אור שמח/פרה אדומה/ד

אור שמח ‏ פרה אדומה ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

פרה שנשחטה שלא לשמה כו' שחטה ע"מ לאכול מבשרה או לשתות מדמה כשירה כו'.

המשל"מ הביא מה שפירש הר"ש הטעם דכשירה דבכל הקרבנות נמי כשר כדתנן לאכול דבר שאין דרכו לאכול כשר כו'. ובזה הוי א"ש מה דנקיט ר' אליעזר אומר אין מחשבה פוסלת בפרה, דפירוש דר' אליעזר סובר דמחשב לאכול דבר שאין דרכו לאכול ג"כ פוסל בשאר מוקדשין כמו דתנן סוף פרק כל הפסולים ואפ"ה בפרה אין מחשבה פוסל בה וכמו דמכשיר בשחטה שלא לשמה. אמנם לדעתי לא דמי כלל לתמן. דהתם במוקדשין במחשב לאכול חוץ למקומו או חוץ לזמנו ואיך שייך זה בפרק הא זמן ליכא בה דאינה נפסלת בלינה ומקומה בחוץ, ואי דמיא דמי למחשב להניח דמו למחר בקדשים או להוציא דמו דר"י פוסל תמן דאמר א"א מודים שאם הניחו למחר שהוא פסול אף אם חישב להניחו למחר פסול הכא בפרה שאם לא שרפה כולה והחסיר מעט מדמה או מבשרה פסולה כמוש"כ רבינו לקמן הי"ב א"כ במחשב לאכול מבשרה או לשתות מדמה הרי מחשב באופן שתפסול אם עשה זה. ולפ"ז א"ש דת"ק מכשיר בפרה דסובר דאפילו במוקדשין כשר אולם ר"א פוסל בלהניח את דמו לחוץ כמו דאמר בריש הקומץ רבה דמה"ט ר"א פוסל אפילו להניח מקצת דמו אטו כל דמו יעו"ש, ולכך אמר אין מחשבה פוסלת בפרה כלל כמו שחטה שלא לשמה, ואי לאו טעמא דהוי סבר דאין מחשבת פוסלת בפרה הוי פסול כאן לדידיה כמו דפוסל בלהניח את דמו בשאר מוקדשין ודוק:

יב

פקע מעורה כו' כזית יחזיר ואם לא החזיר פסולה.

שיטת רבינו עפ"י התוספתא, אולם בספרי הביאו הר"ש דבשר אפילו כ"ש פוסל אם לא החזיר רק בעצם דוקא בכזית פוסל ומשום דמסתבר טעמו דהתוספתא דלא מפליג פסק כוותיה:

פקע חוץ למערכתה מרבה עליו ושורפו במקומו.

בתוספתא הובאה בכסף משנה פקע חוץ לגיתה אם לא החזיר פסולה חוץ למערכתה שורפו במקומו, והוא משום כי המערכה המה העצים שהעמידוה כעין מגדל ושוחטין אותה עליה וסביבות המערכה יש מקום שמרחיבין לה לשריפה וכדי להרבות לה עצים, ואם פקע חוץ מגיתה הוא מקום שמרחיבין לשריפתה צריך להחזיר דאם ישרוף שם הוי כמו שרפה חוץ מגיתה דפסולה וטעמא דתחת מקום שריפתה היה חלול מפני קבר התהום אבל חוץ למקום שריפתה הרי אינו בדוק ולכך אין לשרוף שם הפוקעין, ולחוץ מקום מערכתה היינו שנפל הפקוע לגיתה וחוץ ממקום המערכה מרבה עליו ושורפו במקומו ששם המקום בדוק, ואע"ג דר"ל אמר בריש פרת חטאת ששרפה חוץ ממקום הבדוק לה וא"ל ריו"ח והלא כל א"י בדוקה היא לאו משום דר"י מכשיר בשרפה חוץ ממקומה הבדוק רק דסובר דפשיטא בכה"ג פטור משום שחוטי חוץ כיון דמה"ת כל א"י בדוקה ואין זה רק מעלה וז"ב בס"ד:

