אילת השחר/בבא בתרא/קנה/א

אילת השחר בבא בתרא קנה א

דף קנ"ה ע"א

רשב"ם ד"ה נעשה. נותן ומקבל. נראה דהאי מקבל הכוונה לוקח, דקטן אינו יכול לקנות קרקעות, אע"ג דבמתנה יכול לקנות ע"י דעת אחרת מקנה אותו, ואת המעות דזה מטלטלין יכול להקנות, מ"מ לא מהני הקנאתו את הממון כדי לקנות קרקע, ולכך כתב הרשב"ם דגם המקבל היינו הקונה ע"י מכירה, צריך להיות גדול, ומש"כ התוס' לקמן (ע"ב ד"ה מקחו) דזה פשיטא דיכולה לקנות, היינו משום דהתם איירי בנערה שהיא כבר יותר מי"ב שנה, ובודאי יכולה להקנות המעות ולקנות הקרקע, ולכך ביארו דהתם החידוש מה דממכרה ממכר.

תוד"ה מוכר. ומה שהק' ר"י שמא כשהוא שוטה זבין וכשהוא שוטה זבן. והיינו דפירש דמאי דאינו מוכר דעשאוהו לענין זה כשוטה, ומ"מ יש לעיין דמה דמצינו בכתובות (דף כ') באם ספק אם היה שוטה בשעת מכירה ולכך אם יש לו חזקת אבהתא אוקי ארעא אחזקתה, משא"כ אם הוא בעצמו קנאה אין חזקתו חזקה לבטל מספק המכירה שמכר, וכמו שכ' שם רש"י דאין חזקתו חזקה לבטל המכירה, והיינו משום דהתם זה שמכר לו אינו בא לתבוע, ואמרינן דמסתמא היה חלים וקנה, ובאותו מידה שהיה לו דעת לקנות יש לו גם דעת למכור, אבל ודאי אם היה שוטה ממש לא חלה קנייתו ולא מכירתו, וא"כ הכא בפחות מבן כ', אם איתא דלגבי קניית ומכירת קרקעות הוי כשוטה, הא לא קנה ולא מכר ואיך יקנה הלוקח, ואין לומר דמ"מ כיון דחלה הקנייה לכך חלה המכירה, דמידי הא בהא תליא, דהא לגבי מכירת נכסי אביו עשאוהו לכו"ע כשוטה, אע"ג דלקנות קרקע יכול הוא לכו"ע, הרי ע"כ דשוטה כזה סגי לקנות, ומה שייך לומר כשהוא שוטה זבין וכשהוא שוטה זבן שבשביל זה תועיל המכירה.

תוד"ה מתיב ר' זירא. והא סוגיא כמאן דאמר לעיל נכסי ביד לוקח הוו קיימי. והיינו דמספק מוקמינן ביד לוקח, ועל היורשים לברר כדי להוציא מהם, ולהכי פריך כי בדקי מאי הוי, היינו אע"ג דאינו ידוע דהיה בן כ', מספק נוקי ביד לוקחים, דמסתמא היה בן כ', אבל למ"ד בחזקת יורשים ע"כ מיירי דאלו הלוקחים מביאים עדים שהיה בן כ', ומ"מ הוא בחזקת היורשים, וע"ז הו"ל להקשות כיון דהוא בן כ' אמאי צריכים הלוקחים להביא ראיה שהביא שערות, דהא ממ"נ גדול הוא.

בא"ד. שמא לא הביא ב' שערות עדיין. מלשון זה משמע דגם בטוענים שמא יש ממש בטענתם, וזה אינו, דא"כ גם כשלא טוענים יהי' בחזקת היורשים, וצ"ל דהאי לישנא לאו דוקא אלא טוענים ודאי דלא הביא שערות.

בא"ד. דליכא למימר דלא היו מחזיקים לי' בן כ' לפי שהיה סריס. היינו דאם הביא שערות נכסי ביד לוקח דנימא מסתמא היה בן כ', אבל כשאין לו שערות דאז אם נימא דהוא בן כ' הרי הוא סריס, וזה לא נתלה דהוי סריס משום דלא שכיחא.

בא"ד. טובא וטובא הוי וכו'. היינו דבלי שיראו שאין לו שערות הוי מכירה, דמסתמא הוא בן כ' דאין העדים חותמים עד שיהיה ראוי למכירה דהיינו בן כ', ונתלה דגם יש לו שערות, אבל אם נראה דאין לו שערות, דאז כדי לומר דהוי מכירה נצטרך לומר דהוי סריס, וזה לא נתלה, וע"כ דגם תולין דהוי סריס מכח החזקה דאין העדים חותמים.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א