא איכא קפידא וכיון דנתערב ואין מכירין ובהכרח לא יקבל בין כך שלו, וא"כ למה אומר שלך נפסד ומ"ש מדבר שאינו מסויים. (מהדו"ק)

יוציא לו חסרונות. יש לעיין וכי זה ודאי שזה חסר כל כך לפי ערך בפירות של המפקיד, וא"כ הו"ל כאיני יודע אם פרעתיך ולמה לא ישלם הכל, ואולי זה תקנ"ח לפי מה שמצוי בהרבה פעמים אבל לא משמע כן וצע"ק.

יוציא לו שתות ליין. בשו"ע פסק כן ולא חילק בין זפת לשעוה וצריך טעם למה, ואם הוי ספק אי חלוק בין זפת לשעוה או בין אדמות שונות א"כ הממע"ה וינכה לו חומש וצע"ק, ושוב ראיתי שכבר הקשה כן בלח"מ פ"ה משאלה ופקדון הל' ה', ועי' טור סי' רצ"ב, והראוני לעיין בב"ח ס"ק י"ד מש"כ בזה, וכן הקשה בתפארת שמואל על הרא"ש.

בד"א שעירבן עם פירותיו אבל יחד לו קרן זוית אומר לו הרי שלך לפניך. לכאורה פשיטא, ואולי י"ל דכאן אשמעינן דאפילו אם נחסרו הרבה מכדי חסרונן וס"ד דכיון דאז לכו"ע מוכרן בב"ד יתחייב לשלם החסרון, והנה המחנ"א הל' שומרין סי' ל"ה הוכיח מהסוגיא דלעיל דף ל"ח דחייב רק מדין השבת אבידה אבל אינו חייב מחמת חיובי שומרין שיהי' כפשיעה במה שאינו מוכרן, וא"כ זהו מה שמשמיענו דיכול לומר לו הרי שלך לפניך ואינו חייב לשלם על שלא עשה שלא יופסד יותר מכדי הרגילות להתחסר.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א