אילת השחר/בבא בתרא/קלט/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רשב"ם תוספות רמב"ן רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל רש"ש |
לוותה ואכלה ועמדה ונשאת בעל לוקח הוי או יורש הוי. יש לעי' למ"ד שיעבודא דאורייתא הא כל הטעם דמלוקח אין גובין משום דלית ליה קלא ולא ידע להיזהר, ובבעל דלא שייך זה לכאורה צריך להיות שהוא יורש, וצ"ל דלא פלוג, ומ"מ למסקנא דלפעמים עשאוהו כלוקח ופעמים כיורש, אם נרצה לחדש שעשאוהו כלוקח לגבי זה, נצטרך לומר דעשאוהו כלוקח כדי שיהיה לא פלוג, דהא אין עוד לוקח שנצטרך לומר עליו לא פלוג, א"כ איך שייך לומר שעשאוהו כלוקח כדי לחדש עליו ענין לא פלוג.
מאי לאו נשאו גדולות לבעל ישאו קטנות מבעל. הק' בתוס' הרא"ש דהא במה שלקחו ונתנו חלק הקטנות הא הוי גזילה, ותי' דמיירי אפי' נטלו ברשות הקטנות כדרך הלואה, וצ"ב אם לקחו והסכימו למה יקחו מהבעל, ואולי יש ט"ס וצ"ל בדרך הלואה, וצ"ע למה ס"ד להכניס במשנה דמיירי בהלואה, ובנימוק"י כתב דמיירי דאין הגזילה קיימת, וצריך עיון דאם כן הבעל שאכל הוא הגזלן, דעצם הנישואין לא הוי מעשה גזילה, דמה שאינו שלה לא תיקנו לו רבנן כמבואר כעי"ז בב"מ (דף צ"ז ע"ב), ואם האשה אכלה כשהיא נשואה ג"כ אין הבעל חייב לשלם על מה שגזלה תחתיו כשאר נזקין שהזיקה דאין הבעל חייב.