אילת השחר/בבא בתרא/נט/א

אילת השחר בבא בתרא נט א

דף נ"ט ע"א

כי היכי דאת קנית לך חצר דידי למשדא בי' מיא לדידי נמי קני לי מיא דאיגרך. מבואר דהוא חזקה שיש עמה טענה, ויש לעיין באם בעל הגג טען דלא קנה כלום מבעל החצר אם יש לבעל החצר חזקה עם טענה שקנה ממנו, דמדלא מיחה לא שייך כאן אלא דאם טוען בכל הגג דיש לו רשות להוריד מימיו לחצר יכול הבעל החצר לטעון דהסכמתי רק אדעתא דהכי, אבל למה לא יוכל בעל הגג לטעון דלא קניתי ממך ולא קנית ממני, ואם נימא דאיה"נ א"כ למה לא יהא נאמן בעל הגג כשרוצה לסלק דינו לומר דלא היתה בעד השיעבוד הזה שיהי' לבעל החצר מים במיגו דאי בעי אומר דלא הי' כלל קני'.

לדידי נמי קני לי מיא דאיגרך. וכתב הרשב"ם דדמי למקח וממכר דהיינו דשיעבד חצירו בשביל מימיו, וע"כ אין הכונה דקני מימיו דהא הו"ל דבשלב"ל, ואפי' אם קני מימיו מ"מ אינו מחויב להוריד לו דרך המרזב, דהא יכול לומר בעל הגג בוא וקח אותם מהגג, והיינו דבזה שנתן לו רשות שהצינור של שופכין יקלח מים בחצירו ושיעבד לו חצירו לזה, ה"נ התחייב השני לתת לו מימי הגג, וזהו תשלומין עבור הזכות שנתן לו בעל החצר להכניס מימיו בחצירו, ולאידך מ"ד דס"ל דאינו מעכב פירשב"ם שלא שיעבד לו מימיו אלא כל ימי שיהיו יורדין לחצירו, והיינו דבזמן שיקלחו לחצירו אז תמורת זה שמקלח המים לחצירו נתן לו המים, אבל לא שיעבד לו לעולם שיתן לו המים.

והנה מהא דמעכב עליו משמע קצת דזוכה שמחויב להמציא לו ע"י גגו דוקא מים ולא יוכל לומר לו שישלם לו כמה שוה אפשרות לקבל מים, או שבכל פעם לשום כמה שוה המים שהי' מקבל, וזה יהי' ראי' דבקונה דבר והבטיח לשלם באיזה דבר אחר מחויב לשלם דוקא במה שהבטיח לו לשלם, וכמש"כ בנימוק"י בב"מ (דף מ"ד ע"ב) דבמשך חפץ ע"מ לשלם לו כור חיטין צריך ליתן לו דוקא כור חיטין.

ובנימוק"י כתב ז"ל לא שזכה זה בחזקת חצירו ששופך שם מים, ובריטב"א כ' לא שזכה בזה בחצר חבירו [והכונה דאינו זוכה ע"י חצירו שישפכו מים אליו] ומפני ששפכו המים ג' שנים כי כיצד קנה זה הו"ל חזקה שאין עמה טענה, ובריטב"א הוסיף שאין זה דבר שיש בו ממש שיוכל לקנותו אלא שזה טוען שנתן לו רשות בגגו לקבל המים שיבוא בחצר ושיעבד לו החצר ג"כ לקבלם, ומשמע שזה שיעבד לו הגג בשביל המים והשני שיעבד לו החצר, ולכאורה במה שיעבד לו זה גגו ע"כ שקנה ממנו בכסף ותמורת זה שעבד לו השני חצירו או שקנה בכסף שעבוד חצירו והשני שעבד לו גגו.

והנה בקהלות יעקב (קידושין סימן ג') נסתפק בקנין סודר אם הדבר שמקנה הוא תמורת הסודר וכעין מכירה או רק מעשה קנין, והביא מהחזו"א קידושין סי' מ"ה דזה ענין מקח, מהא דאמרינן בב"מ דף י"א ע"ב חליפין דרך מקח וממכר, אגב קרקע נתינה אלימתא, והק' על מש"כ בבית שמואל (סי' כ"ט סק"ב וסק"י) בשם רש"ך דאם האשה נתנה סודר והקנה לה טבעת כדי שתתקדש מהני, ומאן דפליג ס"ל דג"ז בגזירת חליפין, הא מיהת דהי' שייך שתתקדש אע"פ שעבור הטבעת היא שילמה בהסודר ואיך תתקדש, וכן הביא המחנ"א בדיני קנין מעות בשם רב האי גאון דהמתחייב מנה בקנין סודר יועיל המנה לקנין כסף דההתחייבות הוי כסף ויוכל לקנות בזה איזה דבר, הרי משמע דזה ענין מעשה קנין בעלמא, ומהפלפולא חריפתא ריש ב"ב אות ו' הביא דמשמע דלא יוכל כה"ג לחזור ולהקנות.

ולכאורה כאן הא לא משמע דעשו בסודר קנין לקנות מים שעל הגג, ובפשוטו דקנה בכסף ומ"מ הוא שיעבד לו הגג ותמורת זה שיעבד לו השני חצירו או להיפך דהוא קנה בחצירו ותמורת זה שיעבד לו גגו, הרי דגם בכסף שייך ענין כזה דאע"ג דתמורת המעות שנתן קיבל זכות להיות לו שיעבוד בחצירו מ"מ יחד עם זה נשתעבד גגו של השני אליו, ודוחק לומר דטוען דהוא נתן לו כסף עבור שיעבוד החצר והשני נתן לו כסף עבור שיעבוד הגג, ומשמע לכאורה דגם בכסף שייך זה.

ולשיטת הט"ז (סי' ק"צ) דקנין כסף אינו דוקא היכא שנותנו לשלם עבור שיווי הדבר או לשם התחלת פרעון, אלא דג"ז מהני בתור קנין, אפשר דגם בכסף שייך ענין הזה, ולשיטת הסמ"ע דכסף לא מהני אלא בתור תשלום עבור שיווי הדבר, צ"ע.

ובאמת יש לעיין גם בהא דב"מ (דף ע"ז ע"ב) דבקנה קרקע שוה אלף ונתן ה' מאות קנה ומחזיר השאר, ובזה מודה הסמ"ע דכשנותן לתחלת פרעון עושה קנין, צ"ע דאיך הוא חייב השאר, וע"כ ע"י שקונה הקרקע, נמצא דקניית הקרקע עושה התחייבות על עוד ה' מאות, והא תמורת הקרקע הוא שילם הה' מאות שנתן, ואין לומר דהקנין נעשה ע"י הה' מאות שנתן והה' מאות שמבטיח, דא"כ התינח אם מה שמתחייב הוי כסף, אבל להסוברין דאינו כסף שיוכל לקנות בזה איך מהני, ואין לומר דהקנין הוא בהה' מאות אלא בתנאי שיתחייב עוד ה' מאות, דא"כ אכתי צ"ע במה חל ההתחייבות ואם נאמר דבאמת לא חל אלא דהתנאי אם יתן, נמצא דאם אח"כ לא יתן בטל המכר למפרע, וכ"ז צ"ע.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א