אילת השחר/בבא בתרא/קו/ב

אילת השחר בבא בתרא קו ב

דף ק"ו ע"ב

והא עשרין אמר לי אמר לי' דעדיפא כעשרין. יש לעיין אם אע"ג דהאמין לר' פפא שהוא הבין שיוסיף לו עד עשרין, מ"מ כיון דהי' ראוי להבין דהכונה דעדיפא כעשרין חל המכירה כמו שהוא ט"ו, או משום דלאו כל כמיניה דר' פפא לומר שהבין דכונת המוכר עשרין ממש, כיון דהוא ידע דזה רק ט"ו סאין, ולכאורה לא משמע דאמר לי' דלאו כל כמיני' לומר שלא ידע דכונת המוכר אינו על עשרין וצע"ק.

בההוא הנאה דקא צייתי להדדי גמרי ומקנו להדדי. ברשב"ם לא גרס אלא, ומפרש דזה מהני רק בצירוף דילפינן מתחלתה של ארץ ישראל, אלא לגבי דהתם הי' אורים ותומים, מהני כאן ההיא הנאה. וכבר נתקשה בחידושי רבנו חיים הלוי (הל' שכנים) איך זה מהני לצרף, אמנם להחולקים דבההיא הנאה לבד מהני אין דין מיוחד לגורל אלא שזה סברא דגורם שיהי' להם ההיא הנאה, ולכל השיטות צ"ע בחלקו שנים ע"י גורל שלא בפני השלישי איך זה יועיל הא מהשלישי לא ראינו גילוי דעת שנאמר בההיא הנאה קא גמר ומקני. וברשב"ם (ד"ה אדעתא דבי תלתא) כתב משום דיש להניח דאם הי' כאן הי' מסכים לחלק בגורל דמ"מ הא לא הי' בההיא הנאה והגורל בלי ההיא הנאה הא אינו כלום.

עוד יש לעיין על מש"כ הרשב"ם משום דאי הי' כאן הי' נמי חולק בגורל, דמ"מ הא כמו דקי"ל דיאוש שלא מדעת לא הוי יאוש, ומבואר בתוס' ב"מ {{ממ|[[תוספות/בבא מציעא/#|דף כ"ב א') דגם אי אמדינן דהי' נותן זה מ"מ הי' אסור לאכול זה דהוי כיאוש שלא מדעת, ה"נ כאן איך זה יועיל מה דאמדינן דאילו הי' כאן הי' מסכים, ולשיטת הש"ך (סי' רנ"ח) דמסתפק לומר דלא כהתוס' אלא דכה"ג מהני, יש ליישב דגם כאן הוי כמו שם, וצ"ע.

שם. בההוא הנאה דקא צייתי להדדי גמרי ומקנו להדדי. ובנימוק"י הביא בשם התוס' ובשם רבינו שלמה דמהני אפילו במטלטלי דבההיא הנאה הוי כמשיכה, ובריטב"א הביא שיטת מורו דרק בקרקע מהני דהוי ככסף וכסף אינו קונה במטלטלי, וצ"ב סברת החולקין. אמנם מצינו כבר ברשב"א קידושין (דף ו') בשם הר"ח בהילך מנה ויקנו נכסי לך דבאדם חשוב יועיל אפי' לקנות מטלטלין דההיא הנאה חשיבא כאילו יהבה הקונה להמקנה וקנה בו בתורת חליפין. והק' הרמב"ן דזה הוי רק ככסף ואינו קונה מטלטלין. והרשב"א כתב דהא אין זה גם כסף וע"כ כדי לקיים כונת המקנה ודעתו אנו רואין כאילו יש לה ממש שיתקיים דעתו עליו, והילכך לגבי אשה דכסף קונה אמרינן דהוי כמו שקיבלה כסף, ובמטלטלין דאין הכסף קונה בו הוי כאילו הנאתו כלי וקיבלו בחליפין, וכבר טרחו לבאר דבריו, וסברתם של התוס' ור' שלמה כמש"כ שם הרשב"א.

רשב"ם ד"ה שני אחין שחלקו. קרקעות. וכן לקמן (דף ק"ז א' ד"ה שאני) כתב לחלק דגבי חלוקת קרקע ודאי ניחא להו להפטר זה מזה. משמע דסברא זאת היא רק בקרקע שזה יותר חשוב וקיימת אז רוצה יותר להפטר מהשני.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א