אילת השחר/בבא בתרא/קמט/ב

אילת השחר בבא בתרא קמט ב

דף קמ"ט ע"ב

רשב"ם ד"ה שייר. והאי קרקע כל שהוא איכא למימר שעל העבד הוא אומר. ובתוד"ה שייר הביאו ג"כ דיד בעל השטר על התחתונה. ויש לעיין נהי דמצד דיני ממונות אינו זוכה דיד בעל השטר על התחתונה והאדון הוא המוחזק [ולדברי הקצוה"ח סי' פ"ח סק"ט הוא משום דהאדון הוא המוחזק לגבי העבד], מ"מ לגבי האיסור ישאר ספק ויהיה אסור בשפחה וב"ח ואז הא היה צריך לכופו לשחררו [וכמדומני שזה הוסיפו לי המעירים], ובשלמא למסקנא דכה"ג הוה חסרון בכרות גיטא א"ש, אבל לס"ד דהוי ספק אמאי לא נימא דייאסר בשפחה, ובפרט לפי מש"כ האחרונים מחמת קושיית החמדת שלמה בהא דלעיל (דף פ"א) בקונה ב' אילנות דמביא ואינו קורא דהוי ספק אם קנה גם הקרקע, אע"ג דלדינא יזכה המוכר מכח המע"ה, ואמאי לא נימא נמי לגבי ביכורים שלא יהיה מחוייב להביא אפי' מספק, והכריחו מזה דלגבי דינים אחרים נשאר ספק אף שזה תוצאה מהדיני ממונות, וה"נ הכא דמה דלא יוכל העבד להוציא מעשה ידיו מאדונו אין זה טעם מספיק לענין שלא ייאסר בשפחה, ודוחק לומר דלפני שחידשו הסברא דלאו כרות גיטא מ"מ ידעו דכיון דהוי ספק אין זה מתפרש כלל בשטר וכאילו אין שטר לגבי זה, אלא דלבסוף חידשו מחמת דיש זכות, לפי סברת הרי"ף, ולפירוש הראשון של הרשב"ם לקמן דף ק"נ ע"ב, או כמו שפירש הרשב"ם בפירושו השני דכיון דאפשר להתפרש באיזה צד רחוק דנתכוין להוציאו מלהקנותו לעצמו אע"פ שיותר מסתבר דרוצה לשחררו מ"מ זה כבר לא כריתות, וכמש"כ רש"י בגיטין (דף ט' ע"א), וכמו דמבואר פירוש דברי רש"י בתורעק"א (סופ"ג דפאה).

ועי' בקובץ שיעורים (אות תקמ"ו) דהק' לפי הנ"ל דכל ספק הוי חסרון בכריתות א"כ כל ספק בלשון הגירושין לא יהיה כריתות, ויש ליישב דדוקא ספק בכוונה הוי חסרון בכריתות, אבל ספק בלשון הא להצד דפירוש הלשון הוא לגירושין הא כתב שפיר גט כריתות, משא"כ ספק בכוונה היינו דהלשון נותן מקום להסתפק ואינו ברור מה הוא מתכוין אין זה כריתות.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א