אילה שלוחה על נביאים וכתובים/הקדמה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אילה שלוחה על נביאים וכתובים TriangleArrow-Left.png הקדמה

ישתבח היוצר אור הבהיר. ושכל הטהור. וחכמה האיר. ובתבונה מאיר. לארץ ולדרים עליה ויצו עליה לעבדה ולשמרה על ידי התורה. ויטע בתוכה נטע שעשועים. אף נעים. ופריה תאוה היא לעינים ודודי ירד לגנים. ללקט ששנים. ולהתענג בתענוגים. והנה על פתחינו כל מגדים. כפרים עם נרדים. וגם מעין גנים. ופתחתי לדודי הרועה בשושנים. והנה ראה כלה מחמדים. וסמדר הגפנים והנצנים נראו בארץ. ישועת נעש' ארץ. גלל זה רחקת כל קצוי ארץ וקרבת על כנוי ארץ וע"י המנחה אשר הובאת לך מזמרת הארץ. והן הן המה אנשי שם גבורי הארץ. אשר מעולם עמדו בפרץ. לראות בחורי הארץ. ולתקנה ולסקלה[1] מכל אבן נגף אשר בארץ ולגדור פרוצי פרץ.

ויען כי ראיתי זאת ואללי לי על עון וחילול השם הגדול כזה אשר עתה בדור הזה רבים יצאו ופרצו גדר וחומת התורה והולכים חוצה להם ובדוחק תמצא אחד בעיר ושנים במשפחה שימלאו כריסם ובטנם בחכמת התורה עם דברי נביאי ה'. רק בחכמת פילוסופיה ורועה זונות וכשמה כן הוא פי' לסוף שעתיד וסוף ליפול בבאר שחת אשר לא יוכל קום וכשלו בה רבים ונפלה ובשברה ונוקשו ונכדו והתורה היא חתום בלימודי ונסתר[ו] דרכיה מהם אשר לא ידעו אליה איזה דרך ישכון אור ההיר ותהי להם חזות הכל כדברי ספר החתום אשר יתנו אותו אל יודע ספר החיצון לאמר קרא נא זה ואמר לא אוכל כי חתום הוא כמעט שאבדה חכמת חכמיו בחכמת התורה הקדושה בפרט בדברי נביאים וזאת מהם משני פנים: חדא כי עוד בנערותו ובבחרותו הוא מתרשל בדבר זה לאמר הלא יש לי זמן ועידן ת"ל אחר נשואי ואמלא עכשיו כריסי ובטני בגפ"ת ובחילוקים וגם אחר הנישואין יבא יומו שהוא מקבוה לו יאבד תקותו כי הוא לא ידע כי הרבה סיבות לאדם שמעכבין ויסלקו אותו מדרך הטוב כגון מזונות של אדם שהן קשה כקריעת ים סוף בפרט בעו"ה בדור הזה ובאם שתמצא שזוכה לשתי שלחנות כי ברכהו ה', גם לזה מתעוררים עליו מניעות רבות שלא יוכל לילך בדרך שהוא רוצה לילך, כגון שלא ימצא העשרים וארבעה עם הפירושים ובאם שימצא או אין מספיקין לו ככל הצורך עם פירוש המילות וחיבוריהן והשניה בעבור התעצלות לטרוח בכל הפירושים לברר איזה פשט יפה לו עד שילאה עינו לשוטט עליהם ולחפש בחוריהן ובסדקיהן ומיד ילכו אחר שרירות לבם ואחרי הבעלים אשר למדום אבותם מעשה חר"ש וידי צורף תכלת וארגמן לבושה אמרו הלא טוב לידבק בזה כי מעשה חכמים כלם להיפך ממה שאמרו ולא כל המרבה בסחורה מחכים ואמרו לו הנה חכם אתה מדניאל כל סתום לא עממוך בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ואז אמת ישליכו ארצה וכלם לדמים יארבו ובחוצות יתהוללו הרבה[2] להיפך ממה שנאמר חכמה בחוץ תרונה ובברקים ירוצצו כמעשה התעתועים והבל. והתואה מתמעטת בעו"ה אין אחד שישם מגמת פניו אליה אם לא משבת אל שבת וזהו בדוחק וכולם סוחרים ותגרים והרבה רוכלים מככבי השמים ועל כן תפוג תורה מישראל.