ולפלא בעיני כל דברי רבינו בזה. חדא מש"כ שחטה חוץ ממקום שריפתה אפילו שחטה לפנים מן החומה פסולה ואם נימא דמיירי שלא כנגד ההיכל הלא כבר כתבו בהלכה ה' יעו"ש, ואי נימא דכוונתו ששחטה במקום שאינו בדוק א"כ מאי אפילו שחטה לפנים מן החומה, ואם נדחוק דכוונתו משום שאינו רואה ההיכל וקמ"ל דאע"ג דהוא לפנים מן החומה של ירושלים מ"מ פסולה. אמת דכך משמע הלשון בגמרא דטעמו דר' יוחנן משום שהוא שלא כנגד ההיכל ואע"ג דקרובי קרבה פסולה, מה אעשה דרש"י ותוס' מפרשים דלפנים מן החומה פסולה משום דבעינן חוץ לשלש מחנות וכן תניא בפרק טבו"י ובפרק שני שעירי. אמת כי כפי הנראה מן הגמרא דרבנן דדרשי אל מחוץ למחנה שיטמאו פר ושעיר יוהכ"פ ביציאתן במחנה אחת לא דרשי כלל גז"ש מפרה וסברי דפרה נשרפת אפילו היכי דלאו חוץ לג' מחנות, וכן כתב רבינו לעיל ריש פ"ג אין שורפין כו' אלא חוץ להר הבית וטעמו דפסק כרבנן ודלא כר"א ור"ש וזה היה נכון אך חדש מאוד. גם מש"כ שרפה חוץ ממערכה שנשחטה עליה צריך תלמוד מאי כוון אם מפני שאינו במקום השחיטה מנ"ל לרבינו הא מפני שאינו בדוק חוץ מגיתה הו"ל למימר, ועיין השגות ודבריו ג"כ צריך לימוד. וכן לענין הזאה שהוציא הדם מחלק ראב"י ג"כ בתוספתא בהוציא חוץ לגת דהוי חוץ ממקומה החלול תחתיו אז נפסל הדם אבל בחוץ למערכתה אם החזיר כשר יעו"ש. אבל מלשון קדשו של רבינו משמע דחוץ ממערכתה הוא חוץ מגיתה שנזכר במשנה ואם שרפה חוץ ממערכה פסולה ואם פקע מבשרה על המערכה יחזיר אבל חוץ למערכה לא יחזיר רק שורפו במקומו ומרבה עליו עצים וזה אינו במשמע וצע"ג:

יח

שחט את הפרה ונשחטה [בהמה] אחרת עמה כו' כשירה.

עיין כסף משנה. והנראה, דלאמור דקרא קאי על היכי דשחט שתי פרות בהדדי שלא ישחוט שתיהן כהדדי זה ידענא מהא דבקדשים אין אדם שוחט שתי זבחים כאחד וכמו דאמרו ריש השוחט, ואע"ג דבקדשים אם שחט שניהן כאחד כשר בדיעבד, גבי פרה מעכב דכל מילי דפרה מעכבא וכמו דאמר בירושלמי יומא פ"א ה"א ויתיבניה לא מצאנו דבר מעכב למד מדבר שאינו מעכב נאמר תמיד כו' חביתין א"מ לחם הפנים מעכב יעו"ש וזה גופא הא דאמר (בדף כ"ט) תרי גברי בחד זיבחא קאמרת בר מינה דההיא, ג"כ הפירוש כיון דגמרינן על פרה מעכבא ככל מילי דפרה, ולפ"ז יתכן דתליא בפלוגתא דון מינה ומינה או אוקי באתרא, וגם בירושלמי שם פליגי בכ"ז יעו"ש וא"כ צריך קרא למעט שלא ישחוט שני פרות כאחד דאם שחט פסולים ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף