אילת השחר/בבא בתרא/עא/ב

אילת השחר בבא בתרא עא ב

דף ע"א ע"ב

הואיל ויונקין משדה הקדש. עי' ברשב"א דביאר מחמת דגידולי הקדש הקדש, ולכאורה גם בהדיוט נהי דשייר החרוב מ"מ כיון דמוכחינן מכאן דגם בהדיוט לר"ש שייר רק החרוב אבל את הקרקע מכר, וא"כ יונק אילן של הלוקח משדה המוכר, ואם בכ"ז האילן של המוכר ה"נ האילן הוא של המוכר ומה שייך לומר דהחרוב קדוש, ואם הכונה דאסור ליהנות שמעורב בו יניקה מהקדש וימעול לפי חשבון הנאתו מקרקע ההקדש, אבל איה"נ אין החרוב בעצמו קדוש הוי א"ש, אבל הלשון לא הקדיש אלא חרוב משמע דהחרוב יהי' לגמרי קדוש, גם לפי"ז בהדיוט איך מותר ליהנות מחרוב, ע"כ משום דהא מיהת נשאר בו רשות להחזיקו כל משך זמן חיותו של האילן וזהו סגי, א"כ למה בהקדש זה אחרת, ובשלמא להני דסברי דהמקדיש בית שכור אסור לדור להשוכר, אפשר דבעל האילן לא עדיף משוכר דיש לו זכות להיות בקרקע הקדש כ"ז שהאילן חי ואינו כקנין, דרק האילן קנוי לו אבל יניקה מהשדה הוא כאלו שכור, אבל לאלה דסברי דשכירות מותר להשוכר לדור, וכמבואר בר"ן נדרים (דף מ"ו ע"ב), צ"ע למה זה הקדש כיון דודאי יש לו רשות לינק משדה ההקדש כ"ז שהאילן קיים.

וראיתי בש"ס הוצאת מאורות שהביאו בשם הרשב"א שדייק דבקדשי בה"ב לא יתכן שגוף הדבר הקדש והגידולין חולין, והביא שם קושיא מהא דב"מ (דף צ"ט) במשאיל קרדום דהבקעה חולין והקרדום הקדש, ולהנ"ל ניחא.

כמו כן יש לעיין לפי מש"כ התוס' לעיל (כ"ו ע"ב ד"ה גזלן) דתנאי יהושע שמותר לסמוך הי' דנקרא מארצך אע"פ שיונק מתוך של חבירו, וע"כ דיש לו קנין כל היניקה דזה שלו ממש, א"כ כ"ש כאן דיש לו ודאי קנין פירות כ"ז שהאילן קיים להחזיקו בקרקע ההקדש, ואפילו אם נימא דקנין כל היניקה שבקרקע תחת האילן לא מהני דצריך שהוא לגמרי שלו, דגם לענין ביכורים לא מהני אם המקום שתחת האילן אינו שלו אע"פ שיש לו קנין פירות כ"ז שהאילן קיים, מ"מ בהא דהקשו התוס' ד"ה ואי ס"ד כיון דהאילן יונק ט"ז אמה ולכן אפילו אם שייר לעצמו קרקע תחת האילן תחתיהן וביניהן אבל לא שייר ט"ז אמה נמצא דיונק קצת מאדמת הקדש, הא כה"ג לענין ביכורים הוי אדמתך, הרי דיונק משלו מקרי כיון דעיקר הקרקע שתחת העץ הוא שלו ממש, והיניקה של כל הט"ז אמה יש לו קנין שהוא שלו ממש מדיני קנינים, דאל"ה איך זה נקרא מארצך לענין ביכורים, ולמה הוי הקדש הגידולין, ובאמת לענין ביכורים שייך לחלק דבעי אדמתך ממש מקום האילן, אבל היניקה סגי אע"פ שיש בו קנין רק לגבי יניקה, אבל לגבי גידולי הקדש אין חילוק מקום האילן למקום אחר, אלא דמ"מ צריך טעם למה זה נקרא הקדש כיון דקנוי לו יניקה האילן מקרקע הקדש, דהא הקדש לא עדיף מכח שהי' למקדיש, וכיון שהי' לו זכות וקנין להחזיק האילן ולינק ה"נ יש לו קנין זה אחרי שהקדיש את הקרקע.

והנה אם היינו מפרשים דגידולי הקדש הקדש אינו מצד הממון כמו בשל הדיוט, אלא דזה דין בקדושת הקדש דגידוליו נעשין קדוש, והא דמועלין למ"ד מועלין בגידולין היינו דגם בזה שייך דין הקדש וגם מעילה, ולא נפרש שכל הדין מעילה בקדשי בדק הבית הוא מחמת ממון הקדש אלא מחמת דין קדושה שבהן, היינו יכולין לומר דשפיר שאני הקדש מהדיוט, דבהקדש הגידולין קדושין לא מצד הממון אלא דזה דין מיוחד דומיא דבקדושת הגוף אמרינן דחל קדושה על ולדות קדשים ה"נ יש דין קדושה בגידולין, ואפשר דזה שייך גם לפי מש"כ בחי' ר' חיים הלוי (מעילה פ"ח הל"א) דבמעילה החיוב מדין גזל הקדש, וכמו שהוכיח מהא דב"ק (דף כ' ע"ב) דמקשינן דאי זה נהנה וזה לא חסר פטור איך חייב משום מעילה, הרי דזה תלוי בדיני תשלומין וגזל כמו להדיוט, מ"מ זהו לגבי חיובו בתשלומין הוא משום דמפסיד וגוזל ההקדש, אבל דין קדושה שחל על הדברים אינו משום דנעשה ממון הקדש שמכח זה זה קדוש, אלא בזה דחל דין קדושה סגי לענין שימעלו, ואפשר עוד יותר דמכח שחל דין קדושה הוא דנעשה ממון הקדש ג"כ, אבל לענין מעילה ימעול אף אם לא הי' נעשה דין ממון הקדש כיון שיש בו דין קדושה דהקדש סגי לענין מעילה.

ולהנ"ל יש לעיין בדין דגידולי הקדש הקדש כיון דאינו מחמת דיני ממון, אם חל דין קדושה לפי מה שגדל מקרקע הקדש ונמצא דיש כאן תוצאות של הקדש והדיוט, או דגידולי הקדש הוא דין חלות קדושה וכל האילן הוא קדוש לפי"ז, ואם נימא כך יתורץ שפיר קושיא הראשונה, דהא משמע דכל החרוב קדוש, דכיון דתיכף אחרי שהקדיש את הקרקע של החרוב ועומד הקרקע הקדש רגע א' תיכף נקרא הקדש כל האילן מחמת דהוא גידולי הקדש, וכן משמע ברשב"ם לקמן (ע"ט ע"ב ד"ה ואי בשדה ואילן) דכתב דכשהקדיש שדה עם פירות מועלין במה שבתוכה דאיכא תרתי גידולי הקדש וגם הקדיש הכל ביחד, וכבר תמהו דמה שייך גידולי הקדש כאן, ואם כן יהי' גידולי הקדש לפי אחוז הנאתו מהקרקע, אבל לפי"ז א"ש דהוא דין דאם גדל מהקדש נעשה הכל דין קדושה.

ולדברי התוס' (ד"ה ואי) נמצא חידוש גדול דאם א' יש לו אילן בתוך ט"ז לשדה חבירו והקדיש חבירו קרקע יחול הקדש על אילנו של בעל האילן.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א