ויען כי ראיתי זאת התפללתי אל אלהי שיעזרני ויתן לי לשון למודים לדעת לעות ויפתח לי אוזן לקבל הטוב ויענני ה' ויאמר כתוב ובאר על הלוחות למען ירוץ קורא בו. ואעפ"י שהן רבים שמפקפקים עלי לאמר מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה חוצב"י מרו"ם אפ"ה גוי נתתי למכים ופני לא הסתרתי מכלימות וריק ושמתי פני כחלמיש ואדע כי לא אבוש כי ה' יעזור לי ושמתי לבי לחילה של תורה וספרתי מגדליה הלא הוא המה אשר בנו עליה ותלו עליה שלטיהם וחונים בדגליהם סביב תורתינו כמו הנשר הגדול רש"י ז"ל ואבן עזרא ורלב"ג ורד"ק ורבי סעדיה גאון ורבינו ישעיה וקב ונקי ור"י חיון ורשב"ץ ור' עובדיה ואבן יחייא מימיהם אנו שותים ומפרים אנו אוכלים ומהם לקחתי ולקטתי לקט שכחה ופאה וזולת שאר פשטים נעימים מה שקבלתי מרבותי כמו רבי בענדט אקסלראד וגם משאר פירושים ישנים אשר באו אלי מאשכנז צק"ק ווירמישא ומספרד ומהפי' המילות הקשות של ר' אנשיל וקצת סתירות מנצחון של האלוף הגאון שאירי גדול מרבן שמו כמ' נחמן ש"ן. ומה שלא יספיק מהן שאלתי עליהן היטב. ולקטתי שושנים אלו מאלו אילנות הגדולים בקיצור מופלג והעמדתי אותן בסגנון אחד עד שתהיה לפניך כשלחן ערוך מכל וכל שלא תצטרך עוד לשאול ולחזור אחר חבר וראש מהדברים כי ספר הלז יהיה לך במקום רב וחבר מכל דבר שבעולם:

ואלו התועלת שיגיעו לך מזה החבור, בראש שלא תצטרך לחזור ולחקור אחר העשרים וארבע עם הפירושים כי בכאן תמצא כל הפירושים מפורשים הטיב בפרט פי' רש"י ככל הצורך עם פירוש רד"ק וקצת חידושי התרגום. ועוד, שלא תצטרך לחזור אחר רב וחבר להגיד לך ולחבר הענין דבר דבר על אופניו כי חיבור הלז יהיה לך במקומן יותר ויותר מספיק שכל אדם אשר רוח בינה בו יוכל לקרות בו וירווה צמאו ככל הצריך לו:

ועוד תמצא כאן מפורש היטב כל פירוש המלות הזרות והקשות מה שפרש"י אותן בלשון לעז כאן פירשתי אותם בלשון אשכנז ושאלתי עליהן היטב איש צרפתי וספרדי עד שבירר לי כל דבר בשורש וכל פירוש המילות שתמצא כאן הן על פי רש"י חוץ באם שכתבתי בצדו ס"א שהוא רד"ק או פי' אחר ועוד שלא תצטרך להוצאה מרובה כי לא כל אדם יוכל לקנות כ"ד ספרים גדולים גלל שהן ביוקר והוצאה קטנה יוכל כל איש להכיל. ועוד שתמצא עתה בכל פלך ובכל עיר שיהיה בקי בכ"ד ספרים והתורה מתרבה בישראל.

ואל יהא זה בעיניך לנבוך ולצחוק על מה שפירשתי הרבה מילות אשר בם בעיניך ללא צורך אבל דעו נאמנה כי אפילו מלת אשר אם תמצא עליו מפורש בלשון אשכנז אפילו זהו לצורך ולא לחנם הוא, אפשר שהוא מפורש עם החיבור והפעולה שצריך אליו וגם אם תמצא מילה מפורשת לא על פי הדקדוק אזי תעיין היטב שמוכרח הייתי לפרש כן כי רוב החיבור בכ"ד ספרים הוא כנגד הדיקדוק וכל מה דאפשר לפרש ע"פ הדיקדוק פירשתי כאשר קבלתי מרבותי ומה שלא רשמתי אלו הגאונים דלעיל על כל דבר ודבר שאמרו בשמם, עשיתי זה בכוונה כדי לקצר החבור כמה דאפשר וע"כ כתבתי סתם ד"א שהוא דבר אחר או ס"א שהוא ספרים אחרים או י"פ שהוא יש פותרים או י"מ שהוא יש מפרשים או י"ד שהוא יש דורשין או ל"א שהוא לישנא אחרינא: ולא כתבתי מי הוא הפירש כן.

ועוד אחלה את פניכם אם תמצאו דבר מפי' המלות שהוא כנגד שכליכם אזי תדינוני לכף זכות אבל דעו כי כלם הן מקובלים איש מפי איש וכאלו מסיני נתנו מרועה אחד ואין להשיב עליהן כי כך קבלתי אותן קצתם מר' בענדט אקסיל ראד וקצתם מצאתי בפי' ישן מווירמייזא מפי איש מקובל אשר רוח אלהים בו על כן אנשי חיל החרדים אל דברי ה' תנו עיניכם בזה כי זה דרכיכם כל הימים ולא בפילוסופים המדינה והנה תראה שאפילו הפילוסופים חזרו מהפילוסופיה ונתחרטו הרבה מאד שלמדו אותה בימי בחרותן ועל מה שלא עסקו בתורת משה ובנביאי ה' ואציג לפניך מה שמצאתי בספר שלשלת הקבלה שכתב זה בשם קראייניקי דרומי למען יקח כל ירא ה' מוסר לעצמו מק"ו:

דע כי אפלטון היה ראש הפילוסופים רבו של אריסטוטטלוס ראה מה שתמצא כתב עליו אמר אפלטון אני הייתי עם ירמיה הנביא במצרים. כי בקבלה הוא ששם מת ירמיה ושם נקבר: ובתחלה הייתי לועג עליו ועל דבריו ולבסוך כאשר הורגלתי לדבר עמו ולפקפק במעשיו ראיתי כי דבריו דברי אלהים חיים אז אמרתי בלבי וקיימתי שהוא חכם ונביא ותמצא זה ג"כ בכוזרי ויותר שם שהיה חוזר בתשובה לסוף ימיו והיה לומד דברי נביאים והחזיר מפילוספיה.
ועוד מצאתי כתוב שם כי אריסטוטלס ג"כ היה חוזר בתשובה לסוף ימיו ואמר פילוסוף אחד כי הוא היה יהודי מתחלה ויצא למינות וכן אמר אריקולס פילסוף הגדול לתלמידיו ראוי שתדעו כי רוב חכמת פילסופיה באה אלינו מארסטוטלס החכם אשר הוא היה יהודי מזרע ישראל ירושלמי מבני קוליה משבט בנימין בא לשמועתינו מהאיים הרחוקים אשר באסיא"ה וירד מהרים אלינו וישב עמנו ימים רבים ע"כ דבריו ושם תמצא ששמעון הצדיק החזיר אותו בתשובה והיה חי ס"ב שנה ושם גם כן תמצא כי הוא דבר עם שמעון הצדיק על חכמות אלהית והשתומם מאוד ממעלת חכמת שמעון בזה ובאיזה פרטות אומר וזה מה שהשבני השמעוני מזאת הסברא במופת כך וכך ובטענות כך וכך עד שהחזיר אותו בתשובה ושם תמצא כתב אחד ששלח אסטיטלס למלך אלכסנדר תלמידו וזה נוסח הכתב:
ברוך האלקים. פוקח עורים. מורה חטאים בדרך ישתבח שבח הראוי לו אשר גמלני כרחמיו וברוב חסדיו והוצאני מן הסכלות הגמור אשר הייתי בו כל ימי חיי בהתעסקי בחכמת הפילסופיא והייתי דן כל הדברים על דעת השכל וחברתי בזה ספרים כחול הים יתנדדו כל רואי בם עד אשר בסוף ימי נתוכחתי עם חכם מחכמי ישראל (ר"ל שמעון הצדיק) והראני את ידו החזקה בתורה מורשה להם מסיני והמשיך לבי בדברי תורה ובהוראתו[3] לי אותות ומופתים בשמות הקדושים אמתיים ונגלים לחוש ואני נער בלתי יודע כי רוב הדברים הם למעלה מהשכל וכאשר ראיתי זה נתתי להתבונן בכל כחי בדת היהודים והנה כלה מיוסדת על אבנים שלמים לא כחכמת הפילסופיא לכן התלמיד הנעים אלכסנדר המלך הגדול אל יטעוך ספרי גם לך גם לחבריך הפילסופים כי אלו הייתי יוכל עתה לקבץ כל ספרי אשר נתפשטו בכל אפסי ארץ הייתי שורפם באשר בל ישאר אחד לעיני השרים והסגנים כדי שלא ישתבשו הדיעות בהן כי ידעתי שאקבל עונש גדול מאת האל כי חטאתי והחטאתי את הרבים לכן בני אלכסנדר אני מודיע לך ולכל באי עולם שרוב הדברים הידועים על פי השכל הם בדאים כי גבוה מעל גבוה שומר ואחרי שמזלי גורם וספרי נתפשטו בארצות המערב ההני מודיעם בדיעה נאמנה שאין ראוי להשתכל בהם ולא להגות בהם כי ההגיון עון והפילסופיא בדאית. ועתה הנני נקי מהשם כי חטאתי בלא יודעין ואול להם למשתכלים בהם כי ילכו בדרך חושך ולאבדון. ודע כי כמו שהראני אותו החכם (ר"ל שמעון הצדיק) על חכמתינו זאת גם כן ניבא שלמה בן דוד ע"ה במשליו באמרו לשמרך מאשה זרה וכתיב אל דרכיה לכך וכתיב כל באיה לא ישובון. אוי לעינים שכך רואות ואוי לאזנים שך שומעות אוי לי ואללי כי בכך בליתי גופי ובליתי ימי עולם. דע כי הייתי בוחר שיהיו לי [שם] בס"ת מה שיהיה לי שם בספרי מינות והייתי בוחר מחנק לנפשי משיתפשטו ספרי כי תופשי התורה ילכו לאור באור החיים ותופשי הפילסופיא ילכו לבאר שחת וגם אני עתיד להענש כנגד כלם: ולא כתבתי זה לך קודם זה הזמן כדי שאם תכעס עלי והייתי עושה לי רע וידעתי כי קודם שיגיע אליך כתבי זה אהיה מת מושכב בארון עץ ושלום מאת מלמדך ארסטו ההולך לבית עולמו לא[ל]כסנדר המלך הגדול. ע"כ:
והנה תראה את ראשי הפלסופים בעצמם מאסור בפלסופיא ובחרו בתורתנו הקדושה. ק"ו בנו של ק"ו אנו שהם זרע קדש אשר מעולם בחר בנו הש"י על ידי תורתו ומשרה שכינה עלינו בעבור זה להיפך אם תתעסק בפילסופיא שתשרה עליך רוח הטומאה וזהו שאנו בעונותינו כל כך בגלות הארוך הזה שמבזין תורתו גם הב"ה מואס בנו כי ע"י התורה אנו דבוקים בש"י כמו שנאמר ואתם הדבקים וגומר:

ובעבור זה אני הצעיר את חצני נערתי לעבודה זו ולמלאכת ה' אף על פי שהיא גדולה עלי טרחתי בזה יותר כדי לזכות בו את הרבים וקראתי חיבור הלז אילה שלוחה בעבור שהוא נותן אמרי שפר לכל מי שקורא בו כי במהירות ובקל יוכל לקרות ולהבין מה הצריך לו. וסהדי במרומים כי כל כוונתי בזה החיבור היה לש"ש כדי לזכות בו את הרבים וכמו שארז"ל המזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו:

ובכן יהי רצון שיזכני הש"י שגם מפי זרעי וזרע זרעי לא ימוש התורה עד עולם אכי"ר.

כה תפילת זעירי דתלמידי נפתלי הירש בן אבי אדוני אשר שליט"א איש אל"ט שו"ל: הגר בארץ רוסיא לעת עתה:



שולי הגליון


  1. בדפו"ר בטעות: ולסלקה.
  2. כנדצ"ל בדפו"ר. ובדפוס מאוחר: יתהולל הרכב.
  3. נדצ"ל: ובהראותו.
·
מעבר לתחילת הדף